עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית יחזקאל (מיכלסון)

בית יחזקאל (מיכלסון) קכו

Bait Yehezkel Michelson 126 · בית יחזקאל (מיכלסון) · free full Hebrew text

Open in the reader →

הט"ז שם וסובר דלאו זיהריה הוא דנימא מיקלי קלי ובשמ"ח סי"ד היקל לצורך גדול בהאדים עור אחד ומש"כ הכי"פ סי' ל"ח סק"ב ראי' להטו"ז מחי' הרשב"א נפלה לאור עיין בפרמ"ג סי' ל"ח במ"ז סק"ד מה שתי' בזה וכן בישועות יעקב סי' ל"ח סק"ב א"כ הנוב"י שפיר הקשה על התב"ש דהא אף דריאה נוטה ללובן זה דוקא הקרום העליון אבל הקרום התחתון הוא אדום ממש עד שמחמת זה הגאון ישועות יעקב סי' ל"ח סק"ד הרעיש העולם להסוברים דמראה אסורה בעינן דוקא שנכנס לתוך ב' הקרומים ואז דוקא טריפה וא"כ איך יהי' ניכר מראה אדומה בקרום הב' של הריאה הא הוא אדום בעצמותו ודיבר מזה עם כמה שוחטים קצתן אמרו שיש היכר בין אדומה מצד עצמה ובין מה שנהפך לאדמומית אמנם כתב שידוע לו שאין שום היכר עי"ש דברי קדשו. עכ"פ כיון דלענין מראית הטריפות צריך שיהי' גם בהקרום התחתון המראה טריפה ושפיר הקשה הנוב"י על רבינו התב"ש שכ' דלכך חשיב הטריפות משום דהי' הו"א שהמה מראות כשירות כיון דדומים למראות כשירות וא"כ קשה לאיזה מראה מהכשירות יש לכייל מראה לבן עד שהוצרך לפוסלו ולא נוכל לתרץ דכיון דכל הריאה דומה ללבן דהא זה דוקא קרום העליון דומה ללבן אבל באם שני הקרומים דומין ללבן שפי' נדע דטריפה כיון דהקרום התחתון צריך להיות אדום והוא נהפך ללבן א"כ בודאי טריפה ואי כסברת התב"ש דכל יתר המראות שלא נזכרו בגמ' טריפות א"כ למה חשב לבן בכלל הטריפות הא ממילא נדע דטריפה מדחשיב הכשירות והוא ברור: אבל באמת יש לתרץ דברי התב"ש ז"ל דהנה בספר לב אריה חולין דף מ"ו ע"ב כ' ליישב קושיות התוס' שם על רש"י בהא דאוכמי דכשירה מהא דכדיותא טריפה וזה תוד"ק עפ"י מה שהביא הטו"ז בשם המ"כ הג"ה אחת קבלה על מראה שחור שאינה לקותא אלא עד שיכנס תוך ב' הקרומים ומהר"י מברונא כ' שאין לזה שורש בש"ס אכן נ"ל דנמצא לקבלה ההיא שורש בגמ' והוא אחר שמדייק בלשון שכ' קבלה על מראה שחור ולמה לא נקיט סתם כל מראה פסולה אלא שחור היינו משום דדוקא גבי מראה שחור נתקבל קבלה זו משום דכן מוכח מהגמ' דקאמר אוכמי וקשה הא כדיותא טריפה וע"כ צ"ל דמיירי דקיימו רק בקרום העליון לחוד ואינו פוסל אבל בשאר מראות פסולות באמת גם בקרום העליון לחוד טריפה והך דחזותא חזותא מיירי שיש הרבה גוונים ממראות הכשירות כפירש"י וטעם החילוק ביניהם נוכל לומר דכיון דאם נאמר דבמראה אפי' בקרום העליון לחוד והיינו משום דסוף שיגיע הלקותא גם לתחתון כמ"ש הטו"ז וכבר תמה הפר"ח דהא גבי ניקב לא מחלקינן אפי' ניקב ע"י לקותא כשר בקרום העליון לחוד, ועכצ"ל דשאני גבי ניקב כיון דכבר שלטה הלקותא כ"כ עד שניקב מחמת זה ובתחתון לא נראה עדיין שום ריעותא שוב לא תשלוט יותר אבל בלקותא שעדיין לא ניקב יש לומר שתשלוט אח"כ הלקותא גם בהתחתון וכיון שכן שפיר יש לחלק דזה לא שייך רק בשאר מראות פסולות דהלקותא הוא כך מתחלתן אבל במראה שחור שמתחילתו אדום הוא ואח"כ נלקה ונהפך לשחור וכו' וכיון דחזינן שכבר האדים הקרום העליון ואח"כ נלקה ונהפך לשחור ובתתתון עדיין לא ניכר שום ריעותא תו לא חיישינן דתשלוט בתחתון והוי ממש כמו ניקב קרום העליון לבד ולזה דייק ונקיט בעל המ"כ קבלה על מראה שחור ולפי"ז מיושב קושיות הכו"פ יו"ד סי' ל"ח סק"ב על המ"כ מדברי הרשב"א בחידושיו דכ' דלא קתני גבי נפלה לאור ריאה כמו דקתני לב וכבד משום דירוק כמוריקא בלא"ה בלי נפלה לאור אסור משום שינוי מראה וקשה דלדעת הג"ה ומ"כ הא מחמת שינוי מראה בעינן תרי קרומים משא"כ נחמרה באור אפי' במשהו עי"ש. אכן להנ"ל ניחא