בית אליקום צד

מקודם דיש לו אחים א"נ לומר שיש לו בנים כדפסקינן בשו"ע סימן קנ"ו סעיף ו' רק כיון דבאו עדים אח"כ ובעת דבורו עדיין לא נודע באחים והיה לה חזקת היתר אהני דבור לחזקה לומר יש לי בנים א"כ כוונת רש"י ורשב"ם ורז"ה אחד אבל באומר זה אחי כ"ע מודים שא"נ וכן באם בא אח שאינו ידוע אין חוששין כלל. לפ"ז נתברר דמ"ש הב"ש בסוף דבריו דהם פליגי על י"א דבסי' הקודם וס"ל דאף אם יש עדים שיש לו אחים נאמן לומר שיש לו בנים וז"א דהא מבואר ברש"י דאהני דבור לחזקה דוקא בשביל שאמר קודם שבא אח ברור אבל אם בא אח מקודם א"נ לומר יש לי בנים א"כ אדרבה שיטת רש"י מבואר כי"א הנ"ל. ואף לפי הבנת הב"ש ברש"י עכ"פ אם בא אח קודם א"נ דמבואר ברש"י מחמת דאהני דבור לחזקה א"כ אדרבה מבואר בהיפך ברש"י כי"א הנ"ל ועוד מבואר כן ברש"י ס"ד ב' דמוחזק לן האי גברא באחי ולא מוחזק בבני דפי' רש"י על הברייתא ולא שיש עדי' בדבר אלא חזקה בעלמא כו' והלא ר' ור"נ פליגי ג"כ היכא דאמר בשעת קדושין יש לי בנים ובשעת מיתה אמר אין לי בנים וע"ז פירש"י דוקא בחזקה בעלמא ולא בעדים שיש לו אחים נראה ג"כ דסובר רש"י כי"א דאם יש עדים על אחים א"נ לומר יש לי בנים ועיי' ביאורי הגר"א בסי' קנ"ו ס"ק כ"ד שהביא ראי' מהך דקדושין לי"א אלו יעו"ש. ועכ"פ מלשון רש"י דאהני דבור לחזקה מבואר דאם בא מקודם אח ברור א"נ לומר יש לי בנים וכשיטת י"א הנ"ל דלא כב"ש. א"כ נתברר דשיטת רש"י הוא ממש כשיטת הטוש"ע ואף ע"א א"נ בלא הוחזק באחים לאסור דהוי נגד חזקה כמבואר ברז"ה בהדיא ושיטת רש"י ורז"ה אחד הם כנ"ל. א"כ זכינו לדין דשיטת רש"י הוא ג"כ מטעם חזקה ואין ע"א נאמן לאסור ורש"י מודה להרמב"ם ורשב"א באומר זה אחי או שבא אח לפנינו והבעל לא אמר כלום והוא לא מוחזק באחי ובני' שאין חוששין לדברי האח ודלא כהב"ש וכל דברי הב"ש בס"ק הנ"ל דחוים הם והוא נגד האמת ברש"י ושיטת רש"י כשיטת הטוש"ע ממש. וכבר נתבאר דגם מהרי"ט מודה דהפירוש בש"ס דלא מוחזק באחי ובני דלא מיירי דאיכא הוכחה דשהה זמן רב מדהוכיח משיטת הרשב"ם ב"ב קל"ד מחמת ס"ס ולא מחמת חזקה א"כ לפ"ז רש"י שפי' בהדיא מחמת חזקה כנ"ל דלא כמהרי"ט דאף דאין הוכחה הוי חזקת היתר כדמוכח מהרי"ף ורמב"ם דסתמו דבריהם וכתבו סתם האומר יש לי אחים או זה אחי א"נ ואם איתא הו"ל לחלק דוקא דאיכא הוכחה א"כ גם דעת רש"י יתפרש כן א"כ נתברר מש"כ לעיל באות א' שדעת הרי"ף ורמב"ם ורש"י ורז"ה ורא"ש וטוש"ע כולם סוברים דהיכא