בית אליקום צח

חוששין כלל כיון דעיקר הידיעה לנו ע"י עצמו ולא התחזק כלל כן והוא א"נ לאוסרה וזהו פשטא דמתני' יש לי אחים א"נ אף שנתברר אח"כ באותו העיר שיצא משם שיש לו אחים כיון דעיקר הידיעה לנו ע"י מה שאמר שהוא פב"פ כיון דלא הוחזק בשם עירו ואין שייך חזקה בשם עירו בשום פנים א"כ אף נודע אח"כ לו אחים כפי שאמר שהוא מעיר פלוני מ"מ חוזר הכל על דבורו שאמר שהוא מעיר פלוני ובזה לא הוחזק ובשמו ושם אביו לחוד אין חוששין דכמה יוסף בן שמעון איכא בכל העולם א"כ מעיקר הדין מותרת אשתו אף אם נמצא לו אחים באותו העיר כיון דעל שם עירו לא הוחזק ובלא הוחזק כלל ואמר שהוא פב"פ ממקום פלוני ונמצא שם אחים מותרת אשתו ע"פ דין בלי ספק כיון דאין נודע לו אחים כ"א ע"פ אמירתו והוא א"נ באחים ורק בהוחזק שמו ושם אביו יש לספק קצת אבל גם בזה נראה ע"פ דין אין חוששין כיון דלא שייך הוחזק בשם עירו ואף אם יהיה במציאות להחזיק שמו ושם אביו ועירו כגון במי ששהה כמה שנים במדינה אחרת ונו"נ והוא כותב בחתימתו פב"פ מעיר פלוני אפשר דזה הוי חזקה אם שהה זמן רב שם ואח"כ נודע באותו העיר שהי' חותם א"ע שמי ששמו פב"פ יש לו אחים שם אבל בנד"ד כיון שהי' האיש נודד ממקומו כמה שנים ערך ל"ד שנה והי' נע ונד בכל הזמנים ולא היה קובע מקום לדור שם בקביעות והי' ממהדורי פתחי כל ימיו ולא הי' יכול לכתוב ואין לו שום עסק ומו"מ א"כ בשום פנים א"א להחזיק שם עירו ואף שם אביו א"א להחזיק בנד"ד ע"י עלי' לתורה דאפשר איש כזה עלה לתורה פעמים בשנה ואין לו בשום פנים קביעות מקום בשנה תמימה על מקום א' א"כ אין במציאות בנד"ד להחזיק שמו שיתברר עי"ז אחים שלו מחמת חזקה והכל סובב על מה שאמר קודם מותו לפני ב"ד דק' סלוצק שהוא פב"פ מפה וכל ימי חייו הכחיש ואמר שאינו מפה כאשר פגע בו אחד ואמר שהוא אחיו מביאליסטאק ואמר שלא נולד בפה כלל רק קודם מותו אמר שהוא פב"פ מפה א"כ הכל מחמת אמירתו שאמר א"כ אף אם יתברר פה לאחר החיפוש שפב"פ מפה שנסע אז יש לו אחים אין שום חשש כלל ע"פ דין ומותרת אשתו לשוק כיון שלא נתחזק בכך כ"א ע"פ אמירתו שאמר קודם מותו לפני ב"ד ובזה א"נ

(ו) נחזור לראשונות במה שפי' מהרי"ט תשובת הרא"ש דמיירי שכיון שכמה שנים החזיק דל"ל אחים זהו חזקה ברורה דאיכא הוכחה ע"ש אבל בלא נודע באחים ליכא הוכחה ולא הוי בחזקת היתר והקשינו לעיל באו"א למה לא מוקי ש"ס קדושין ואביי הברייתא דר' ור"נ בלא מוחזק באחי ובני ובדליכא הוכחה דלרבי כיון שאמר בשעת קדושין שהיא מותרת לשוק אינו יכול לחזור דבידו לגרשה ולר"נ כיון דליכא חזקה נאמן לאוסרה בשעת מיתה נרוויח בזה אוקימתא דיהי' הברייתא כהילכתא דלא יקשה מסוגי' דב"ב דבהוחזק באחי א"נ לומר יש לי אחים כמבואר ברא"ש ור"ן וכנ"ל והנה באמת אין זה הוכחה לסתור ר דעת מהרי"ט די"ל בלא הוחזק באחי ובני וליכא הוכחה בלא"ה נאמן לכ"ע מטעם ס"ס של הרשב"ם א"כ ליכא לאוקמי הברייתא בדליכא הוכחה דבכה"ג מותרת מטעם ס"ס וא"נ לאסור אף לר"נ אבל היכא דנודע דאין לו בנים ולא הוחזק באחי היכא דליכא הוכחה י"ל דאסורה לשוק כשיטת מהרי"ט אלא דעדיין קשה היכא דלא הוחזק באחי לחוד היה לה להיות מותרת לשוק מטעם רובא מחצה נקבות ומיעוט מפילות כמבואר בש"ס יבמות קי"ט כנ"ל ואין לומר דס"ל למהרי"ט מטעם סמוך מיעוט לחזקה וכשיטת ר"ת בכורות ך' דאם נאמר היכא דלא נודע באח הוי חזקת איסור דמחזיקין מאיסור לאיסור לשיטת מהרי"ט א"כ איך יכול לומר מדאיכא הוכחה דלא נשמע באח יהיה חזקה להיתר לסתור בחזקת איסור ולעשות חזקה להיפך להיתר מהוכחה דלא נשמע דהוי רק העדר השמיעה וכמה פעמים אמרו לא ראינו אינו ראי' ועכ"פ להחזיק להיתר ע"י שלא נשמע ולהפוך החזקה של איסור זה דבר שא"א להאמר מלבד מה שדחה הנו"ב איזה