בית יחזקאל (מיכלסון) קכז

דהמ"כ דוקא במראה שחור כתב כן דבעינן שני קרומים אבל לא בשאר מראות הפוסלות כנ"ל עכת"ד. והנה לכאורה לפי מה שחידש הלב אריה בכוונת המ"כ מיושב קושית הישועות יעקב שהבאתי לעיל בהא דמראה אדומה אינו ניכר בקרום התחתון שהוא אדום מתולדתו אכן לפי הנ"ל ניחא דהא המ"כ רק במראה שחור הצריך שיהי' בשני הקרומים ולא בשאר מראות כנ"ל, וממילא מיושב גם שיטת התב"ש דנוכל לומר שפיר דכל שאר המראות טריפות והא דחשב דוקא אלו משום דדמי' לכשרות דהא גם מראה לבינה דמי' למראה ריאה דנוטה ללובן ואי משום הקרום התחתון דהוא אדום הא במראה לבן לא בעינן שיכנס תוך שני הקרומים והבן: איברא דבחידושי תי' ת"ל קושיות התו' דאוכמי וזה הוא בחולין דף מ"ו ע"ב ואמר רבא האי ריאה דקיימא גילדי גילדי אוכמי אוכמי חזותא חזותא כשרה וברש"י שם גילדי גילדי קליפות קליפות כעין מכות אוכמי אוכמי שחורות חזותא חזותא גוונים גוונים ודוקא הנך גוונים דלא מיטרפא בהו כגון אדומה ירוקה וכו' והנה בתוס' שם ד"ה אוכמי אוכמי הקשו על רש"י שכ' דאוכמי אוכמי היינו מראות שחורות דכשרה והא אמרינן בסמוך כדיותא טרפה והנה תוס' תירץ שם שני תירוצים או דנימא דהא דאמרי' כדיותא טרפה היינו כשרובא כך או דנאמר דאוכמא דהכא היינו כי כוחלא עי"ש. והנה כבר כתבו המפרשים דלרש"י ז"ל לשיטתו אין שייך לתרץ שני תירוצי התו' גם יחד דהא רש"י ז"ל סובר דמראות הפוסלות אפילו בכ"ש טריפה ולא בעינן רובא כך כמבואר בב"י יו"ד סי' ל"ח לדעת רש"י ועיין בס' אור חדש עה"ת פ' האזינו וגם תי' התוס' דאוכמי היינו כי כוחלא לא נראה כן מפירש"י שהרי כתב כאן אוכמי שחורות ולקמן גבי כי כוחלא פירש"י לא ירוק ולא שחור וכ"כ בס' לב אריה שם בתוס' ד"ה אוכמי. ולענ"ד לתרץ דהנה הר"ן כ' בשם הרא"ה ז"ל, דהא דריאה דקיימא גלדי גלדי במראות הפוסלות עסקינן ואפ"ה כשרה לפי שאינן פוסלות אלא כשהשינוי הוא בעור מחמתו ולא המוגלא שבתוכו אבל הכא האי שינוי מראה לא מחמת העור הוא אלא מחמת המוגלא שהיא בהני גילדי דהיינו צמחים משתנה העור מלמעלה ומש"ה כשרה עכ"ל. והנה רש"י כ' בהא דחזותא חזותא דוקא הנך גוונים דלא מיטרפא בהו ועיין בב"י סוף סי' ל"ח דאע"ג דמראות כשירות פשיטא מ"מ אצטריך לאשמועינן דלא תימא כיון דאית בה חזותי טובא מחמת ליקוי הוא קמ"ל עיי"ש. ולפי"ז י"ל דרש"י ז"ל סובר כשיטת הרא"ה ז"ל שאין מראות פוסלות טריפות, אלא כשהשינוי הוא בעור מחמתו ולא מחמת מוגלא, והא דאוכמי אוכמי שפירש"י שחורות קאי על הא דגילדי גילדי שפירש"י קודם דהוא כעין מכות וכמו שפי' הרא"ה ז"ל דהשינוי הוא מחמת המוגלא שהיא בהני גילדי דהיינו צמחים, וא"כ לא קשה מהא דלק' כדיותא טרפה דהא שם מיירי שהשינוי הוא בעור מחמתו ולא מחמת מוגלא ואוכמי היינו ע"י המוגלא והכונה הוא האי ריאה דקיימא גילדי גילדי אוכמי אוכמי היינו שהגילדי היה אוכמי והמראה שחורה הוא מחמת הגילדי והמכה, אבל בהא דחזותא חזותא שפי' פי' רש"י ז"ל דמיירי במראות כשירות ועכ"ז אשמועינן רבותא דאף דאיכא חזותי טובא מ"מ כשרה כמבואר בב"י שם, אבל אין לפרש דמיירי במראות פסולות דא"כ תרתי למה לי, דהא דינו של הרא"ה ז"ל במראות פסולות ע"י מוגלא כבר שמעינן מהא דאוכמי אוכמי דקאי על גילדי גילדי והיינו ע"י המוגלא כנ"ל ולפי"ז אין צ"ל דהרא"ה חולק על רש"י כמבואר בב"י סוס"י ל"ח דהא י"ל דרש"י ז"ל סובר כהרא"ה בפי' תחילת דבריו בהא דאוכמי דקאי על גילדי רק בסוף דבריו בהא דחזותא פי' רש"י דמיירי בכשירות בכדי לאשמועינן עוד רבותא באם איכא חזותי טובא היינו מראות כשירות דכשר, ותרתי שמעינן מינה ובאמת יש לדקדק