בית אליקום צז

ובשהה כמה שנים אין כאן רוב וחזקה ביחד לפי דרכו דאין רוב בכמה שנים ועל ולד מיוחד איכא רוב ועכ"פ בצירוף אינו ולר"מ בעינן תרווייהו אלא ברור דאין חילוק ואף לזמן מרובה שייך רוב ואף דעבר כמה עבורים וכי גבול יש כמה תוליד רק דאמרינן רוב נשים מתעברות ויולדות ויכול להיות דלא ילדה רק ולד אחד בכמה עבורים ושנים שעברו ואיכא רובא נגד זכרים וכהסכמת הגאון בנו"ב שהחליט דאין חילוק אף דשהה כמה זמנים וכפשטא דלעולם איכא רובא נגד זכרים. ועכ"פ זכינו ע"פ דברי הנו"ב שפי' ברשב"ם דדוקא ביצא קול קאמר אליבא דר"י וכנ"ל א"כ אין הרשב"ם עומד נגד כל הפוסקים ובלא נודע לו באחים לחוד הוי חזקת היתר ואין לדמות לגירש ואח"כ כנס כמ"ש בשב שמעתא פ"ה כנ"ל באו"א. דשם כיון דיש אח לפנינו וכיון שנתקדשה הצרת ערוה אחר גירושי ספק של הערוה. הרי הקדושין ודאי עומדת בחזקת זקוקה ליבם רק דע"י ספק גרושי הערוה אנו רוצים לפטור את הצרה וזהו ספק אם נעשה מעשה המכשיר להוציאה מחזקת זיקת היבם שלפנינו אבל בספק אי אית ליה אח הרי הספק הוא על זיקת היבם דילמא אין כאן שום יבם שייך שפיר להעמידה על חזק' ראשונה קודם שנתקדשה שהיתה בחזקת היתר ואין הספק מוציא מידי ודאי חזקת היתר של קודם הקדושין והקדושין שבינתים אינו מזיק כלל כיון דכבר מת ופקע איסור א"א ולא שייך לחשש מחזיקין מאיסור לאיסור דהרי אין האסורים במציאו' לצרפם יחד כנ"ל באו"א. וה"נ משמע מלשון הנ"י בפרק האשה בתרא שכתב וז"ל וסיפא דמתני' דתנן היתה לה חמותה אינה חוששת דילדה חמותה זכר אפילו לר"מ דחייש למיעוטא הכא לא חייש משום דחזקת אשה זו דשריא לשוק כיון שאין לה יבם ידוע לנו כו' מדכתב שאין לה יבם ידוע לנו הוי חזקה ולא כתב כפשוטו משום דהיתה בחזקת היתר כשיצאת חמותה למדה"י לא היה לה בן נעמיד הדבר על חזקה ראשונה אלא ע"כ שסובר הנ"י דחזקה זו שהיה לה מקדם אין מועיל לצרף לרובא לר"מ כיון דרוב נשים מתעברות ויולדות הרי נשתנית האשה מחזקה דמקדם ולא שייך צירוף החזקה דמקדם לרוב כיון דהאשה ע"פ רוב נשים מתעברות ויולדות אינה על מצב א' שהיתה מקודם בעת שיצאה למדה"י והכל חוזר על הרוב דמחצה נקבות ומיעוט מפילות והו"ל לחוש למיעוט לר"מ ע"כ פי' הנ"י דחזקה הוא כיון שאין לה יבם ידוע לפנינו וחזקה זו שייך לצרף עם הרוב א"כ חזינן דזהו חזקת היתר אף שלא נודע לנו כלל מתחלה שאין לו אח רק דלא הוחזק באחי הוי חזקת היתר וזהו הצירוף החזקה עם הרוב כעת וטעמא דמילתא דכל שאנו מסופקים על המציאות אם ישנו בעולם זהו חזקה דהרי