בית אליקום כז

כשר דהיכא דנתערב יפה בטל ויוצא ג"כ באתרוג המורכב בכה"ג

ומש"כ הגאון מוהרא"ז בתשו' שם לתמוה על הראי' שהביאו מהא דאם שה אפילו מקצת שה הלא קי"ל בחולין קל"ב ובשו"ע יו"ד סי' ס"א סעיף י"ח צבי הבא על העז הולד חייב בחצי מתנות מחמת ספק אם חוששין לזרע אב. א"כ במורכב עכ"פ אינו כולו אתרוג יעו"ש. הנה מלבד שאין הנדון דומה לראיה דהתם אם חוששין לזרע האב הוי פלגא ופלגא ע"כ אף שחוששין לזרע האב עכ"ז אינו רק מקצת אבל כאן במורכב הוי רובא יחור המורכב באילן הלימין אף שנדון לפלגא והקרקע המוציא פירות למינהו של היחור המורכב הוי רובא להיתרא ומותר אבל שם בשה אין שם כ"א זו"נ החיה והבהמה הצבי והתיישה. עוד זאת אין דמיון כלל להתם ע"פ המבואר בש"ס נדרים נ"ט א' דקאמר ר"ח על הא דאר"י ליטרא בצלים שתקנה וזרעה מתעשרת לפי כולה דקאמר ר"ח התם היתר שבהם להיכן הלכה דפי' הר"ן דה"ק אפילו תימא דגידולי היתר מבטלין עיקר של איסור היינו טעמא כיון שרבו גידולים על עיקרו. נמצא כשאוכלו אינו טועם טעם האיסור אף ע"פ שהאיסור שבו מעורב בתוכו ולא אזיל לעלמא. אבל גבי מעשר כיון דלפי חשבון הטבל חייבוה לעשורי אמאי מתעברת לפי כולה וכי היתר שבהן להיכן הלך עכ"ל. א"כ ההפרש מבואר כיון שצריך להפריש ולתת חלק מאותו דבר אף שמעורב בתוכו הרוב עכ"ז נותן לפי חלק בין רב למעט וכן במתנות. אבל כשאנו דנים על אותו דבר בעצמו אזלינן אחר רובא כמו בכל התורה אף לענין היתר אכילה וה"ה למצוה וכאן הוי רובא להיתרא הקרקע עולם ויחור האתרוג הפרי היוצא מזה למינו של היחור הוי שפיר אתרוג לצאת בו ידי המצוה אף שמעורב בו כח האילן הראשון והרי הקרקע המסייע לכח האילן הראשון והוא קרקע היולי וזה מועיל לצירוף הפרי היוצא של היחור האתרוג והוי רובא אתרוג ויוצא ידי המצוה וכח המיעוט של הלימין נתבטל כנ"ל

ודע די"ל בס"ד לפי דרך התוס' דהך דילדה בזקנה בטלה אפילו למ"ד זו"ז גורם אסור יש לפרש הירוש' בסוטה דמוקי לר' יוחנן הך ברייתא דמרכיב אינו חוזר מעורכי מלחמה כראב"י ור"ח שם מוקי במרכיב תאנה שחורה ע"ג לבנה וד"ה היא וכבר כתבנו לעיל דהירוש' בסוטה פליג עם הירו' דערלה ואזיל למ"ד זו"ז גורם אסור לשיטת הר"ן וכנ"ל בביאור. ולפי דרך התוס' הנ"ל ע"כ צ"ל דפליגי ורק בהרכיב ילדה בילדה וכלה זמן הראשונה תיכף אחר הרכבה דבילדה בזקנה כ"ע מודו דבטלה דהא רבי יוחנן גופיה דמוקי שם כראב"י. וע"כ בילדה בזקנה לדידיה פטור בלא"ה ובהרכיב באילן סרק אף שלר' יוחנן אף באילן ערבה מונין מנטיעת אילן סרק. עכ"ז עבירה דמורכב הוא ואף שנאמר דר"י לא מחלק בין הרכבת איסור להרכבת היתר לת"ק. א"כ י"ל דראב"י דפוטר הרכבה מולא חיללו היינו בהרכבת איסור א"כ לפ"ז לפי פי' הרמב"ן והרא"ש דס"ל ל לראב"י כל הרכבה פטור מערלה ע"כ דילפינן מולא חיללו גבי חזרת מעורכי מלחמה וכנ"ל. ואם נאמר דראב"י מיירי בהרכבת איסור מנ"ל לפטור בהרכבת היתר. אלא ע"כ דראב"י מיירי בכל הרכבה שפטור וקשה קושית הש"ס בילדה בזקנה בלא"ה פטור ובילדה בילדה תי' דחוזר משום ילדה ראשונה ולוקמא באילן הנטוע בסייג כמו שמפורש בש"ס דילן זה לא נזכר ועוד כרב חסדא מפורש בירו' בהרכיב תאנה שחורה ע"ג לבנה במינו ולא נזכר כלל בנטוע לסייג. ועל אילן מאכל באילן סרק דחה הירוש' לרב חסדא נוטע בתחלה הוא אף שפירשנו לעיל דהכוונה דהוי באיסור ובמשנה קתני לכתחלה מרכיב ומחלק בין פירות עבירה להרכבת עבירה וכנ"ל. וא"כ לראב"י דממעט מקרא י"ל דהמעוט הוא בכה"ג בהרכיב באילן סרק עכ"ז קשה דא"כ איך מוכח למעט מרכיב בהיתר גמור

