בית אליקום לג

מותר לנטוע במקום אחר. משמע דהוא מטעם כמו שהפרי מותר כן היחור מותר אבל כח מורכב איתא בהיחור וכנ"ל

שבתי וראיתי די"ל במרכיב אילן מאכל באילן סרק אף דאסור להרכיבו עכ"ז מותר להרכיב הפרי והיחור היוצא מהם לאילן מאכל הדומה אף דיש בתוכו כח הרכבה של סרק. וראי' מבוארת נראה מהרבעת בהמה למ"ד דאין חוששין לזרע אב מותר להרביעו על מין אמו. א"כ באילן מאכל ע"ג אילן סרק ג"כ מותר הפרי היוצא ממנו או היחור להרכיבו על אילן מאכל כיוצא בו. א"כ אין ראיה מכח הרכבה שמעורב בתוכו. א"כ יכול להיות היחור היוצא מן המורכב של יחור אתרוג בלימין כיון דנושא פירות למין אתרוג אפשר דדמי להא דאין חוששין לזרע אב דמותר להרכיבו על מין אמו ה"ה דמותר להרכיבו ע"ג אילן אתרוג. אלא דלפ"ז היה אסור להרכיב יסור תפוח באתרוג עם אתרוג בתפוח כמו שאסור בהרבעת בהמה להרביע ב' מינים מורכבים שאין אמם שוין כמבואר בחולין ע"ח ובכתובות קי"א. ובטוש"ע יו"ד סי' רצ"ז כמו כן אם נאמר דעיקר הוא היחור המורכב ולא האילן הנרכב בתוכו. אלא אם נאמר דשניהן מסייעין מותר להרכיב זע"ז כמו למ"ד דחוששין לזרע אב כל מיני פרידות א' הן ולכל זה אין ראיה בהרכבת אילן לספק בזה כיון דלא מצינו בש"ס ופוסקים שמספקין בזה כמו בחוששין לזרע אב. ועכ"פ בהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן סרק מותר היחור היוצא ממנו להרכיבו ע"ג אילן מאכל מינו בלי ספק. א"כ לפ"ז עכ"פ אין ראיה מכח הרכבה שמעורב בתוכו לענין ביטול ברוב דחזינן דהתורה אסרה ב' מינים להרביע אף דאין חוששין לזרע אב כלל והיוצא מהם מותר עם מין אמו. א"כ ה"ה בהרכבה ראשונה אזלינן בתר רוב היניקה ועיקר הפרי ואין ראיה מאיסור הרכבה דאף באילן סרק שהרכיב אילן מאכל בתוכו והיחור היוצא מותר. א"כ עכ"פ היתר הגאון מוהרא"ז ז"ל בהרכבה שני' אם נטע היחור בפ"ע שמותר לנטוע בפ"ע ונושא פירות אתרוג לית לן בה מה שמעורב מעט כח הלימין כיון שאין ראיה מאיסור הרכבה לענין הפרי הנולד ג"כ אלא דלענין אם להרכיבו על אילן אתרוג י"ל דאסור דחוששין לכח התפוח או הלימין המורכב בתוכו ובזה אין שום גילוי בש"ס ופוסקים ופשטא דירושלמי הנ"ל נראה דאסור. אבל עכ"פ לענין הותר מורכב למצוה י"ל שפיר כיון דהיחור הוא עץ בעלמא ועיקר אילן ארעא הוא לית לן בה אף דאיכא בתוכו חלק מורכב של אילן הלימין כיון דהוא רק מיעוטא דמיעוטא