עינינו רואות דאין כאן אח ולא נודע לנו באח והוא חזקת היתר של אשה ועכ"פ מלשון זה של הנ"י נראה דלא כהב"ש דכתב להנ"י בלא הוחזק באחי לא הוי חזקת היתר דמלשון הנ"ל נראה בהיפך דכל שלא נודע הוי חזקת היתר. נחזור לענין דאף הרשב"ם ס"ל כן והא דכתב בלא הוחזקו באחי ובני מטעם ס"ס נ"מ היכא דנודע שילדה או שילדה טומטם דמתירין מטעם ס"ס כמ"ש בתשו' חמ"ש הנ"ל וראיתי בתשו' חמ"ש הנ"ל סי' י"ז דפקפק על ס"ס של הרשב"ם מהא דטומטם אינו מוציא את מינו דכתב הפר"ח בשם הרא"ם אע"ג דהוי ס"ס שמא התוקע זכר ואת"ל נקבה דילמא השומע ג"כ נקבה ומתרץ בתרי גברי לא אמרינן ס"ס ורצה לדמות ס"ס דרשב"ם לזה דהוי בתרי גברי דילמא יש לו בנים ואת"ל אין לו דילמא אחים אין לו כבר דחה בעצמו זאת שאין דומים הנושאים זה לזה וגם הגאון מליסא בסי' י"ח דף כ"ז ב' כתב שאין דמיון זה לזה דשם הס"ס על כל א' בפני עצמו אבל בכאן הס"ס על ענין א' דא"א לזקוק אותה ליבום כ"א בהצטרף שניהם יחד שלא יהיו לו בנים ויהיה לו אח וכיון דהוי ס"ס על כל על בנים ואחים הוי ס"ס בענין א' ומ"ש עוד בתשו' חמ"ש הנ"ל סי' י"ב דף ט"ו ב' דהך ס"ס דרשב"ם תלוי דוקא לשיטתו דסובר דעל המוחזק שהוא בנו א"נ לומר שאינו בנו ע"כ שפיר הוי ס"ס אבל לדידן דקי"ל דאף על המוחזק שהוא בנו נאמן לומר שאינו בנו א"כ איך קתני סיפא יש לי אחים א"נ והוי מטעם ס"ס בלא הוחזק באחי ובני והלא נאמן לומר שאינו בנו א"כ אינו רק ספק א' ולמה לא יהיה נאמן באחים שיש לו ואין לו בנים יעו"ש ושגגה יצא מלפני השליט דבודאי אף דנאמן לומר על בנו שהוא ממזר עכ"ז לענין יחוס א"נ כמבואר בח"מ סי' רע"ט ס"ב ואין מחזיקין אותו ממזר על פיו רק לענין ירושה האמינתו התורה וכן אם אמר על בנו ידוע שהוא ממזר ויש לו אחים אעפ"כ אשתו מותרת לשוק דלא האמינתו התורה על אשתו וא"כ הוי ס"ס שפיר לענין אשתו דילמא יש לו בנים ואין לו נאמנות לומר על בנו שהוא ממזר ולהזקיק אשתו ליבום וכן מפורש בתשב"ץ חלק ג' סי' רי"ז דף מ"ז א' וז"ל ואפילו תאמר בתרי גופי' לא אמרינן פלגינן דבורא למה יהי' נאמן עלי' לאוסרה אם התורה האמינתו על בנו לא האמינתו על אשתו ותרי מילי נינהו עכ"ל א"כ קמה גם נצבה הס"ס של הרשב"ם היכא דנודע שילדה ספק זכר או נקבה וכנ"ל דמותרת מחמת ס"ס דבן ודאח וכנ"ל

