בית אליקום קו

בפירושו כאן וכפי שיתבאר בס"ד. וכי הוא הדבר הקשה מאוד איך העלימו עין הרי"ף והרמב"ם וכל הראשונים וטור ש"ע מהירושלמי זה כיון לפי פירושו רב ושמואל ס"ל דיש לי אתים נאמן היכא דלא מרע לדבורו וכולם פסקו להיפך ואף אם נאמר דפסקו כר' יוחנן דפליג על רב ושמואל דל"ל טעם משום שבידו לגרשה הלא בש"ס דילן ב"ב קל"ד וקדושין ס"ד אין חולק על הך טעם דבידו לגרשה ולא חש להך פירכא דהגע עצמך שהי' כהן א"כ הו"ל לפסוק לחומרא דיש לו אחים נאמן כרב ושמואל בירושלמי ואף אם נאמר דהם פסקו כסוגי' דקדושין דמוקי אביי מתני' דלא מוחזק כו' דפליג אביי על רב ושמואל עכ"ז איך לא הביא ש"ס דילן מחלוקת רב ושמואל בזה וגם כיון דתלוי בהך טעם דבידו לגרשה והוא מוסכם בש"ס דילן וצ"ל דאע"פ דהטעם דיש לי בנים נאמן אף בהוחזק באחים משום דבידו לגרשה כמבואר בש"ס ב"ב קל"ד א"כ לפ"ז ביש לי אחים דא"נ להוציא מחזקת היתר מיירי דלא הוחזק באחים א"כ נהרס כל יסוד פרושו דקאמר בירושלמי דשמואל ס"ל כרב משום דסבר דנאמן ביש לי אחים אף בלא הוחזק באחים דס"ל הטעם משום דבידו לגרשה הלא ביש לי בנים נאמן אף נגד החזקה וביש לי אחים א"נ נגד חזקה היכא דלא הוחזק באחים ומנ"ל להאמין ביש לי אחים אף היכא דלא הוחזק ועוד פי' בר' יוחנן דאינו נאמן לאפוקי מחזקה א"כ מאי נאמנות שייך ביש לי בנים כיון דהטעם משום חזקה הוא וגם הפי' שפירש דאם הי' כהן ואינו רוצה לגרשה שמא יעמוד מחליו ויהי' אסור בה אין לו שחר הא יכול לגרשה על תנאי. אבל האמת הברור שכל דברי פירושו אינם מחוורין והוא נגד האמת וכי הוא זה פי' הירושלמי מתחלה אמר כיני מתני' שאמר בשעת מיתתו כו' והכוונה לבאר דאף בשעת מיתה נאמן לומר יש לי בנים אף דהוחזק באחי ולאפוקי מתירוץ א"נ שבתו' קדושין ס"ד ב' דה"מ ר' שסברי דבשעת מיתה א"נ משום דלא שייך לומר פטר בגיטא דילמא אין לו כח ומיירי שהוחזק באחים וע"ז מבאר הירושלמי דאף בשעת מיתה נאמן לומר יש לי בנים אף היכא דהוחזק באחים וע"ז קאמר רב מאחר שבידו לגרש והפלוגתא דרב ושמואל ור"י בירושלמי הוא היכא דאמר מתחלה יש לי בנים והוחזק באחים דנאמן משום דבידו לגרש והיכא דחזר בשעת מיתה ואמר אין לי בנים והוחזק באחים. הוא פלוגתא דר' ור"נ בש"ס דילן קדושין ס"ד והוא פלוגתא בשו"ע אה"ע סי' קנ"ו ס"ז אמר בשעת קדושין כו' וי"מ כו' ומיירי בהוחזק באחים. וכן בהך עובדא דמר שמואל בירושלמי מיירי שהוחזק באח וכן מבואר דאמרו ליה בשביל אחיך משמע דהי' ידוע ומוחזק באח וקאמר דנאמן. דהיינו במה שאמר דאין לו בנים וע"כ הי' רוצה לפוטרה בגט כדי שלא תזקק ליבום ומיירי שמתחלה בשעת קדושין אמר דיש לו בנים ובשעת מיתה הדר בי' ואמר דאין לו בנים והוחזק באח ע"ז קאמר שמואל דנאמן דעיקר הטעם משום דבידו לפוטרה בגט וכיון דכבר מת ולא נתן לה הגט והדר בשעת מיתה ע"כ נאמן לחזור דאין לו בנים כיון דהוחזק באחים כר"נ וכי"א דשו"ע שם והיינו דרב