בית יחזקאל (מיכלסון) קכ

זי"ע וכן קושיות הגאון בשו"ת נודע ביהודה מה"ק חאע"ז סי' י"ד מהא דכתובות ד"ס ע"ב הן הן דברי ב"ש וכו' והרי לב"ש שום אשה אינה משועבדת והתפלא ששום אחד מכל הראשונים והאחרונים לא הרגישו בזה. גם זקני הגה"ק ההפלאה בחי' לכתובות שם עמד בזה והי' לו לדוחק לתרץ דב"ש רק לענין שיעור הנקה פליגי ולא לענין נשואין, אבל באמת ההפלאה עצמו שם בד"ה אמר רשב"ג מוקי הא דב"ש וב"ה דלא פליגי לענין נשואין רק בשיעור הנקה וכן מפורש ביותר ביאור בפני יהושע שם ודייק כן מלשון רש"י שם ד"ה י"ת חודש שכ' וז"ל דיו לתינוק לינק בכך עי"ש. ועיין מה שתירץ דודי זקיני הגאון מו"ה ברוך פרענקיל ז"ל בהגהותיו לשו"ת נוב"י מה"ק סי' י"ח ואכ"מ להאריך בזה. אבל על כל זאת עומד נגדינו מאור עינינו וראש תפארתינו הר"ת ז"ל אשר צריך לצאת ידי חובותינו נגד דעתו הקדושה, אכן אחר שבררנו דאין חיוב עליה להניק כגרושה שוב י"ל כמ"ש הנוב"י מה"ק חאע"ז סי' י"ז דביבמות אמרו לא ישא אדם מעוברת חבירו תלה האיסור בו ובכתובות איתא מניקה שמת בעלה לא תנשא עד כ"ד חודש תלה האיסור בה וכתב אף דאין הלכה כהר"ש הזקן בגרושה שמניקה, בגרושה שפסקה מלהניק הלכה כותיה כיון דרשות לה לשמוט הדד דאינה משועבדת וכבר פסקה ורשות לה לפסוק לכן בגרושה אין איסור עליה במניקה לינשא דאינה משועבדת זולת איסור תלוי בו כיון שמניקה מרצונה למה ישא לעכור חלבה לגרום סכנת הולד אבל באלמנה איסור אף בה עי"ש. ולכן שפיר בנ"ד זונה אינה משועבדת וכמו בגרושה וא"כ אם כבר שמטה דד ד' חדשים ופסקה מלהניק ונתנה למינקת אחרת אין חיוב עליה כלל דאינה משועבדת ואין חיוב עליו נמי שכבר פסקה כמו"ש הנוב"י ועיין בשו"ת בנימין זאב סי' קכ"ט קצת ראי' כשפרשה מלהניק ונתנה למינקת אחרת דאינה נקראת מינקת חבירו עי"ש מכ"ש דנתאמת דברים אלו מאחר דאין לה להניק שנפסק חלבה ואף שהנוב"י כ' דלא סמך ע"ז אם לא בצירוף עוד קולא, הנה בנ"ד יש לנו סעד מקילין בזונה משום דזונה לא שכיח וכמו שאבאר בזה יש לנו קולא אחת אף לדעת החולקים אר"ש הזקן בגרושה ועיין היטב בנוב"י שם: **(ה)** ומעתה נשיב לצד היתר יותר מבורר מ"ש מהרי"ו דזונה לא שכיח ולא תקנו חכמים במילתא דלא שכיח אמנם בשו"ת נוב"י מה"ק סי' כ"ד העלה דאין להקל מחמת טעם זה לבד דל"ש דמצד הדין אסור בגרושה טוב יותר ממזנה דבמזנה אין לתינוק אם כמ"ש הצ"צ אכן בנ"ד יש עוד צירוף דעת הרמ"א דחשש שתזנה במופקרת ויותר דבנ"ד כבר זנתה פעמים ויותר שהמשודך פריץ ואין למחות בו שיבואו יחד ואין לשמרם והיא יוצא ונכנס ועיין באהע"ז סי' י"ג סעיף א' ובח"מ שם ובלאו הכא זנתה שנית וחשש גדול שתזנה עם אחר וכמש"כ רמ"א ובשו"ת נוב"י מה"ק סי' כ"א התיר בפירוש בזה במזנה כדעת הרמ"א וכ' מאחר שהרמ"א מקיל מי יבא אחריו להחמיר ובסי' י"ז ובסי' כ"ג מקיל אף בגרושה וכן בנוב"י מהד"ת סי' ל"ד צדד להקל בחשש תקלה וכ"כ בנ"ד שזנחה שנית האם יש חשש גדול מזה ומש"כ הצמח צדק דמופקרת דוקא בבתי זונות אכן עיין בשו"ת ברית אברהם חאע"ז סי' י"ז דזה דוקא בימיהם דהי' כח לענוש ולא כעת דאין בידינו למחות כלל אף בזונה, וכ"כ בשו"ת בגדי כהונה סי' ה' וגם בברית אברהם שם ובסי' ע"ז י"ח מקיל לגמרי במזנה שאין שום דעה לאסור בשלא התחילה להניק וגם בהתחילה להניק מיקל וסיים רק בלא התחילה להניק דמעשה שהיה כך היה אבל באמת צדדי התירו אף בהתחילה להניק וכן נראה בראש דבריו תשובה י"ז וז"ל לבאר