(ה) עדיין יש מקום לומר בהא דכתב רש"י ור"ן דאי אתי אח לאחר מכן ואמר אחוה דמיתנא אנא לאו כל כמיניה דמשמע דאם בא מקודם חיישינן והוא נגד שיטת הרמב"ם והרשב"ם דכתבו מפורש אפילו בזה אחי א"נ וביארנו לעיל דכוונת רש"י ע"פ דברי הרז"ה שבא ונתגלה אח"כ אח ברור בעדים וכנ"ל דלא כב"ש והיה מקום לומר ולפרש כפשוטו וכגון דהחזיק שמו ושם אביו ושם עירו יותר מלמד יום ואח"כ בא אחד מאותו העיר ונודע באותו העיר בבירור שמי ששמו ושם אביו כך זה אחיו א"כ אף שאין אנו מכירין אותו שהוא אחיו כ"א ע"פ עצמו שהחזיק א"ע. עכ"ז אם בא מקודם היה נאמן ולא תקשה מזה אחי דא"נ דשם אינו נודע לנו שהוא אחיו כ"א ששניהם מודים בזה א"נ. אבל היכא שע"י שהחזיק א"ע פב"פ מעיר פלוני ונתברר שם באותו העיר ע"פ עדים שמי ששמו פב"פ מאותו העיר ויצא משם זה אחיו בכה"ג מהני אם היה בא מקודם אבל עדיין צ"ע בדבר דאף דקי"ל ב"ב קס"ז ב' כל שהוחזק שמו בעיר אין חוששין ופסקינן כן בח"מ סי' מ"ט ס"ג ובאה"ע סי' ק"כ ס"ג בהגהה עכ"ז שמו דוקא שייך החזיק אבל שם אביו לא שייך חזקה כיון שאינו נקרא ע"ש אביו ואף אם נאמר דשייך הוחזק בשם אביו ע"י עליה לתורה. הרי העלי' לתורה הוא בסרוגין ולא שייך לומר דאם הוחזק למד פעמים לעלות לתורה בסרוגין דהוי חזקה כמו ל' יום רצופים ואף אם נאמר דשייך הוחזק בשמו ושם אביו עכ"ז בשם עירו לא שייך חזקה בשום פנים ואף דקי"ל באה"ע סי' י"ז סעיף י"ח דע"י שמו ושם אביו מתירין עגונה עכ"ז קי"ל בסי' קל"ב בגט כר"ז ולא כרבא וכ"פ הרי"ף ועיין רא"ש גיטין שם וב"י סי' י"ז דמחלק בין גט למיתה ודוקא בעגונה הקילו ולשיטת הרמב"ן והנ"י מחמת כאן נמצא התירו אבל עכ"פ כיון דלא שייך הוחזק בשם עירו ובשמו ובשם אביו לחוד אף דהוחזק עכ"ז כמה יוסף בן שמעון איכא בכל העולם א"כ אין במציאות כלל לחוש לאח ע"פ שהחזיק א"ע בפב"פ לחוד בלא שם עירו ואף אם אמר שהוא מאותו העיר ונודע שם שמי שיצא מכאן פב"פ יש לו אח כיון דשם עירו החזיק ע"פ עצמו והוא א"נ לומר יש לי אחים ובמציאות להחזיק שם עירו אינו בנמצא כלל דאין אדם נקרא ע"ש עירו וגם בשם אביו יש לפקפק ודוקא בשמו שייך הוחזק ל' יום ומעגונה אין ראיה דוקא שם מקילין בשמו ושם אביו תדע דהא בעגונה מקילין בשמו ושם אביו אף דלא הוחזק כלל כגון מי שבא מארץ רחוקה ולא שהה שם כלום ואמר קודם מותו שמו ושם אביו מתירין וע"כ בשם עירו ג"כ מתירין אבל לענין להחמיר לומר דיש לו אחים בודאי אם לא החזיק א"נ ובמציאות שם עירו א"א להחזיק בשום אופן ואף שאמר שהוא מעיר פלוני כיון דלא הוחזק בשמו ושם אביו לחוד אין אוסרים אף אם ימצא באותו העיר לו שם אחים וכ"ש מי שבא לעיר ולא החזיק א"ע כלל ואמר שהוא מעיר פלוני ושמו ושם אביו כך ונודע באותו העיר שמי שיצא משם פב"פ יש לו אחים אין