בית יחזקאל (מיכלסון) קכד

על הפנ"י בזה. ועיין בשו"ת חתם סופר ח"א אהע"ז סוס"י ל"ה וגם בשו"ת תפארת צבי חאהע"ז סי' ה' מסביר בטטו"ד התירו של הפנ"י דט"ו חודש עי"ש, אכן דברינו נאמרים רק באופנים שהחליט הנוב"י לאחר שעברה ופסקה מלהניק יותר מג' חדשים דנפסק חלבה לגמרי ואין פעולה כלל לולד אם אינה נשאת וכמו שכתבתי דאין איסור בזה לא עליו ולא עליה וכמו שהבאתי משו"ת בנימין זאב, ואף שכ' בשו"ת נוב"י מהד"ק סי' י"ב דבאין לה בעל פעולה וטובה לולד שתמסמס לי' בביעי והלבא ואם תחת בעלה תהי' אז ימחה בידה. כבר בארתי דגם באין לה בעל אין מוטל עליה, וביותר מאחר דאין לה להניק ודאי תקנה טובה ופעולה רבה לולד שנתנה למינקת אחרת, ודוקא למינקת שאין לה בעל כמש"כ הנוב"י סי' י"ג י"ז כ"ה וידירה עד"ר אצל חכם שלא תנשא תוך כ"ד חודש לאיש שלא יעכר חלב המינקת ושלא תתחרט תוך כ"ד חודש וכמש"כ הנוב"י מה"ת סי' ל"ב ל"ה ויותר שהמשודך בעצמו מקבל עליו לשלם למינקת בעד שנתים וטוב בזה שלא יצמח תקלה שישלש מעות או משכון ביד החכם בעבור המינקת שכרה על שנתים באופן אף אם יארע שיפסק חלב מינקת יהי' הולד תחת המינקת עד כ"ד חודש ולמסמס לי' בביעי וחלבא במעות אלו באופנים אלו ובצדדי היתר שהעליתי ת"ל נ"ל ברור להתיר, אמנם זחלתי ואירא מפני דברי קדשם של רבותינו זי"ע בחומר איסור מניקת ומהם הגאון רבן של ישראל הח"ס בחאהע"ז סי' ל"א שכ' מימי לא נפניתי להתיר לא מינקת מופקרת וכו' וכבר קילל ואירר הפני יהושע בק"א להמקילים במינקת חבירו במיתה ועוני רחמנא ליצלן. ועיין בח"ס ח"ב סוס"י קכ"ז ובסו"ס תפארת למשה יסופר לדור מזקיניי הגאונים הרבי ר' העשיל אבד"ק קראקא והקיקיון דיונה זי"ע שלא הקילו גם בחשש מופקרת ושאר התירים. לכן רק בהסכמות גדולי דורינו שיחי' יצא כנוגה צדקו, ובאם לא יסכימו אז דברי בטלין לא שרירין ולא **(ט)** ובסיום דברי הנני להביא מחידושי בגיטין דף י"ז ע"ב בתוס' ד"ה זנות הקשו מהא דבתולה נשאת וכו' והנה בתוס' הרא"ש הובא בשיטה מקובצת ריש כתובות תירץ דבאשה זנות לא שכיח כי בעלה משמרתה משא"כ בבתולה זנות שכיח עי"ש. ומקשים האחרונים על סברא זו מש"ס גיטין דכ"ו ארוסה לית לה פרי וא"כ לסברת התוספות הרא"ש י"ל דגם לרשב"ל הטעם משום בת אחותו דהלא מה דרשב"ל לית לי' כר"י משום דזנות לא שכיח אבל שם בארוסה דאין בעלה משמרתה זנות שכיח, ושמעתי לתרץ בהקדם קושית העולם לתוס' גיטין דל"ג שיכול לחפות ע"י שיבטל הגט א"כ למה חיישי חכמים שיחפה על ב"א באיסור שיתן לה גט שלא כתב בו זמן ויחפה לאחר זנות הא יכול לעשות בהיתר ויבטל הגט. ומתרצים שלא רצה לעשות בניו פגומים כי אז יפקעו חכמים קידושין למפרע אבל בארוסה אם יתן גט ויבטל יעשה בהיתר ולא שייך בניו פגומים ע"כ לא צריך זמן לרשב"ל ולר"י כבר כתבו הראשונים כיון שכבר צריך התקנה לא פלוג עכת"ד. ולענ"ד בעזהשי"ת עפ"י מש"כ בתוס' ד"ה משום דלכך לא אוקמינן אחזקת א"א משום דגרושה לפנינו ועוד דאיכא חזקת כשרות. והנה הפנ"י פירש דכונת התוס' הוא לתרץ בתירוץ אחד דאי משום דגרושה לפנינו הא חזקה דמעיקרא עדיפא ורק משום דאיכא גם חזקת כשרות ולכך עדיף מחזקת א"א, והאחרונים תי' משום דלהחזקה דהשתא דהרי גרושה לפנינו יש גם סיוע סברת תוס' הרא"ש דזינתה אחר גירושין דאז אין בעלה משמרתה ולא מקודם וא"כ זה דוקא באם אנו מעמידין הא דגרושה לפנינו נגד חזקת א"א, אבל באם אנו מעמידין הא דגרושה לפנינו נגד חזקת ארוסה א"כ חזקה דמעיקרא עדיפא דהא כמו שאחר גירושין אין בעלה משמרתה