והנה בעיקר הראיה שהביא הגאון מוהרא"ז שהיחור היוצא ממורכב מותר להרכיבו על אילן אתרוג שנושא הפירות למינו מדלא חולק איסי בן עקביא בירושלמי פ"א דכלאים אהא דנוטל ממנו יחור ונוטע במקום אחר כמו שחולק בפרידה בפ"ח. י"ל ע"פ מה שהקשו התוס' חולין ע"ט א' דה"מ מהו דתימא דאתי צד סוסיא ומשתמש שהקשו מהא דחצי עבד וחצי ב"ח דאתי צד עבדות ומשתמש בצד חירות כתבו דלא דמי דהכא בכלאים אמר רחמנא תרי מיני דוקא וכל פרידות הבאות מסוס וחמור מין א' הוא. והר"ן ז"ל בדף רפ"ב ב' ביאר יותר דהתם הוא דאיכא צד עבדות וצד חירות ממש. אבל הכא אע"ג דמסוס וחמור אתו אין כאן צד סוס וחמור אלא ברי' בפ"ע שנעשית משניהן ומהאי טעמא הוא דשרי להשתמש בפרידות עצמן ואין אומרים משתמש הוא בסוס וחמור וליתא לדאיסי דאמר אין רוכבין על פרידה מק"ו עכ"ל א"כ לפ"ז לאיסי מדמה דהא דאין רוכבין על פרידה מחמת שמעורב משני מינין והוי כמו שמשתמש בסוס וחמור דאסור א"כ י"ל דאף איסי בן עקבי' אית ליה ג"כ הא דקאמר בחולין קט"ו א' דאיתקש כלאי זרעים דהיינו ג"כ הרכבת אילן לכלאי בהמה דכלאי בהמה מותר להדיוט מדאסר רחמנא כלאים לגבוה אלא דמה שאוסר לרכוב על פרידה הוא כמו שמנהיג ב' מינים אהדדי. אבל לענין הנאה ואכילה בשני מינים טהורים י"ל גם לאיסי מותר מדאיצטריך לאסור כלאים לגבוה ורק בזה חולק על חכמים דסבירא להו דהוי מין בפ"ע ומותר להשתמש בפרידה והוא ס"ל דהוי כמו שמנהיג ב' מינים. אבל לענין היתר אכילה והנאה ס"ל לאיסי ג"כ דמותר בכלאי בהמה וה"ה הרכבת אילן ע"כ מותר לנטוע היחור בפ"ע אף לאיסי דס"ל לענין היתר אכילה והנאה בין בכלאי בהמה והרכבת אילן מותר להדיוט ורק דאסור לרכוב על פרידה מפאת הנהגה בב' מינים דמדמהו לחציו שפחה וחציו ב"ח כנ"ל. ע"כ מותר לנטוע היחור המורכב בפ"ע אף לאיסי. אלא לענין היתר מורכב למצוה י"ל כיון דלדידן הוי כמו ברי' בפ"ע. א"כ הפרי אינו פרי עץ הדר ואף אם רוב אתרוג בתוכו שנושא הפירות למין היחור של אתרוג. אלא י"ל כפי המבואר בירושלמי דכלאים ה"ד דקאמר אף לחכמים דס"ל דכל מיני פרידות א' הם מודים חכמים לר' יהודא בסוס בן סוס בן חמור עם חמור בן חמור בן סוס דאסור להרכיבו. ופי' המפרש אע"ג דפליגי וס"ל דחוששין לזרע אב דוקא אם הם שוין זה חמור בן סוס וזה סוס בן חמור. אבל כשיש לזה צד חמור יותר ולזה צד סוס יותר אסור להרכיבו א"כ הכל תלוי ברוב הרכבה י"ל ג"כ לענין מורכב למצוה כיון דהוי רובא אתרוג בטל המיעוט לימין בתוכו א"כ עכ"פ ביחור שנוטע בפ"ע מן המורכב. כיון דהוי רק מיעוטא דמיעוטא של כח הרכבה של לימין והוא נושא פירות של אתרוג. ועיקר אילן ארעא הוא אף דאסור להרכיבו על אילן