בית אליקום כו

הואיל ואפשר לבוא לידי חילול ע"י המלכה קמ"ל קרא דבתר השתא אזלינן ואכתי לא אימלך על הראשונה יעו"ש שהאריך שם. והנה דברי הראשונים נוחים ומחוורים יותר דפירשו כפשוטו דראב"י לית ליה במבריך ומרכיב דין ערלה וילפינן לה מקרא יתירא גבי עורכי מלחמה כנ"ל. וכן מוכח בירושלמי דסוטה שם דקאמר שם תני ראב"י אומר אין משמע אלא כרם ודכוותיה אין משמע אלא נטע תני ולא חיללו פרט למבריך ומרכיב א"ר יוחנן דראב"י היא ובירוש' לא נזכר כלל הך אוקימתא דהבריך בנטע לסייג וע"כ במבריך ומרכיב באילן סרק פטור מערלה מחמת הך דרשא דלא חיללו דוקא נטע ולא מרכיב ומזה ילפינן בערלה ג"כ דאינו נוהג וכנ"ל. ועוד דמשמע כפשוטו במבריך ומרכיב אינו חוזר בכל ענין אף בלא נמלך בהך דסייג למאכל דבכה"ג ג"כ אינו חוזר מחמת המורכב. אף שנידון בתר חזרה כאילו כבר חזר וחשב למאכל דנוהג רבעי ג"כ אעפ"כ אינו חוזר במרכיב וע"כ הטעם דאין נוהג ערלה במרכיב לראב"י וכן לר' יוחנן פטור בירוש' י"ל במרכיב באילן סרק דנראה דר"י לא מחלק בין הרכבת איסור להיתר ואעפ"כ אינו חוזר בשביל הרכבה וע"כ דאין נוהג ערלה במורכב. ועוד דלפי פי' הט"א איצטרך קרא דסד"א הואיל ואפשר לבוא לידי חיוב ע"י המלכה והוצרך לומר בנטע לסייג ולקורות אף דנמלך למאכל אפ"ה אינו חוזר כיון דנהנה מתחילתו שנטעו לסייג. וזה דחוק מאוד להמציא טעם חדש בזה וכי זהו הנאה מה שנטע מקודם לסייג ובלי ספק אם נמלך חוזר ג"כ על נטיעה לסייג כיון דעדיין לא נהנה באכילה א"כ הדרא קושיא לדוכתה הו"ל למעט נטע גופיה בסייג ולקורות. אלא די"ל להיפך דלא שייך למעט בנטע לסייג ממ"נ בעוד דלא נמלך בלא"ה פטור ואינו חוזר ובנמלך באמת חוזר בתוך ג' שנים. ועוד יש לפקפק הרבה בפי' הגאון בט"א הנ"ל ע"כ המחוור כפי' הראשונים דאין ערלה נוהג במבריך ומרכיב לראב"י וילפינן ערלה מחזרת עורכי מלחמה ומקרא יתירא דנטע כמשמעו וה"ה לערלה

ואין להקשות א"כ קשה ג"כ לאוקימתא דש"ס ל"ק כאן בהרכבת היתר כאן בהרכבת איסור דאינו חוזר מעורכי מלחמה בהרכבת איסור וילפינן ג"כ מקרא דולא חללו ניליף ערלה ג"כ דלא ינהיג בהרכבת איסור וזה אינו הא מבואר בירוש' כותי המרכיב אילן מאכל באילן סרק דנוהג ערלה י"ל דדוקא לענין הרכבת איסור איכא טעם לחלק בין חזרת עורכי מלחמה כיון דהנטיעה באיסור לא חס רחמנא עליה וכמו בגזל קרקע אף לאחר יאוש. אבל במבריך ומרכיב ע"כ מקרא יתירא ילפינן נטע כמשמעו א"כ ה"ה לענין ערלה נטע כמשמעו וזה פשוט. ועכ"פ נתבאר מהא דפסקינן בחו"ל דלא נהג ערלה במרכיב ולא אמרינן דבטל באילן הראשון הנרכב דעיקר הטעם דאזלינן בתר צד היתר א"כ נדחית ראית מהרמ"א מהא דילדה בזקנה דבטלה דעיקר הטעם דחשיב כאילו נטע מאז אבל העיקר הוא היחור שנושא פירות למינו של היחור ואעפ"כ בטלה לענין ערלה בזקנה דאזלינן בתר צד היתר וכנ"ל וכמבואר בדברי קדשו של הגאון בט"א הנ"ל. כל זה כתבנו ע"ד הר"ן ז"ל דר"י סובר דזו"ז גורם מותר ע"כ ילדה שסיבכה בזקנה בטלה וככל ש האמור

