בית אליקום נג

ב"ה יום א' כ"ד סיון לפרט גדול ה' אלפים תר"ח. והוא נכלל בפניני אמרי קודש בפסוק בפ' שפטים. לא יקום עד אחד באיש כל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שנים עדים. או על פי שלשה עדים יקום דבר. שמספר כל פסוק זה הוא שלשה אלפים תתפ"ח והיינו שכולל מספר ד' מ"ב עם מספר שם גל שנכללים במעשה בראשית מן ב' דבראשית ת עד ב' דבהו והוא מ"ב אותיות. ושני הביתין כוללים ד' מ"ב שהמה מעידין על מעשה בראשית. שהוא מאדון כל ועוד מספר שם גל. שהוא כולל בק"ו מלך כו' עד ימלך לעלם ועד שהוא תר"ח שהוא מספר זמן שלנו באלף זה. נמצא קיבוץ מספרם של ד' מ"ב נגד ד' עולמות וד' חיות וד' דגלים כו' הוא במספרם תש"ח תתק"ט. תתנ"ד. תשס"ג. שמספרם שלשה אלפים רל"ד עם מספר תר"ח של שם גל הוא שלשה אלפים תתמ"ב כמספר מן בראשית עד ב' דבהו ועם מ"ב אותיות הכללות ועם ד' שמות נמצא ג' אלפים תתמ"ב עם מ"ב עם ד' הוא ג' אלפים תתפ"ח כמספר הפסוק לא יקום הנ"ל. והיינו שהמה העדים נאמנים על כלל הבריאה ליחד לאחד יחיד ומיוחד. וצריך להשלים למספר זמן שלנו ה' אלפים תר"ח אלף תש"ך. שהוא בקיבוץ ג' אלפים תתפ"ח עם אלף תש"ך חמשה אלפים תר"ח זמן שלנו. ונכלל ג"כ בהפסוק והוא שכתב ע"פ שני עדים או ע"פ שלשה עדים וגו' ולפי הרמ"ז אף שידוע דר"ש חז"ל ע"ז. עכ"ז כפטיש יפוצץ סלע. כ"מ שנאמר עד הוא שנים א"כ שני עדים או שלשה הכל כפול. לפי הרמז. והוא שנים כפולים ושלשה כפולים. והוא ד"ו פעמים עד והוא הכל על סוד עשירית של מעשה בראשית ומתן תורה כיודע עשרה עשרה הכף כדרש רשב"י בזוה"ק ונקרא י"א י"ב. נמצא י"פ עד הוא תש"ם בסוד והאדמה לא תשם שהוא בפ' ש"ע. בפ' חסד רחמים והנה מספר אותיות של הפסוק הוא עד והתיבות כ"ד והיינו כ"ד סהדין בסוד כ"ד עינין. והנה בהצטרף כ"ד עם ע"ד של התיבות ואותיות של הפסוק הוא צ"ח בסוד ע"פ מ"ט של אותיות שמע ובש"כ של בקר וערב והוא צ"ח והכל סובב על שנים ושלשה כפולים של הפסוק ע"פ שני עדים או שלשה עדים והוא עשר פעמים צ"ח של התיבות ואותיות הוא תתק"פ עם תש"ם הוא בקיבוץ אלף תש"ך עם מספר הפסוק ג' אלפים תתפ"ח. הוא מכוון לזמן שלנו חמשה אלפים תר"ח לפ"ג. ודבר בעתו מה טוב יתבונן המעיין בדברינו אלה פעמים ושלש וימצא מרגלאין טבין על דרכי האמונה וכל העשירי קודש. והוא הכל מיוסד אלף תש"ך הנ"ל על י"פ תיבות שבעשרת הדברות שהוא י"פ קע"ב תיבות שבעשרת הדברות. שכל דבור נכלל בחבירו. והוא הכל על סוד עשירית עשרה עשרה הכף וכנ"ל. ומספר ג' אלפים תתפ"ח של הפסוק שכולל ד' מ"ב עם שם ג"ל במספרם כולל בשם אחד ובתיבה אחת שכתיב בתוה"ק והוא עד או ראה בתיבת ראה שהוא שם ס"ט בשמות ע"ב. והיינו בסוד ג"פ כ"ג. שהוא ג' סנהדרי קטנה. שני בתי דינים של כ"ג. אחד על פתח עזרה ואחד על פתח הר הבית. ועוד ב"ד של כ"ג. בכל ערי ישראל שיש בהם ק"כ אנשים. והוא ס"ט תיבות שבפ' ציצית. והוא כולל בשם זה שהוא ראה היינו ר"א הוא האותיות ד"פ מ"ב הוא קס"ח כמספר שעות של ז' ימי בראשית עם ג"ל אותיות של שם בן עם הפשוט וגלופין וגלופי גלופין. והוא ל"ב א'. אותיות שכוללים בל"ב של ראש וסוף שבתוה"ק עם א' דאנכי שהוא המשלים לכסא. נמצא קס"ח אותיות עם ל"ג אותיות הוא ר"א. עם ה' שמות הוא רא"ה. והכל הוא לבאר סוד עדות מהתוה"ק וחוקי אלקים. והמתבונן בזה ימצא טוב טעם ודעת. ולפי שכל דברי תשובתי מיוסד על חוק דברי אלקים חיים על פסוק זה על כן פתח דברינו יאמר נתיב. דבר בעתו מה טוב וכמבואר