אתרוג כנ"ל ודלא כהגאון מוהרא"ז ז"ל עכ"פ לענין מצוה יוצא בו דהכל תלוי ברוב ואינו בריה בפ"ע ומה שאסור להרכיבו אין ראיה לענין עיקר הפרי כמו למ"ד דאין חוששין לזרע אב ואעפ"כ אסור להרכיבו וכמו להרכיב באילן סרק וכנ"ל וכיון שחשוב הכל כאחד ולא דמי לחציה שפחה וחציה ב"ח כמש"כ התוס' והר"ן הנ"ל וכמו שמוכרח מש"ס שם. א"כ הכל נעשה אחד גם בהרכבת אילן ובטל המיעוט ברוב הפרי ויוצא ידי המצוה אף דלענין הרכבה אסור להרכיב דהא חזינן בירושלמי הנ"ל בפ"ח דכלאים דאף לחכמים אזלינן בתר רוב ולא הוי בריה בפ"ע. אלא לענין מעליותא שמותר לרכוב על פרידה ונעשה הכל א' בהרבעה וכן בהרכבה היכא דשוין הם לדידן דלא קי"ל כאיסי ואזלינן לענין לצאת ידי מצוה בתר רוב ועיקר הפרי אף דאסור להרכיבו על אילן אתרוג וכנ"ל. וכן בהרכבה גופא אזלינן בתר רוב כפי המבואר בירושלמי גבי סוס בן סוס בן חמור וכנ"ל. א"כ יש פנים בהלכה להכשיר בשעת הדחק מורכב כה"ג למצוה. ופשט הענין נראה דאעפ"כ פליג איסי אהא דנוטל יחור מהמורכב ונוטע במקום אחר כיון דלאיסי ב' כחות מעורבין בתוכו הוי כמו מרכיב ב' מינים. אבל לדידן הוי בריה בפ"ע ע"כ מותר לנטוע דהוי מין א' כנ"ל גבי פרידות

ואפשר לכוין זאת בירושלמי פ"א דכלאים הנ"ל דקאמר כותי שהרכיב אגוז ע"ג פרסק נוטל הימנו יחור והולך ונוטע במקום אחר מה נפיק מנהון קידרי פירסקי כו'. אף שמבואר כוונתו דהוי כלאים עם כל א' בפ"ע עכ"ז יש להעמיס עוד שכוונת הירושלמי דנפיק מן היחור בריה בפ"ע ולא הוי כמו מרכיב עם ב' מינים והוי מין בפ"ע. ועכ"ז לענין ביטול המיעוט במרובה נתבטל כיון דהרכבה עושהו א' ומתערב יפה עד שאינו נחשב כמו ב' כחות המעורבים ועיין תשב"ץ ח"ב שאלה ד' שכתב ג"כ גבי פרידה דהוי בריה בפ"ע וכתב שם כשנתערב הפשתן עם הקנבוס עד שנתבטל הפשתן אינו כמו ב' איסורים מעורבים אפי' במחצה על מחצה הוי כמו פרידה אלא דא"א לצמצם. עכ"פ ביטול ברוב במורכב שייך ג"כ אף דנחשב בריה בפ"ע ועיקר דהוי בריה לקולא. אבל לא נאמר לחומרא דהוי בריה ואינו מין אתרוג כלל דהא חזינן דנתערב יפה עד שאינו ניכר ב' המזגים ואזלינן בתר רוב הפרי וכן מוכח מהירושלמי פ"ח דכלאים דכל שיש יותר חלק בסוס בן סוס בן חמור אסור להרכיבו במי שיש לו רוב חלק חמור כנ"ל. א"כ הכל תלוי ברוב ואין העירוב מזגים יפה לריעותא לענין לילך אחר הרוב ואינו דומה לכלאי בגדים דשם יש ב' חלקים עומדים בפ"ע והוי כמו חציה שפחה וחציה ב"ח שיום אחד עובדת לעצמה ויום א' עובדת לרבה ע"כ לא שייך ביטול דכל