בית יחזקאל (מיכלסון) קל

סימן יב ב"ה יום ד' משפטים תרס"ט פלונסק לכבוד ש"ב חרוץ ושנון. מ' אברהם נ"י ראזענבערג בק' דוואהרט. מכתבך עם ח"ח קבלתי ולמען להלהיב לבבך לשקוד על דלתי התורה. אצלתי לי מועד קטן. בין המון טרדותי. להשיב לך על קושיותיך: בדברי רש"י בפ' שמות (ד' כ') בפסוק ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו. וברש"י שם וישב ארצה מצרים ויקח את מטה אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים במקרא עכ"ל. ובש"ת שם דהא ויקח משה את מטה היה לו לכתוב בתחלה קודם ויקח משה את אשתו שהרי לא במצרים לקח המטה אלא במדין. והקשית מש"ס (פסחים דף ו' ע"ב) אמר רב מנשיא ב"ח משמי' דרב זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה א"ר פפא לא אמרן אלא בתרי ענייני אבל בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר וכו' וגם כאן הוי בחד עניינא עכת"ד. ולענ"ד ליישב בהקדם מה שהק' רבינו הר"א מזרחי ז"ל בפ' שמות על דברי רש"י הנ"ל למה לא אמר זה גם בשני הפסוקים הראשונים וילך משה וישב אל יתר חותנו וגו' ואחריו ויאמר ה' אל משה במדין לך שוב מצרים וכו' שדרשו חז"ל (נדרים דף ס"ה.) במדין נדרת לך התר נדרך במדין וכו' אלמא ויאמר ה' אל משה קודם לכתו במדין היה וצריך שיהי' מוקדם מן וילך משה וישב אל יתר חותנו ע"ש מה שתי'. ובלבוש האורה זךש שם: והנה גם בזה יקשה דהוי חד עניינא ואיך נאמר שלא בדקדוק. אכן יש ליישב ת"ל. דהנה איתא בירושלמי (שקלים פ"ו ה"א) ר"מ אומר כל האמות היו בבינוני ר' יהודה אומר אמות הבנין ששה של כלים חמשה וכו' מ"ט דר"מ דכתי' (שמות כ"ה) ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך על דעתיה דר"מ די אמר אין מוקדם ומאוחר בתורה אלא ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך ואח"כ ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה וכו' ע"ש. והקשה ביפ"מ על הירושלמי שם דצ"ה (ד' ברלין) בד"ה אין מוקדם ומאוחר בתורה וא"ת והאמ' בפ"ק דפסחים דבחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם וכו' י"ל דהיינו דוקא היכא דליכא דרשה וטעם כדכתבו שם התוס' וה"נ איכא טעמא למימר דאין מוקדם ומאוחר מכיון דבפ' פקודי כתי' ויתן את העדות ברישא והעדות משמע לר"מ לוחות וס"ת דאיקרו עדות ועי"ל דהתם דוקא לענין דרש' דנפק' לענין דינא אבל לישוב המקרא בעלמא אין מוקדם ומאוחר אפילו בחד ענינא וכדתני בל"ב מדות דרבי אליעזר מוקדם שהוא מאוחר בענין כיצד ונר אלקים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה' והלא אין ישיבה בהיכל כ"ש שכיבה וכו' ומח"ל שוכב אלא מוקדם הוא וכה"א ונר אלהים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב. כיוצא בדבר אתה אומר עיני ה' אל צדיקים וגו' צעקו וה' שומע ואח"כ פני ה' בעושי רע וגו' וה"נ לא נפקא מידי לענין דינא דמאי דהוה הוה ע"ש: וראיתי בס' הליכות עולם שער ד' פ"ג לרבינו ישועה הלוי מארץ תילמיסאן ז"ל שמביא מל"ב מדות דר"א שכ' מוקדם שהוא מאוחר כיצד. ונר אלהים טרם יכבה וכו' ושם בס' יבין שמועה כלל קס"א וז"ל וא"ת שהרי אמרו בפ"ק דפסחים דבחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם וכו' י"ל והוא ברור שהרי כ' שם התוס' ז"ל דהיינו דוקא היכא דליכא דרשא וטעם דהא תנן בפ' נגמר הדין דדחיית נסקל קודם לסקילתו אע"ג דסקילה כתיבא ברישא. דכתי' כי