זמן נגביל וכנ"ל באות א וגם ברור הדבר כמ"ש הרשב"א והריטב"א ביבמות ל'. דלא דמי לחזקת איסור של אינו זבוח דשם צריך מעשה המכשיר אבל הכא כיון שכבר מת הבעל אין כאן איסור א"א והוי לכל היותר רק ספק אם יש להבעל אח וחזקת איסור אין כאן דהרי מת וקברו מוכיח. א"כ הקושיא במקומה דהרי כאן רובא נגד זכרים כמבואר בש"ס כנ"ל ועכ"פ חזקה דאין לו אח מכח רובא הוא וכמ"ש רבינו שמשון בגבינות שנעשו מבהמה שנמצאת טריפה דהגבינות מותרים אף דאין חזקה דהחזקה הוא חזקה שאין יכולי' לברר שאינ' מבוררת עכ"ז מתירין מטעם רובא רוב בהמות כשרות הם והוי חזקה מטעם רובא אף שהיא כעת טריפה אמרינן השתא הוא דנטרפה קודם שחיטה א"כ גם בלא נודע באחים הוי חזקה מטעם רובא ואין שום סברה לחלק בין רוב בהמות כשרות לבין רוב של מחצה נקבות ומיעוט מפילות דהוי רוב מטבע העולם כיון דחזי לצירוף מיעוט דמפילות למחצה נקבו' וא"כ נדחה ג"כ מה שפקפקו בנו"ב ובתשובת חמ"ש הנ"ל דאם עבר כמה עבורים די"ל דאין כאן רוב דילמא ילדה פ"א זכר דהרי בכל עת שאנו מסופקים אם יש לו אח הרי איכא רובא מטבע העולם נגדו ואם עברו כמה שנים אף דנאמר דאין רוב באשה זו שאנו דנים עלי' עכ"ז בכל עת ורגע איכא חזקה מטעם רובא של העולם ומעמידין הדבר על חזקה דל"ל אח. א"כ הוי כמו כל חזקה שבתורה דמעמידין הענין על חזקה ראשונה אף דנשתנה אח"כ כמו בהמה שנטרפה דאמרינן השתא דנטרפה אף דאיתרע מכ"ש כאן דהספק נשאר לעולם וכיון דבכל עת ורגע איכא רובא של העולם מעמידין הספק על חזקה מטעם רובא והוי כמו כל חזקה שבעולם דמעמידין הענין כמקדם וכיון דקודם שעבר זמן רב היתה אשה זו בחזקת היתר מטעם רובא מעמידין אותה אף אחר זמן רב דאיכא ספק השקול על חזקה ראשונה. ובלא"ה אין לסברה זו שורש לחלק בין זמן רב למעט לענין רובא וכי גבול יש לאשה כמה בנים תוליד דהרי יש שאינן יולדות רק ולד אחד ויש שיולדין הרבה א"כ הכל חוזר אל בית הספק ומעמידין הדבר על טבע רוב העולם כיון דאין מציאות אח לפנינו הרי איכא רובא להיתר להכי סתמו הפוסקים והש"ס לחלק בזה ובכל הזמנים איכא רובא להתיר א"כ בלי ספק הפירוש בתשובת הרא"ש דאין ע"א נאמן נגד חזקה אף בלא נודע באח סתם דאיכא חזקה מטעם רובא ובהכי ניחא לפרש מחלוקת ת"ק ור' יהושע ביצאת מליאה במשנה שנדחק הנו"ב על טעם הרשב"א ונ"י וכתבנו לעיל עוד לבאר דבריהם ולפי הנ"ל ניחא בפשוט לפרש המחלוקת והוא דעיקר החזקה מטעם רובא נגד זכרים וכל זה שייך באם לא נודע לנו שנתעברה חמותה דמעמידין הדבר ברוב טבע העולם אבל ביצאת מליאה דאנו דנין על ולד ומציאות העבור הזה ואם נספק על המציאות שאם יצא הולד חי או נפל הרי בודאי איכא רוב נגד נפלים דהרי מציאות נקבה ג"כ מסייע לדחות מיעוט של נפלים ואין שייך לצרף מיעוט מפילות למחצה דנקבות דדוקא כשלא נודע לנו העבור אנו מצרפים מיעוט נפלים למחצה נקבות דהרי אנו מסופקים על מציאות כלל והרי איכא מתרי טעמא לדחות מציאות הזכר והוי רובא שפיר אבל כשיצאת מליאה הרי איכא רוב דרוב יולדות ולד קיימא ועל הולד קיימא אין כאן כ"א ספק אם זכר או נקבה הוי ספק שאין בו רובא ואעפ"כ ר"י חולק ואומר כיון דעיבור אינו במציאות שייך להסמיך מיעוט דמפילות עם נקבות והוי רובא ולת"ק אין כאן סיוע המיעוט דהרי אם נדין אם ילדה הוי רובא דיולדת ולד קיימא ונמצא המיעוט בטל ואין שייך אח"כ לצרף המיעוט דמפילות למחצה נקבות כיון דאם נדון על העיבור זה אם יצא לאויר העולם בן קיימא הרי איכא רובא והמיעוט מפילות בעל ואין שייך לצרף אח"כ למחצה נקבות ביצאת מליאה זה הוא הטעם של ת"ק ע"כ פסקו כל הפוסקים כת"ק אבל בשהה זמן רב וכבר מתה חמותה אף דאנו מסופקים אם כבר הפילה הרי אין שם שום ידיעה אם נתעברה הוי שפיר רוב על המציאות גופא ומהני