ועתה נבוא לפי פי' התוס' בע"ז מ"ט דה"מ שאם נטע דכתבו אפילו למ"ד זו"ז גורם אסור בטלה הילדה בזקנה דמשמע דבטלה לכאורה דעיקר הוא הזקנה אין הטעם משום יניקה דיונקת מהזקנה דהא גם התוס' מודים בילדה בילדה דמונין משעת נטיעת הילדה הראשונה כמש"כ התוס' מנחות ס"ט. וכן בהרכיב באילן הנטוע לסייג דמונין לנטיעת הסייג אף שעיקר האילן פטור משום דבת מיהדר היא ונחשב הכל מנטיעת אילן הראשון דכאשר יכלה שנות ערלה של הראשון אז פטור הנרכב כיון דאחר ג' לאו בת מיהדר היא כמש"כ הגאון בביאורו כנ"ל ואם נאמר דהטעם דבטל מחמת שעיקר הוא נחשב שיונק מאלן הנרכב בתוכו כסברת מהרמ"א אדרבה היה לחשוב מעת שנרכב בתוכו שאז יונק ממנו ואם נאמר דנחשב כאילן הנרכב בתוכו וכאילו נטע אז מתחלה ובהרכיב בתוך נטיעת אילן לסייג נחשב כמו חצי לסייג וחצי למאכל דחצי למאכל חייב בערלה כר' יוסי דערלה ובהרכיב בילדה דנחשב משעת נטיעת ילדה הראשונה דהכל א' הנרכב באילן הראשון וכאילו נטע אז מעת נטיעת אילן הראשון וע"כ מה"ט בטלה ילדה בזקנה דנחשב כאילו כלה כבר שנות ערלה בילדה משעת נטיעת הזקנה. וכן להיפך בהרכיב זקנה בילדה דחייב בערלה אף שכבר ינקה מהזקנה. עכ"ז נחשב הכל כנטיעה חדשה. ואזלינן בתר שנות ערלה של ילדה. א"כ ע"כ דחשיב כאילו נטע אז מעת אילן הראשון. ולא אזלינן בתר יניקת שעת הרכבה. א"כ מזה ג"כ מוכח מדנחשב בהרכיב באילן סרק. אחר נטיעת אילן סרק. דאזלינן אחר הנטיעה הראשונה ולא בתר יניקה כלל. א"כ ממילא מוכח דאין הטעם דבטלה ילדה בזקנה לר"י משום היניקה כ"א מחמת דנחשב כאילו נטע אז מעת אילן הראשון. ולא אזלינן בתר יניקה. דהרי בזקנה בילדה שכבר ינקה זמן רב בהיתר. ואח"כ הרכיבה בילדה ביום כלות שנות ערלה של הילדה. הרי הפרי הנוצר מזה אסורה משום ערלה אף שעינינו רואות שלא ינקה כ"א שיעור מועט מאיסור ערלה. וע"כ דגזירת הכתוב הוא בהרכבה דאזלינן בתר שעת נטיעת אילן הראשון ונחשב כאחד מחמת ההרכבה כאילו נטע להשניה אז. ולראב"י דסבר דמבריך ומרכיב אינו חוזר מעורכי מלחמה וגם פטור מערלה כפי מה שפי' הרמב"ן והרא"ש והר"ן. ע"כ דסבר דאינו בטל בין שהרכיב באילן סרק או שהרכיב באילן הנטוע לסייג. דבהרכיב בזקנה בלא"ה בטלה ובילדה תיפוק ליה דחוזר משום ילדה ראשונה לענין עורכי מלחמה. ועכ"פ בהרכיב באילן הנטוע לסייג אף דבת מיהדר הוא. עכ"ז פטור. ש"מ דלא אזלינן בתר יניקה כלל. דאם היה הטעם מחמת יניקה בטלה הילדה בזקנה. איך יחלוק ראב"י לפטור מרכיב מערלה היכא דינקי מאילן הראשון. הרי דחשב לאחת מחמת יניקה מאיסור אלא ע"כ דעיקר מחלוקת בהרכבה בערלה לענין אם נחשב כנטיעה ראשונה לחכמים נחשב המורכב כאילו נטע אז בשעת נטיעת אילן הראשון ונעשה א' ולראב"י נחשב יחור המורכב בפ"ע והתורה פטרה מורכב מערלה ולחכמים נחשב המורכב כאילו נטעו מתחלה באילן הראשון ע"כ בטלה ולא אזלינן כלל בתר יניקה דאי הטעם משום יניקה לחכמים איך יחלוק ראב"י במציאות עם חכמים כיון שהתוס' כתבו דהך דילדה בזקנה בטלה אפילו למ"ד זו"ז גורם אסור ואם נאמר כפשוטו דנחשב היניקה מאילן הא' לבד איך יחלוק ראב"י וחכמים במציאות א"ו ברור דלענין ערלה הטעם דבטל דנחשב כאילו נטעו באילן הראשון מאז ולא אזלינן בתר יניקה כלל וכנ"ל. א"כ נתברר בין לשיטת הר"ן ובין לשיטת התוספות הך דילדה בזקנה בטלה אין הטעם משום יניקה אלא דלענין ערלה אזלינן בתר נטיעה א"כ נתברר דליתא לראית מהרמ"א כלל. א"כ בנד"ד בהרכיב יחור של אתרוג באילן לימין כיון שהוא נושא מין הפרי של היחור דהוא אתרוג אזלינן בתר רוב היניקה וא"כ איכא רובא להיתרא דעיקר אילן ארעא הוא ומוציא למין היחור הנרכב והוי רובא להיתר בכה"ג אזלינן בתר רובא כמו בכל התורה ובכל המצות כיון דאנו דנים על אתרוג המורכב אם יוצא בו למצוה ואינו דומה לכלאי בגדים דלא אזלינן בתר רוב וכן להא דעיקר הויתו ע"י תערובות דשם אנו דנים תיכף בעת מציאת ביאתו או בכלאי בגדים שאז נאסר הלבישה אבל בהרכבת אילן כיון שהתורה התירה להדיוט וגם למצוה דמי להדיוט רק אנו דנים על הפרי מה היא אם היא אתרוג או כמו אילן הנרכב בודאי בכה"ג אזלינן בתר רוב יניקה וכיון דקי"ל בנדרים נ"ח ב' וכן במנחות ע' בדבר שזרעו כלה דגדולי היתר מעלין את האיסור ואזלינן אחר הרוב א"כ ה"ה ביחור אתרוג בלימין כיון דרוב היניקה מהקרקע ונושא פירות היחור ואילן המורכב בתוכו הוא מעבר להיניקה ואף שיונק במקצת מאילן הלימין אזלינן בתר רובא דאתרוג כמו גבי סכך פסול עם