בדבר השו"ב דק' יאשונפקע הרבני מו"ה ארי' ליב במו"ה יצחק אייזיק. אשר הרב העבר דק"ק הנ"ל מוהר"נ כהן כתב אלי בחורף העבר שהשו"ב הנ"ל הוא מאכיל טריפות זה שנתים מעת בואו לשם. וכתב אלי שלשה אגרות ובירר כל פרטי הערעורים שלו על השו"ב הנ"ל. וביקש מאתי לאסור השו"ב ואחר התבוננות על כל מכתביו וערעוריו ראיתי שאין בהם ממש לפסול את השו"ב אפילו על שעה קלה ובכל ערעוריו לא נמצא שום דבר לערער על סכינו של השו"ב. וגם לא בבדיקות רק שכתב שהוא אינו בקי בדיני שו"ב. וגם לאמת כל כל זאת בא אלי גב"ע מב"ד של שלשה משם על קצת ערעוריו שהכחישו את הרב על פי שנים. ונפלאתי על הרב העבר מהר"נ הנ"ל איך פער פיו לכתוב על השו"ב שהוא מאכיל טריפות זה שנתים והוא בעצמו כתב שזה י"ד שבועות אשר מנע א"ע מלאכול משחיטתו וקודם לזה אכיל בעצמו משחיטתו ובדיקתו. ולא השיבותיו בזה דבר. גם כבר בא אלי זה קרוב לשנתים אשר כתבו אלי הלומדים דשם שגגת הוראת של הרב מהר"נ הנ"ל אשר שם היה ע"ז גב"ע בפניו. לא ידע בין ימינו לשמאלו בהוראת או"ה ואסור להיות מ"ץ בלי ספק. ע"כ מנעתי א"ע מזה ומזה ולא השבותי כלום ע"ז. ואח"ז שלחו אלי כל אנשי העיר הנ"ל את השו"ב הנ"ל לנסותו בדיני שו"ב ובשאר. ענינים ולהיות סר סכינו לפני. ובא אלי בכתבי ראיות מרבנים מובהקים מפורסמים שכולם יעידן ויגידו על צדקת השו"ב שהוא תמים במעשיו וירא ד' מרבים ובקי בדיני שו"ב. ובתוך הכתבים מצאתי ח"י שני רבנים אשר ניכר לי ח"י אשר יעידו על צדקת השו"ב הנ"ל ומפארים אותו במאוד מאוד. והרב מהר"נ הנ"ל כתב בפ' אלי על הרבנים הנ"ל שפסלוהו להשו"ב הנ"ל ושקר ענה בהם דאדרבה נהפוך הוא כנ"ל. ואחר כל זה נסיתי להשו"ב הנ"ל והגיד לפני כל דיני שו"ב כראוי ונכון וגם סר סכינו לפני כמה פעמים ונמצא יפה עד מאוד. לא מצאתי עול בו והגידו לפני כמה אנשים כשרים שהוא איש תמים במעשיו. אי לזאת הגדתי במכתבי ונתתי כתב ראי' להשו"ב הנ"ל שהוא כשר וערעורי הרב אין בהם ממש. ששקר ענה בו. כי השו"ב הנ"ל בקי בדיני שו"ב בע"פ ככל השו"ב כשרים והוא אומן וכלי אומנתו בידו ומעולם לא נמצא עליו שום שמץ ערעור ובעלילה בא עליו הרב מהר"נ והוכחש בזה במה שכתב ששני רבנים פסלו אותו ונהפוך הוא אשר יגידו על צדקת וישרת השו"ב. וגם כל צרופי ערעורי הרב מוהר"נ. הוכחש ע"פ שנים. ע"פ גב"ע בקצת ערעורין וקצת ערעורי שטות שכתב נתגלה מיעוט ידיעתו בדינים. עכ"פ את הכל ישא רוח ונתברר להיפך אצלי שהשו"ב בקי בדיני שו"ב והוא ג"כ בחזקת כשרות כמאז ומקדם. אח"ז קמו רבנים מערערים ע"ז ורצו לפסול את השו"ב הנ"ל שלא בפניו עד שיושיבו ב"ד של שלשה וכל זמן שלא יושיבו ב"ד של שלשה ע"ז הדבר. פסול השו"ב הנ"ל וכל הכלים אסורים ע"כ מצאתי א"ע מחויב בדבר להודיע הענין וטעמי ונימוקי עמי אשר יצא מפי הוראה ברורה שהשו"ב הנ"ל הוא כשר וכל ישראל הכשרים וצדיקים מותרים לאכול משחיטתו ובדיקתו בלי פקפוק וספק כלל. והנני לברר האמת ע"פ דת תוה"ק בדברים ברורים ומחוורים יראו ישרים והאמת עד לעצמו

כתוב בתוה"ק לא יקום עד אחד באיש וגו'. וכתב הרמב"ם ז"ל במצות ל"ת רפ"ח. אף אם העד בתכלית הכשרות ובחינוך מצוה תקכ"ג אפי' אם יהיה הנענש רשע גמור והמעיד חכם גדול שבישראל כו' ומבואר בפסחים קי"ב ב' א"ל טובי' חטא כו' דכתיב לא יקום ע"א באיש ואת בלחודך אסהדת בי' שם רע בעלמא קא מפקת בי'. וענין שאמר הר"מ במז"ל אפילו עד בתכלית הכשרות לפי הפשט נראה מהא דכתיב עד אחד ואחד מיותר. אף שרז"ל דרשו כ"מ שנאמר עד הוא שנים כו' עכ"ז לפי הפשט אחד הוא המיוחד. כמו שדרשו חז"ל את הכבש האחד המיוחד והיינו אף שהוא מיוחד וחכם גדול ומוחזק לצדיק עכ"ז לא יקום. וכ"ז אם היה בערעור הרב שום ממש לפי עדותו לא היה לו שום נאמנות נגד השו"ב.