בית יחזקאל (מיכלסון) קלב

אמות והארון של עשר אמות ואין עשר אמות יכולין לכנוס בתוך עשר אמות וכו' הביא ארונו של דוד וכו' ומיד נענה ע"ש. ומקשים המפרשים דאיך עשה שלהע"ה ארון של עשר ופתח של עשר הלא ידע מראש שאין עשר יכנס בתוך עשר. ואם כי הכל הי' בכתב מיד ה' עלי השכיל אכתי הי' עצה לפסוק הלכה כר"י דאמות הכלים של ה' טפחים ואמות הבנין של וא"ו טפחים. ולמה עשה כר"מ שאמות הכלים ג"כ של וא"ו טפחים ועי"ז לא נכנס. גם איך נודע עתה שמחל לו על אותו עון. ועיין בס' נפתלי שבע רצון פ' יתרו מה שתי' בזה. ואלך עפ"י דרכו בהקדם ש"ס (ב"ב דף י"ד) דלר"מ דאמות הכלים בת ו' טפחים הי' ס"ת שכתבה משה מונח בארון ולר"י דאמות הכלים בת ה' טפחים הי' שברי לוחות מונחים בארון ועיין במזרחי פ' בהעלותך דלר"מ הי' שברי לוחות מונחים בארון בפני עצמו. והנה איתא בש"ס (ברכות די"ז.) העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. ובש"ס (פסחים ד"נ ע"ב) איתא לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. וכבר הקשו כן בתוס' שם. וי"ל דפלוגתא זו תלי' בהא דר"מ ור"י באמות הכלים. דהא איתא (ברכות דף ח':) והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו דאמרינן לוחות ושברי לוחות מונחות בארון. ואיתא בירושלמי ברית כרותה הוא כל העוסק בתורה לשמה איננו שוכח את תלמודו ואין בא לידי אונס שישכח תלמודו. וא"כ לר' יהודא דאמות הכלים בת ה' טפחים א"כ שברי לוחות מונחין בארון. וא"כ הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו אף דלמד שלא לשמה. הוא סובר לעולם יעסוק אדם וכו' אפי' שלא לשמה. אבל לר"מ שלא לשמה נוח שלא נברא ואין שברי לוחות מונחות בארון. וזקן ששכח תלמודו כיון שלא למד לשמה לאו מעליותא הוא. והנה בחידושי הגה"צ מוהר"צ הירש ז"ל אבד"ק סלאוויטיץ מביא בשם מדרש שהובא בס' כלי יקר ובאלשיך ובס' ב"ש פ' ראה דאורי' החותי הי' גוי והיה נושא כליו של גלית הפלשתי ובשעה שהרג דוד לגלית לא הי' יודע פתיחת הצואר של השיריון א"ל אורי' החתי אם תתן לי בת ישראל לאשה אזי אראה לך פתיחת הצואר ונשבע לו דוד. ואח"כ נתגייר ונתן לו ב"ש. ואיתא (יבמות דכ"ד) דגר שנתגייר שלא לש"ש והיינו משום אשה ומשום שלחן מלכים אינו גר. ואין קידושי אורי' תופסין בבת שבע. אבל איכא דמסיק התם א' גירי אריות וא' גירי חלומות וא' שנתגייר לשם אשה כולם גרים הם דאר"י א"ר לעולם יעסוק אדם בתורה וכו' אפי' שלא לשמה. א"כ הוי גירות ותופסין קידושין בב"ש. וא"כ הוי חטא לדהע"ה ולכן שלהע"ה בעשותו הארון בבת וא"ו טפחים כר"מ משום דס"ת הי' מונח בארון. ולא שברי לוחות. וזקן ששכח תלמודו. שלמד שלא לשמה. לאו מעליותא הוא משום דסובר דשלא לשמה נוח לו שלא נברא. א"כ לא הי' אורי' החותי גר ולא הי' קידושין בב"ש. ולא חטא דוד. וכיון שבזכרו חסדי דוד נפתחו השערים ונכנס הארון איגלאי מילתא דלא חטא ונהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה והבן: ולפי"ז ישבתי שיטת הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' תמידין ומוספין ה"ט שפסק כר"מ (במנחות דצ"ו) דאמות הכלים בת ששה טפחים. שהוא נגד כללי הש"ס דר"מ ור"י הלכה כר"י. ועיין מה שמביא תי' בצל"ח פסחים דק"ט ע"א בשם הגאון מ' גבריאל אבד"ק ברעסלא דפח"ח. וע"ש באור חדש. ובס' לוית חן פ' תרומה דפח"ח, ועיין בס' זכרון יצחק פ' פקודי. ובמק"א הארכתי בזה. ולדברינו ניחא דכן עשה שלמה המע"ה כשיטת ר"מ כנ"ל. ועיין בס' נש"ר סו"פ יתרו בזה. ולפי"ז יתבאר לנו פי' דברי חז"ל (שבת דף ל"א.) שוב מעשה וכו' שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתשימני כ"ג דחפו באמת הבנין שבידו ומה ענין באמת הבנין. אכן לפי הנ"ל ניחא דשמאי דחפו באמת הבנין. היינו דאיכא רק אמת הבנין וליכא מיוחד אמת הכלים ואמת הבנין. וא"כ סובר כר"מ דגם אמת