דלא מוחזק באחי ובני ואף דליכא הוכחה כגון במקום שאין מכירין אין ע"א נאמן לאסור אף אם בא אח לפנינו וקצת ראי' דע"כ כוונת הש"ס דלא מוחזק באחי דליכא הוכחה ודלא כמהרי"ט דמקשה הש"ס שם לימא מתני' דלא כר"נ ומתרץ אביי מתני' דלא הוחזק באחי ובני וברייתא דמוחזק באחי ולא מוחזק בבני כו' ואוקימתא זו של אביי לאו כהילכתא כמ"ש הרא"ש והר"ן וה"ה דסותר לסוגי' דב"ב ול"ל לאביי לאדחוקי הברייתא אם איתא דבעינן דוקא שיש הוכחה לוקמי המשנה דאיכא הוכחה וברייתא דליכא הוכחה והמשנה והברייתא מיירו שניהם בלא הוחזקו באחי ובני אלא דהמשנה איירי דאיכא הוכחה דשהה זמן מרובה כסברת מהרי"ט וברייתא מיירי דליכא הוכחה ובמקום שאין מכירין וטעמו של ר' משום דהדר בדבורו בשעת מיתה א"נ כיון דבשעת קדושין אמר להיתר ור"נ סובר דחוששין אף דהדר בדבור כיון דליכא הוכחה והמשנה אתי ככ"ע כר"נ ומיירי דאיכא הוכחה ע"כ א"נ מחמת חזקה וכסברת מהרי"ט אלא ודאי דלא מוחזק באחי דמשנה מיירי בכל ענין אף דליכא הוכחה כגון במקום שאין מכירין וגם זה הוי חזקה להיתר כדמשמע פשט הלשון דלא מוחזק ע"כ א"א לי' לאביי לאוקמי כ"א הברייתא דמוחזק באחי ולא מוחזק בבני א"כ מפשט הש"ס ומהרי"ף ורמב"ם ורש"י ורז"ה ורא"ש וטוש"ע מבואר דלא כמהרי"ט ואף ע"א א"נ לאסור ובררנו שמוכרח דעת רש"י כן וגם הנ"י אינו חולק וכנ"ל דיש לחלק בין לא מוחזק באחי ובין לא מוחזק בבני או כמ"ש הנו"ב או כמ"ש הב"מ ובתשובה חמ"ש הנ"ל וכנ"ל

(ג) עדיין נשאר לברר דבש"ס קאמר דלא הוחזק באחי ולא בבני דמשמע דוקא דלא נודע אם יש לו בנים עד שהרשב"ם ב"ב קל"ד כתב דהוי מחמת ס"ס ספק אם יש לו בנים ואת"ל אין לו דילמא ל"ל אחי וברי"ף ורמב"ם וטוש"ע מבואר בלא הוחזק באחי אף דנודע דאין לו בני וכן בעובדא דמהרי"ט מיירי דידוע דל"ל בנים וע"ז דן לאסור דליכא ס"ס ובאמת לפי הטעם של חזקת היתר א"צ רק לא מוחזק באחים. וצר"ט למה מוקי הש"ס בלא הוחזק בתרוויהו לא באחי ולא בבני ולא נקיט רבותא טפי בהוחזק דל"ל בנים ולא הוחזק באחי אעפ"כ א"נ וי"ל דהש"ס ב"ב קל"ד קאמר דמשנה יתירה דקתני זה בני נאמן מוכח דאף דהוחזק באחי ג"כ נאמן אבל אי לאו משנה דב"ב הו"א דמשנה דקדושין מיירי דוקא דלא הוחזק באחים א"כ י"ל בלא המשנה דב"ב דגם ביש לו אחים דא"נ דוקא בלא הוחזק בבנים אבל בהוחזק דלית לי' בנים נאמן לומר יש לי אחים אי לאו משנה יתירה ע"כ נקיט אביי דלא הוחזק באחים ולא הוחזק בבני. וע"ז קשה למה צריך לנאמנותו של הבעל