בית יחזקאל (מיכלסון) קיט

אינה מחויבת כ"כ אמו אינה מחויבת והוה כאשה אחרת לגמרי וכ"כ הח"מ סק"ו והב"ש סק"ה דאין כופין אותה ועל הב"ד מוטל לשלם שכר הנקה כמו שמוטל עליהם לפרנסו אחרי הגמלו דאין שום חיוב על אשה וכ"כ הב"י שם סי' ח' והח"מ סקי"ב וא"כ אף בגרושה שיש אב כשאין אב מפרנס ונותן שכר הנקה אינו מוטל כלל על אמו אף שיש לה להניק רק מוטל על הב"ד לשלם שכר הנקה דהיא כמו אשה אחרת דאין מכיר התינוק את אמו עי"ש. ועיין בשו"ת ר"א בן חיים חלק המצורף לשיטת כתובות סימן צ"ה דפוס קונשטאנטינא שהחליט אף באלמנה אם אמרה איני ניזונית אינה מחויבת להניק כלל וכן בגרושה ומוטל על הב"ד דאין שום חיוב על אשה כלל ועי"ש שמפרש דברי המרדכי דידן ודעת הר"ש הזקן בתוס' שמיקל בגרושה דאין מוטל עליה להניק הא לפ"ד אף באלמנה אינו מוטל עליה באומרת איני ניזונית ופי' דבאלמנה עכ"פ מוטל עליה להניק כ"ז דלא אמרה איני ניזונית ומעצמה החיוב עליה מקודם שגרשה להניק וחל עליה מכבר שם מניקת חבירו עי"ש, ובזה שוב יותר יש לן להקל במזנה דלא הי' חיוב עליה כלל שום פעם ואף דלא ידעינן האב היא אינה מחויב' כלל רק מוטל על הב"ד וכמו שהחליטו הב"ש והח"מ וזקיני המהר"מ לובלין והראנ"ח. וכ"ש בנ"ד שפסקה להניק כבר מוטב יותר מגרושה ושפיר דברי המרדכי לאחר שהחליטו הח"מ וב"ש מי יכוף אותה דמוטל על הב"ד וכן בלבוש בוץ וארגמן סי' י"ג כ' ג"כ דבזונה לא נשתעבדה להניק כדברי. אכן הוא מחמיר אף בגרושה כר"ת. ומחמיר אף בזונה. א"כ לדעת המיקל בגרושה כ"כ בזונה יש להקל מאחר דאינו מוטל עליה. ובזה סרה תלונת הצ"צ שכתב דגרושה טוב יותר מזונה דבזונה לא נודע הבעל דאף דלא נודע האב אינו מוטל עליה. ופשוט דלא גרע מגרושה. ובזה נדחו דעת בעלי תשובות שרצו להתיר רק בזונה כשנודע הנואף שיחול עליו חיוב לזון וכמש"כ בשו"ת בגדי כהונה תאע"ז סי' ה' דהא לפמש"כ חל על הב"ד לפרנס באין נידע ויותר מכ"ז תמוה דהא הנואף אינו חייב לזון כלל לפמש"כ הד"מ סי' ע"א דמשמע מיני' דנואף אינו חייב לפרנס הבן דחייב רק לפרנס הבן ע"י מזונות שחייב לאמו מפרנס הוא עם אמו, וא"כ בזונה אינו חייב לזונה, וכן משמע מרש"י כתובות שהזכרתי לעיל ומשו"ת הראנ"ח כנ"ל. וא"כ אין חילוק בין נודע הנואף או לא נודע דמוטל על הב"ד ודומה לגרושה ועי"ש בד"מ אות ה' אכן בש"ע פסק בס"ד דחייב לזון הבן זונה ולכל זאת אין חילוק דבלא נודע חיוב על הב"ד לזונו ולהניק כמ"ש: **(ד)** ואחרי שבררנו דזונה דמי' לגרושה עדין לא נתברר לנו היתר יען שהר"ת והרא"ש והרמב"ם והריב"ש מחמירים בגרושה ואם אמנם דבשו"ת מהר"ם אלשקר סי' י"ב כ' דדעת הרמב"ם ז"ל כהר"ש הזקן ושכן דעת הרשב"א ז"ל וכן בשיטה מקובצת כתובות דף ס' ע"ב מסיק כהר"ש הזקן וכ', שכן דעת הרמב"ם ז"ל ור' יונה ומהר"י טראני ודייק מלשון הגמ' בכתובות מניקה שמת בעלה ובש"ס יבמות דף מ"ב ע"ב השקלא וטרי' ותתבע מיורשים משמע רק באלמנה (והוא דלא כדברי הגאון בעל פני יהושע בכתובות שם שכתב דסוגיא דכתובות הוא כהר"ש וסוגיא דיבמות משמע כהר"ת) וראיתי בשו"ת נוב"י מה"ת חאע"ז סי' ל"ו שדייק מרש"י סוטה דף כ"ד ע"א ד"ה מעוברת חבירו דרש"י סובר כהר"ש הזקן, וכן ראיתי בשו"ת אמרי אש חאע"ז סי' י"ג דדייק מרש"י חגיגה כהר"ש הזקן ולא ציין מקומו וכונתו בודאי לרש"י חגיגה דף י"ד ע"ב ד"ה בחולה שעיברה מהו לכ"ג עי"ש ובחידושי ישבתי תלי"ש שיטת הר"ש הזקן מהקושיות שנאמרו נגדו בספרי הגדולים