בית אליקום צב

שיהי' לו אחים בפה רק פה אמרו שאחד שהי' שמו הילל בן חיים בן הילל עקר דירתו מפה ערך זה וגם נשמע עליו שהי' קאליקע על יד ורגל אבל בשם משה בן חיים בן בער לא נמצא כן פה"ק אחר החיפוש. רק אולי שינה שמו מחמת שלא הי' נכתב גם האשה אמרה שפעם אחד פגע בו א' מפה ששמו אייזיק ואמר שהוא אחיו והכחיש אותו ואמר שאינו אחיו וגם אחיו אייזיק הנ"ל אמר ששמו של המת הילל והכחישו אז ואמר ששמו משה זהו תוכן הענין וקצת אמרו בפה מה ששינה שם אבי אביו לשם בער כי אם נאמר שהי' שמו הילל והוא בן חיים הידוע פה ושם אבי אמו הי' בער והחליף שם אבי אביו בשם אבי אמו ועכ"פ כפי שהחזיק א"ע בשם משה כמה שנים לא נמצא איש כזה פ"ק שיהי' לו אחים אחר החקירה והדרישה והחיפוש ועתה באתה האשה הנ"ל לפה ושואלת ומבקשת האם יש למצוא היתר ע"פ דתה"ק לכבלי עיגונה והיא רכה בשנים ואם לא ימצא ח"ו היתר תהי' עגונה כל ימי' ע"כ בעז"ה אנכי הצעיר זעירא דמן חברי' באתי לחקור פה את משפט האשה הנ"ל ומלאכת שמים הוא וזה החלי בס"ד

(א) אם לא הוחזק באחים ובנים במקום שאין מכירין אותו אם נאמן לאוסרה תנן קדושין ס"ד א'. מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן ומוקי אביי מתני' דלא מוחזק לן באחי ולא מוחזק לן בבני אמר יש לי בנים נאמן יש לי אחים א"נ. והנה הרא"ש בתשובה כלל נ"ב סי' ה' כתב אם אמר אחי' של האשה שהי' באשכנז וראה שם אחד שאמר שהי' אחיו והוא לא הי' מוחזק באחים ועתה מת בעלה והיא רוצה להנשא דמותרת לשוק ואפי' עד כשר לא היינו חוששין לדבריו כל היכא דאיתחזק התירא. וכ"כ הטור בסי' קנ"ז לא הי' מוחזק באחים ואמר יש לו אחים א"נ. בא אחד ואמר אני אחיו א"נ ואפי' ע"א מעיד עליו שהוא אחיו א"נ. וכן בשו"ע סעיף ו' לא הי' מוחזק באחים ואמר יש לי אחים א"נ בא אחד ואמר אני אחיו א"נ ואפילו ע"א א"נ להוציא מחזקתה. והנה פשט לשון הש"ס ושו"ע וטור משמע דלשון דלא מוחזק באחי דלא נודע לנו שיש לו אחים כגון במקום שאין מכירין אותו עכ"ז נקרא חזקת היתר שאינה זקוקה ליבם ומותרת לשוק והנה מהרי"ט בתשובה ח"א סי' פ"ב כתב דהיכא דבא בארץ רחוקה ולא ידענו מאיזה עם הוא ונשא אשה ואח"כ נתגלה ע"י ע"א שיש לו אחים לא נקרא לא אתחזק באחים ודן בזה מחמת ארבעה ראיות דמחזיקין מאיסור לאיסור והנידון של תשובת הרא"ש התם חזקה אלימתא איכא כמו שכתב שישב שם כמה שנים ומעולם לא נראה ולא נשמע לא מפיו ולא מפי זולתו שהיו לו אחים זו חזקה ברורה דקי"ל סוקלין על החזקות כו' אף כאן הואיל וכמה שנים לא נשמע לו אח בחזקת שאין לו אחים עומדת וכך הם דקדוק דברי הרא"ש שכתב מילתא דפשיטא הוא כיון שהאשה זו בחזקת שאין אחים לבעלה עומדת ולא אמר בחזקת היתר לשוק עומדת כן הוא תורף דעת מהרי"ט ובספר שב שמעתא שמעתא ה' פ"ב דחה ראיות מהרי"ט גם בשו"ת נו"ב מ"ת סי' קמ"ה מחלק אה"ע כתב וז"ל וכל דברי מהרי"ט בח"א סי' פ"ב לא נהירין לי כמ"ש בתשוב' אחרת ובפרט שהוא רוצה לפרש שגם הרא"ש מהאוסרים ולדעתי בודאי הוא מן המתירין וכל דבריו בדברי הרא"ש אין מתקבלים על הלב ואיזה זמן תגביל בה וכן מ"ש משילהי נזיר אין ראי' כו' יעו"ש וכן בסי' קמ"ד כתב אבל עכ"פ העשרים חתומים לאסור במהרי"ט אין ראיה שהרא"ש ושו"ע אוסרים ששם הי' שני עדים לאסור ששמעו מפי שנים עדים לכן אין מהם ראיה יעו"ש וכתב עוד הנו"ב סי' קמ"ה שאף לדעת הסוברים ביו"ד סימן נ' שספק שנולד מחיים לא מהני חזקה היינו דוקא באופן דמיירי התם דמעולם לא הי' לה חזקת היתר לגמרי שתמיד משעה שנולדה הי' עליה איסור שאינו זבוח אבל זו בשעה שהיתה פנויה היתה מותרת לגמרי וגם כו' גם כשנשאת לא סר מאתה חזקת שאינה זקוקה לייבם וגם מיישב קושית הב"ש מהא דסי' קכ"ז ביו"ד בדבר דלא אתחזק לא היתר ולא איסור ע"א נאמן ולהנ"י דס"ל אם אינו מוחזק בבנים לא הוי בחזקת דאין לו בנים וצריך ישוב מדוע אין ע"א נאמן בלא אתחזק באחים ומתרץ הנו"ב דשם לא הי' חזקת היתר ביו"ד אבל לאפוקי כאן שהי' לה חזקת היתר כשהיתה פנוי' גם בלא הוחזק בבנים אין חזקת היתר מסייע אדרבה חזקת היתר סותר אבל בלא הוחזק באחים חזקת היתר מסייע וסיים דאף הב"ש בשם הנ"י לא החמיר כ"א בע"א מעיד שיש לו אחים אבל באין שם עד כלל לא החמיר הב"ש יעו"ש והנה הש"ש בשמעתא ה' פ"ה סיים בעיקר הדין ראיה למהרי"ט מהא דמקשה התוס' בפרק ד"א תינח כנס ואח"כ גירש כו' אבל גירש ואח"כ כנס הא לא הוי בחזקת היתר לשוק כו' ואי נימא אפילו באשה דמעולם לא אתחזק באחי נמי הוי בחזקת היתר לשוק ומוקמי לה אחזקת היתר שהי' לה קודם שנשאת א"כ גם בגירש ואח"כ כנס נמי הוי בחזקת היתר קודם שנשאת ע"ש כל פרק ה'. והנה באמת אין כדאי להוכיח דין מקושית התוס' כיון שהתוס' מתרצים בלא"ה שפיר דמ"מ היא בחזקת היתר לשוק אף בגירש ואח"כ כנס דמוקמינן הערוה בחזקת שלא נתגרשה והתו' שינוי' רוויחא מתרצים וגם בלא"ה יש לחלק בין גירש ואח"כ כנס ובין היכא דלא אתחזק באחים לפי קושית התו' דשם הרי יש לו אח רק דאנו רוצים להתיר מחמת ספק צרת ערוה א"כ הוי ספק בלא חזקה אבל בלא הוחזק באחים הרי הספק הוא על הזיקה אם יש לו אח והרי היא בחזקת שאינה זקוקה ליבם כיון שלא נודע לו אח כלל וכיון שמפשטא דש"ס משמע דלא מוחזק באחי כשאינו נודע לו אח הוי חזקת היתר שאינה זקוקה ליבם והיא בחזקת היתר לשוק ויש לחלק בין הנושאים מנ"ל לבדות חומרא מלבינו ובגוף הסברה של מהרי"ט דמחלק בנידון דתשו' הרא"ש הוחזק כמה שנים ולא נשמע לו אח זהו חזקת היתר אבל היכא שלא נודע באחים במקום שאין מכירין לא וי חזקת היתר והנה ענין חזקה זו דלא נשמע שיש לו אח בלי ספק אין להגביל ל' יום כמו בהוחזק שמו בעיר ל' יום דש"ס ב"ב קס"ז דשם החזקה בפעולה קריאת שמו אבל להחזיק בשלילה אין נופל על זמן קצר כזה א"כ איזה זמן יגביל שיפול ע"ז חזקה בשלילה מדלא נשמע שיש לו אחים בזמן מרובה ואיזהו זמן מרובה וזהו כוונת הנו"ב שם בתשו' איזה זמן יגביל