כשאמר יש לי בנים וע"ז תירץ רש"י ורשב"ם דנ"מ אם אתי אח לאחר מיכן והוא אח ברור כנ"ל כיון דאמר דיש לו בנים קודם שנתגלה האח נאמן אבל אח"כ א"נ ובסיפא דאמר דיש לו אחים א"נ מיירי ג"כ דלא הוחזק לא באחי ולא בבני אבל אם הוחזק דל"ל בנים נאמן לומר דיש לו אחים כמו ברישא דהוחזק באחי א"נ לומר יש לי בנים אי לאו משנה יתירה אבל כיון דממשנה יתירה שמעינן דאף דהוחזק באחי נאמן לומר יש לי בנים. א"כ ה"ה באומר יש לי אחים א"נ אף בהוחזק דל"ל בנים לפי האמת וזהו טעמו של הרי"ף ז"ל דהשמיט אוקימתא של אביי כיון דלפי האמת אף בהוחזק דל"ל בנים א"נ לומר יש לי אחים וכל עיקר יסוד של הרשב"ם שכתב דהטעם דא"נ לומר יש לי אחים בלא הוחזק באחים ובנים מטעם ס"ס הוא הכל על משנה דקדושין אי לאו משנה יתירה אבל כיון דאשמעינן משנה יתירה דאף בהוחזק באחים נאמן לומר יש לי בנים א"כ ה"ה בסיפא דא"נ באחים אף דהוחזק דל"ל בנים ומטעם חזקה וכמו ברישא דמתניתין דנאמן לומר יש לי בנים בכל גווני אף דהוחזק באחים כן הסיפא דא"נ לומר יש לי אחים מיירי בכל גווני דאף דהוחזק דל"ל בנים ג"כ א"נ לומר יש לי אחים וכפסק הרי"ף ורמב"ם. ורשב"ם דנקיט מטעם ס"ס אי לאו משנה יתירה אבל לפי האמת אף דליכא ס"ס כגון שהוחזק שאין לו בנים ג"כ א"נ מטעם חזקת היתר ובזה ניחא על הטוש"ע דלא הביאו דעת הרשב"ם דדוקא בלא הוחזק באחי ובני הוא דא"נ מטעם ס"ס אבל בלא הוחזק באחי לחוד נאמן והו"ל להטוש"ע להביא דעתו לחומרא אלא ע"כ דאין מוכח מרשב"ם כלום אליבא דדינא כיון דקתני משנה יתירה י"ל דהמשנה איירי בכל גווני וכפסק הרי"ף ורמב"ם וכל שנוכל להשוות הפוסקים ולמעט במחלוקת עדיף והרשב"ם נקיט ס"ס לפרושי המשנה דקדושין וכנ"ל. אלא דכל זה אינו נייח לי דהא אביי מוקי להברייתא דר' ור"נ דמוחזק דאית לי' אחי ולא מוחזק בבני א"כ מוקי הברייתא לאחר דידעינן ממשנה יתירה דאף דהוחזק באחים נאמן לומר זה בני או יש לי בנים א"כ עדיין קשה הו"ל לאוקמי המשנה בהוחזק דל"ל בנים ואעפ"כ א"נ לומר דיש לו אחים דהא אף לר"נ אם אמר יש לי בנים אפי' הוחזק באחים נאמן אם לא חזר בשעת מיתה. ויש לדחוק דהברייתא היא אחר המשנה וכבר מוכח מהמשנה יתירה דאף דהוחזק באחים נאמן לומר זה בני אך המשנה דקדושין מפרש אביי לפי הו"א דלא אשמעינן עדיין ממשנה יתירה ע"כ מפרש דלא הוחזק באחי ובני וכנ"ל אבל לפי האמת בין רישא בין סיפא מיירי בכל גווני דברישא נאמן אף דהוחזק באחי ובסיפא א"נ בכל גווני אף דהוחזק דל"ל