בית יחזקאל (מיכלסון) קלג

הכלים בת ששה טפחים. וממילא גירות שלא לשמה לאו כלום הוא והבן. וז"ש שמחתי באומרים לי בית ה' נלך כי אז נודע שאין בו אותו עון. וז"ש מזמור שיר חנכת וכו' ולא שמחת אויבי לי היינו שנעשו שונאי דוד כשולי קדירה כנ"ל. ואכמ"ל עוד. ובקונטריסי דברי השירה בסו"ס שירת ישראל דף ל"ד הארכתי בענין גירות שלא לשמה ע"ש: והנה ראיתי במראה הפנים בירושלמי (סוטה פ"ח סוף ה' ג') דמהא דר"מ דאמר כל האמות היו בבינוניות כנ"ל מבואר דר"מ ס"ל אין מוקדם ומאוחר בתורה גם בחד עניינא. ור' יהודה דס"ל דאמות הבניין ו' טפחים ושל כלים חמשה ס"ל דבחד ענינא מה דמוקדם מוקדם ע"ש. (ובקרבן העדה שם ובירושלמי שקלים. וכן בהגהות הגר"א מווילנא ז"ל בירושלמי שקלים ס"ל להיפך אליבא דר' יהודה גם בחד ענינא אין מוקדם ומאוחר בתורה ע"ש. ובס' תקלין חדתין). א"כ שפיר כ' רש"י ז"ל בהא דויקח משה את אשתו ואת בניו וכו' דאין מוקדם ומאוחר וכו'. אף דהוי בחד ענינא. והיינו אליבא דר' מאיר. ובפרט שכן ההלכה כר' מאיר דאמות הכלים בת ששה טפחים כנ"ל. ומזה מוכת דגם בחד ענינא אין מוקדם ומאוחר. וכן יש ראי' דגם הברייתא דנדרים דס"ה דאין מתירין הנדר אלא בפניו ס"ל כר"מ דגם בחד ענינא אין מומ"א. דהא הר"א מזרחי מקשה דגם בפסוקים הראשונים וילך משה וישב אל יתר חותנו עכצ"ל דאין מוקדם ומאוחר כנ"ל. ואף שתירץ שיטת רש"י ז"ל למה לא אמר רש"י זאת בפסוקים הראשונים. אבל כבר כ' הלבוש האורה ס"ל דתירוצו דחוק מאוד. וגם מה שתירץ הלבוש ז"ל לא יעלה שפיר לכאור' להמ"ד בירושלמי דטעמא דמילתא דמתירין בפניו הוא מפני הבושה עיין בזה בהר"ן שם. ובתוס' והרא"ש ז"ל בגיטין דל"ה ע"ב ודוק. וכבר הקשיתי הא הוי בחד ענינא. א"ו דס"ל כר"מ דגם בחד ענינא אין מוקדם ומאוחר והבן. ולפי"ז יש ליישב גם שיטת הרמב"ם בפ"ה מה' תמידין דפסק כר"מ באמות הכלים כנ"ל. יען דהוא פסק כש"ם נדרים דס"ה הנ"ל וא"כ ע"כ סובר דגם בחד ענינא אין מומ"א. וממילא פוסק כירושלמי שקלים הנ"ל והוא כר"מ כנ"ל והבן. ומפני טרדותי שמתי קץ לדברי וחזון למועד אי"ה: דברי ש"ב דור"ש סימן יג לכבוד ידי"נ ש"ב הרב הגאון הגדול כש"ת מו"ה משה נחום שי' ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא. אחדשכ"ת באה"ר קבלתי חיבוריו היקרים מנחת משה וברכת משה אשר שלח לי למנה למזכרת ידידות נצח ולאות כי עיינתי בספרים הנחמדים הנני לתת לפניו איזה חידושים הסובבים ושייכים לדבריו ואלה הם: **(א)** ראיתי בס' ברכת משה סי' י"ד אשר פלפל בדין איסורי הנאה אי מקרי שלי אציע לפניו אשר אמרתי בענין זה בש"ס ב"ק דף ע"א ע"ב ור' מאיר אמאי מחייב שוחט לעבודת כוכבים כיון דשחט בה פורתא אסרה אידך וכו' ולא דמריה קא טבח אמר רבא באומר בגמר זביחה הוא עובדה שור הנסקל איה"נ נינהו וכו' אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שמסרו לשומר וכו' סבר לה כר' יעקב דאמר אף משנגמר דינו החזירו שומר לבעלים מוחזר וכו' עיי"ש והנה בס' ים התלמוד לב"ק שם לש"ב הגאון החסיד ז"ל הקשה אמאי לא משני הגמ' בהא דשחט לע"ז כמו דמשני הש"ס לקמן גבי שור הנסקל הכא במ"ע כגון שמסרו לשומר וכו' ור"מ סבר לה כר"י וכו' וסבר לה כר"ש דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי ופרש"י