בית יחזקאל (מיכלסון) קכח

דרש"י כ' אוכמי אוכמי שחורות ובתוספות הביא בשם הקונטרס מראות שחורות עיי"ש ותיבת מראות ליתא ברש"י א"כ מבואר דקאי על גלדי גלדי ועיין בס' לב אריה שם, ולפי"ז מיושב מה שפי' הפרמ"ג סי' ל"ח בשפ"ד סק"ה בכונת הש"ך שכוונתו להקשוח על המחבר דאיך זיכה שטרא לבי תרי דלקמן כתב הרבה מראות כשירות והוא הפי' של אוכמי אוכמי ואלו להרא"ה הפי' במראות פסולות ובסעיף ג' הביא שיטת הרא"ה ז"ל ובלחם חמודות פ' א"ט אות פ"ח לזקיני הגאון רבן של ישראל ז"ל העיר בזה קצת, והפרמ"ג מחלק שם בין אם כשנוטלין המוגלא הלך לו אותו המראה ובזה מודה המחבר להרא"ה ובהא דאוכמי אין מודה לו דאי במראות פסולות איך קאמר דכשירה והא בעי בדיקה לראות אם הלך המראה לאחר שנוטלין המוגלא ושוב מביא דלשון כשירה בגמרא מוזכר לפעמים אף במקום דבעי בדיקה, אכן בשו"ת מהרשד"ם סי' ל"ח הובא בפרמ"ג שם סק"ט פי' דהא דאוכמי וכו' מיירי בלא בדיקה ועיין בפרמ"ג שם במ"ז סק"ד ולדברינו ניחא דאף דפסק המחבר כהרא"ה בהא דאוכמי דקאי על גילדי מ"מ נוכל לפסוק כפי' רש"י בהא דחזותא חזותא דמיירי במראות כשירות ולאשמועינן דאף מראות הרבה כשירות כנ"ל: אכן בעיקר הדין נראה דאין לזוז מדברי התב"ש שפסק לאסור דכיון דאין לנו דבר ברור להתיר ויש פנים לכאן ולכאן פשיטא דיש לאסור עכ"פ במקום שאין הפסד מרובה כדעת הלב"ש סי' ל"ח סקכ"ה ואם אמנם זקיני המהרש"ל הובא בטו"ז סי' ל"ח סק"א משמע דדעתו להכשיר אף במקום שאין הפ"מ דאין להוסיף על הטריפות מה שלא מנו חכמים וכן נראה דעת הפרמ"ג במש"ז סי' ל"ח סק"א וכן דעת הנוב"י הנ"ל להכשיר אכן כבר כתב בראש אפרים סי' ל"ת סקנ"ת כדעת הלב"ש ובמראה גרא"ה כתב להחמיר אף במקום הפסד מרובה ומביא שם שראה בכחי"ק של הגאון בעל נודע ביהודה ז"ל בגליון היו"ד שלו שחזר מדבריו בתשובתו והודה לדברי התב"ש, והעתיק כל דבריו מהגליון בקונטרס הראיות לסי' ל"ח אות כ"א בסו"ס ראש אפרים שלו עיי"ש: ואם אמנם הראי' שמביא התב"ש שם מהא דאמר רבא אדומה כשרה מדר"נ וכו' אלמא אי לאו דר"נ הו"א דמסתמא אסורים, היא ראי' קלישתא וכמו שדחה התב"ש בעצמו, וכן דחה ראי' זו בראש אפרים שם, אכן אכתי איכא ראי' מלשון רש"י דף מ"ו ע"ב לאסור בשאר מראות מהא דפי' אהא דאמרינן חזותא חזותא וז"ל דוקא הנך דלא מטרפא בהו כגון אדומה ירוקה והנך דלקמן בהלכות עכ"ל. ומדלא כתב איפכא ודוקא דלאו מהנך דמטרפא בהו כגון דמוריקא וכו' אלמא ס"ל דסתם מראות טריפות נינהו כ"א הנך דחשב לקמן בהלכות וכמש"כ ראי' זאת התב"ש שם, הן אמת כי יש לדחות ראיה זו עפ"י מש"כ הכו"פ סי' ל"ח סק"ב דאם נמצא שינוי מראה בריאה אדומה וירוקה יש להטריף ממ"נ דאם צריכה דם מדר"נ א"כ אדומה מה טיבו ואם יש בו רבוי דם ירוקה מה טיבה עי"ש. אבל הפרמ"ג סי' ל"ח במשבצ"ז סק"א פסק להכשיר אף ירוקה ואדומה בחדא ריאה די"ל מקומות מקומות יש במקום א' עדיין לא נבלע הדם ובמקום א' לא יש עדיין וכן נראה מסתימת הטור והמחבר ואם יש הרבה גוונים מאלו המראות כשירה משמע אף ירוקה ואדומה בחדא ריאה עיין שם. וכ"כ בספר חידושי מהרא"ל יו"ד סי' ל"ח סק"ד דמדברי הפוסקים נראה דלא כהכו"פ מד' רמב"ם פ"ז מהל' שחיטה הי"ט שמנה ד' מראות ובתוכם ירוקה ואדומה וכתב שאפילו אם היתה הריאה טלאים טלאים נקודות נקודות מד' מראות האלו ה"ז מותרת ומשמע להדי' דאפי' ד' מראות האלו נמצאים בו כשרה וכ"כ הרשב"א בת"ה דף ל"ג וז"ל ודוקא