בית יחזקאל (מיכלסון) קכה

כן בהיותה ארוסה וא"כ איכא חזקת א"א ושוב קשה קושית התוס' דלמה לי שמא יחפה הא איכא חזקת א"א, שוב ראיתי כעין דברי בס' המקנה כלל מ"ב ות"ל כיונתי לדבריו, והנה לפי מה שפירשו האחרונים דכונת התוס' לתרץ שני תירוצים בהא דחזקת א"א, והא דגרושה לפנינו די לסלק החזקת א"א משום דיש עוד ראי' שזינחה אחר גירושין דאז אין בעלה משמרתם כסבר' התוספות הרא"ש הנ"ל נוכל ליישב קושית דודי זקני הגה"ק בס' לחמי תודה בחידושיו לגיטין דף רכ"ז ע"ב בהא דתי' בתוס' דף י"ח ע"א ד"ה הנהו קלא דתקנת הזמן שלא יחזירנה באיסור והלא שם ליכא חזקת כשרות עי"ש. ולהנ"ל ניחא דעכ"פ איכא הא דגרושה לפנינו והבן. ועיין בתוס' ד"ה הנהו קלא וכו' תימא דלענין זנות דנהי דידוע שלא בא לידה ביום הכתוב בו מ"מ יכול לתפוח ולומר שנתן לה קודם שזינתה ולענ"ד עפ"י מש"כ לעיל דכונת התוס' לתרץ הא דאיכא חזקה א"א משום דגרושה לפנינו היינו משום סיוע להא דזינתה אחר גירושין דאז אין בעלה משמרתה כתוס' הרא"ש וא"כ דוקא באם בעלה בביתו קודם גירושין אז איכא סברא שלא זינתה בהיותה א"א, אבל כאן דמיירי שבעלה במדינת הים א"כ גם קודם שנתגרשה אין לה שמירה מבעלה ושוב נתעורר קושית התוס' הא איכא חזקת א"א ולכך באם לא יהי' לה ראי' אימת מטא גיטא לידה ידונו אותה במיתה כשיטת רש"י והבן: סימן יא ב"ה פלונסק יום ו' עש"ק י' אד"ר התרנ"ז. לכבוד ש"ב הרב החריף ובקי בש"ת מו"ה פינחם מנחם כ"ץ זינגער אבד"ק לענטשין שי'. אחדשכ"ת באה"ר קבלתי מכתבו, ואשר הציע לפני שאלתו בענין מראות הריאה שלא נזכרו בגמרא לא לאיסור ולא להיתר ורבינו התב"ש סי' ל"ח נסתפק בזה בהא דחשבו בש"ס מראות האסורות ומראות הכשירות איזה מהם דוקא אי נימא דאסורות דוקא וכל שאר מראות כשירות הם, והא דחשיב מקצת מהכשירות הוא משום דהיה מקום לטעות בהו לחשבן לאסורות דכוחלא הוא דומה לדיוחא וכבדא לבישרא ומסיק לאוסרם, אולם ראיתי בשו"ת נודע ביהודה מה"ק תיו"ד סי' יו"ד חולק עליו ומיקל בשאר מראות כגון ברו"ן או גרא"ה וכדומה. ולענ"ד הקלושה במחכתה"ר של רבינו הנוב"י צ"ע מאוד דכתב בזה והקשה על התב"ש דלאיזה מראה ממראות הכשירות דומה מראה לבן דאצטריך להטריפה להדי' שלא לכלול אותה בין מראות הכשירות יעו"ש. ומה מאד תמוה לי איך נעלם מעיני קדשו שיטת הבעל העיטור מובא בתב"ש שם דמכשיר מראה לבן בריאה משים דכל הריאה נוטה ללבן עי"ש. ולפי"ז אף דאנן מטריפין לבן עכ"ז עכ"פ הוי אמינא לטעות כדעת בעהע"ט להכשיר משום דכל הריאה נוטה ללבן ואצטריך בגמ' לאסרם ויורינו מורינו דעתו הרמה בזה עכת"ד. הנה קושיתו על הגאון נוב"י כבר עמד בזה הגאון בס' ראש אפרים סי' ל"ח ס"ק נ"ח וז"ל ונפלאתי שאיך העלים עיניו הטהורים ממ"ש הב"י בסי' מ"ד בשם בעל העיטור דס"ל דמראה לבן כשר בריאה והא דלא קחשיב לי' בין המראות הכשירות משום דלא קי"ל כוותי' להכשיר לובן וכו' מ"מ שפי' הוצרכו לחשבו בין המראות הפסולות דסד"א להכשיר מטעם בעהע"ט דכל מראה ריאה נוטה ללבן וכו' עי"ש. וכן הקשה בס' מאירת עינים סי' ל"ח ס"ק א': אכן לתרץ דברי קדשו של הנוב"י י"ל עפ"י המ"כ שהובא בטו"ז יו"ד סי' ל"ח סק"ד דמראה טריפה אינה לקותא אלא עד שתכנס תוך ב' הקרומים ונכנס בבשר וכ"ד הפר"ח שם אות (וחולק על