וראיתי בתשובת חמדת שלמה מהגאון מוורשא זצ"ל בתשו' אה"ע סי' י"א בשם הגאון מליסא שהביא ראי' לסברת מהרי"ט מהא דאה"ע סי"ט שנים שבאו ממדה"י והוחזקו עצמם בש"ב אם הוחזקו בעיר ל' יום ה"ז חזקה וגם הגאון מוורשא העיר ע"ז בסי' י"ב דף ט"ו ב' דאינו דומה מה שהוא ע"י מעשה לשלילה יעו"ש ועכ"פ כיון שאין לדמות לחזקה דל' יום דש"ס א"כ איזה זמן נגביל על חזקה דשלילות מדלא נשמע ונתת דבריך לשעורין לפי אומדן. א"כ מזה נראה ברור דאין הטעם של תשו' הרא"ש משום דשהה כמה שנים רק כיון דלא נודע לנו באחים במקום שאין מכירין הוי חזקת היתר ואין ע"א נאמן וכמ"ש בתשו' מהריב"ל סי' י"א אפילו באחד שבא ממרחקים הוי בכלל לא אתחזק באחים ואפי' הי' נשמע כמה פעמים בחיי אחיו ועיין תשו' חמ"ש הנ"ל סי' ט"ו כ"א ב' שהביא כן בשם מהריב"ל א"כ יש לנו רב גדול דמסייע להנו"ב דלא כמהרי"ט וכן יש להוכיח בבירור מהרי"ף והרמב"ם דהרי"ף לא הביא רק המשנה כצורתו האומר יש לי אחים א"נ ולא הביא אוקמתא דלא מוחזק לן באחי ובני ש"מ דסובר דאף דהוחזק דל"ל בנים עכ"ז א"נ לומר יש לו אחים ואם איתא דבעינן שיהי' הוכחה דל"ל אחים הו"ל להרי"ף להביאו ולחלק בין זמן מרובה ובין מי שבא ממרחקים אלא מדסתם הדברים נראה דאינו מחלק וכל שלא נודע באחים הוי חזקת היתר וא"נ וכ"מ מלשון הרמב"ם פ"ג מיבום האומר זה אחי או שיש לו אחין א"נ לאסור את אשתו ולהניחה זקוקה ליבם שהרי זה מתכוין לאוסרה לאחר מותו עכ"ל ולא הגביל שום זמן משמע דבכל ענין שלא נודע לו באחים במקום שאין מכירין אותו אף דעומד לנגדינו אחיו ואמר זה אחי א"נ ש"מ דזהו עיקר החזקה