ע"כ הנראה דפליגי הירוש' בזה על ש"ס דילן בהרכיב ילדה בילדה בסוף זמן של ילדה ראשונה דלש"ס דילן וכן להירוש' דערלה ס"ל דנחשב שנות ערלה מילדה ראשונה כמש"כ התוס' מנחות ס"ט והירוש' דסוטה ס"ל בכה"ג דשניהם לחיוב בשעת הרכבה אינה בטלה הילדה שניה ומונין משעת הרכבה דוקא ילדה בזקנה בטלה לגמרי ופטור וכן אפילו בהרכיב באילן סרק ג"כ נחשב משעת נטיעה של סרק כיון דבהסרק לא שייך ערלה אבל בילדה בילדה נחשב משעת הרכבה כיון דבשעת הרכבה שניהם בשנות ערלה רק אחר כלות ערלה ורבעי של הראשונה נחשב להשניה משעת הרכבה א"כ מיירי ר"ח בהרכיב תאנה שחורה ע"ג לבינה בילדה בילדה ונחשב להילדה שניה משעת הרכבה וכן ר"י דאמר ראב"י הוא מיירי ג"כ בכה"ג דכבר כלו שנות ילדה ראשונה. ועכ"ז פטור מרכיב לראב"י מקרא ולחכמים חוזר מחמת ילדה שניה דכבר כלה שנות ילדה ראשונה. ולפ"ז ג"כ משכחת מרכיב בערלה בכה"ג לחכמים ולא קשה קושית הירושלמי לית כאן מרכיב והירושלמי דערלה אזיל בשיטת ש"ס דילן דילדה בילדה מונין משעת נטיעת ילדה ראשונה א"כ לא משכחת מרכיב וכמ"ש התוס' מנחות והר"ן בר"ה ורק בזה פליג הירוש' דערלה עם הירוש' דסוטה בילדה בילדה. דכל למעט במחלוקת עדיף בילדה בזקנה כ"ע מודים דבטלה וכן בהרכיב באילן סרק ג"כ מונין משעת נטיעת אילן סרק רק בילדה בילדה כיון דשניהן צד חיוב בשעת הרכבה ס"ל להירושלמי דסוטה בכה"ג אינה בטלה ומונין משעת הרכבה לשניה והש"ס דילן והירוש' דערלה חולק בזה וס"ל דמונין לילדה ראשונה

והנה באמת י"ל בס"ד בהא דהקשו הראשונים מהך דת"כ דקאמר ונטעתם פרט למבריך ומרכיב אהא דקתני א' הנוטע והמבריך ומרכיב שחייב בערלה ותירצו על מבריך דמיירי שלא נפסק מאביה מאילן הזקן ולהרמב"ם אף במרכיב מחלקי' כן ולשאר פוסקים במרכיב מיירי שהרכיב באילן זקן והיינו הא דילדה שסיבכה בזקנה דבטלה הילדה וכבר כתבנו לעיל דהטעם של הרמב"ם דאיכא צד פטור ע"כ פטור כל זמן שלא נפסק מאילן הזקן במרכיב כמו במבריך ולשאר פוסקים במרכיב תלוי באם הרכיבו באילן זקן פטור ובילדה חייב אף שלא נפסק מאילן הראשון ועיין ביאור הגר"א בסימן רצ"ד ס"ק מ"ז דכתב דהר"ש והמרדכי והר"ן חולקים על הרמב"ם ובזה י"ל דאם נאמר דהטעם דילדה שסיבכה בזקנה בטילה מטעם זו"ז גורם מותר א"כ א"צ קרא ע"ז למעט מרכיב וע"כ הך קרא דת"כ דממעט מרכיב היינו אפילו בכה"ג בילדה בילדה ולענין דמונין משעת נטיעה הראשונה ולא משעת הרכבה אך אם נאמר דהך דת"ק הוא כראב"י דס"ל גבי חוזר מעורכי מלחמה דממעט מבריך ומרכיב וה"ה בערלה אין נוהג כלל ערלה במבריך ומרכיב א"כ לחכמים הא דילדה שסיבכה בזקנה בטלה היינו מטעם זו"ז גורם אבל היכא דהרכיב ילדה בילדה לחכמים כיון דשניהם חייבים בערלה מונין משעת הרכבה ולא משעת נטיעת דילדה ראשונה. ובזה פליגי ירוש' דסוטה עם הירושלמי דערלה וש"ס דילן. דירוש' דסוטה סבר דהך דת"כ ונטעתם פרט למבריך ומרכיב הוא לראב"י ולדידיה פטור מבריך ומרכיב לגמרי אבל לחכמים דוקא ילדה שסיבכה בזקנה בטלה מטעם זו"ז גורם אבל ילדה בילדה כיון דשניהן לחיוב מונין משעת הרכבה אבל ש"ס דילן סובר דהך דת"כ הוא אף לרבנן ולילדה שסיבכה בזקנה דבטלה א"צ קרא למעט דהא הוי זו"ז גורם וע"כ דקרא אתי פרט למרכיב היינו היכא דהרכיב ילדה בילדה דמונין משעת נטיעת ילדה ראשונה. וכן הירוש' דערלה ג"כ אזיל בשיטה זו ע"כ אמר דלית כאן מרכיב וכנ"ל לפ"ז י"ל דאף לשיטת התוס' דס"ל הא דילדה שסבכה בזקנה בטלה אינו מצד זו"ז גורם דאף למ"ד זו"ז גורם אסור בטלה כדמשמע פשטא דלישנא דבטלה היינו ג"כ מחמת קרא דונטעתם דממעט מרכיב והיינו אף למ"ד זו"ז גורם אסור בערלה גזה"כ הוא דחשבינן להרכבה מנטיעה ראשונה ע"כ בטל ופטור מערלה וכן היכא דהרכיב ילדה בילדה מונין משעת