ושמואל סברי כיון דבידו לגרשה וכפי' רש"י בקדושין ס"ד ב' והתוס' שם ד"ה ר' דמצי למפטר את אשתו בגט שעה א' קודם מיתתו ע"כ נאמן לומר בשעת קדושין יש לי בנים אף דהוחזק באחים א"כ ה"ה בכהן הרי יכול לגרשה שעה א' קודם מותו או כמ"ש בתוס' ישנים שם מגו דאי בעי יכתוב לה גט בשעת קדושין גרשה כ"ז שירצה ובדיעבד מהני גט ישן א"כ גם בכהן שייך ג"כ הך מגו ע"כ כשחזר בשעת מיתה ואמר שאין לו בנים והוא הוחזק באחים ונפטר בלא גט חוששין לחומרא כר"נ ור"י חולק ואומר דא"נ לחזור בשעת מיתה כיון שאמר בשעת קדושין דיש לו בנים נאמן אף בהוחזק באחים וא"נ לחזור בשעת מיתה דסובר ר"י דהטעם הוא משום דאיבעי פטר לה בגיטא ג"כ ע"כ נאמן בבנים אף דהוחזק באחים והביא ראיה בירושלמי לר"י הגע עצמך שהי' כהן ואין הכוונה כפי' המפרש דר"י ל"ל הך טעמא דאי בעי פטר לה בגיטא א"כ לפ"ז בהוחזק באחים א"נ לומר יש לי בנים נגד חזקה אלא דגם ר"י מודה שנאמן לומר יש לי בנים אף בהוחזק באחים וע"כ מטעם מיגו דאי בעי פטר לה בגיטא אלא דאינו סובר דאי בעי פטר בגיטא שעה אחת קודם מותו אלא דסובר דאי בעי פטר בגיטא בעת אמירה שלו שיש לו בנים והוא ע"פ דברי התו' ב"ב קל"ד ב' ד"ה הואיל ובידו לגרשה דהקשו אע"פ דהאי מגו לא חשיבא שאם הי' מגרשה היה פוסלה מן הכהונה והשתא שאומר זה בני לא פסל לה. מ"מ חשיב מגו לפוטרה מיבם עכ"ל א"כ ה"ה יתפרש הירושלמי כן הגע עצמך שהי' כהן ואם יגרשה מיד הרי אסורה לו והוא רוצה לקיימה ואעפ"כ נאמן במה שאמר יש לי בנים בעת קדושין אף דהוחזק באחים וע"כ דחשיב מגו שפיר כיון דלענין לפוטרה מיבם הוי מיגו ובידו לגרש נאמן א"כ עיקר הנאמנות הוא בשביל שבידו בשעת אמירה לגרשה ע"כ אף שחוזר בשעת מיתה ואמר שאין לו בנים א"נ לחזור בשעת מיתה וע"ז מביאים ראיה מכהן אף דלא ניחא ליה בגט ליתן בשעת קדושין והרי היא אסורה עליו כשיגרשה עכ"ז האמינו מחמת שבידו וכיון דכבר האמינו א"נ לחזור בשעת מיתה והיינו פלוגתא דרב ושמואל עם ר"י דרב ושמואל סברי דהך דבידו לגרשה כמ"ש התוס' ורש"י דבידו לגרשה קודם מותו ע"כ עיקר נאמנות תלוי שעה אחת קודם מותו וכיון שחזר אז ואמר שאין לו בנים ע"כ נאמן לחזור אבל ר"י סבר דעיקר הנאמנות תלוי תיכף בשעת אמירה שאמר בשעת קדושין דיש לו בנים וכיון דבידו לגרש באותו פעם שאמר יש לי בנים ואף דבכהן דלא ניחא ליה לגרש שתאסור עליו עכ"ז נתנו לו נאמנות בדבר שבידו לענין לפוטרה מיבום ע"כ לא מהני החזרה בשעת מיתה שאומר שאין לו בנים כיון דסבר האמינו חכמים לענין לפוטרה מיבום אף דלא ניחא ליה בגט כגון בכהן א"כ ה"ה היכא שחוזר קודם מותו דעיקר תלוי בשעת אמירה מקודם וא"נ לחזור אבל רב ושמואל ס"ל דהנאמנות דאי בעי פטר בגיטא קודם מותו א"כ כשחזר אז ואמר דל"ל בנים נאמן לחזור ע"כ לא קשה להם כלום מכהן דבין בכהן ובין בישראל שייך הך מגו דאי בעי פטר בגט שעה אחת קודם מותו ור"י סובר דהנאמנות תיכף בשעת אמירה יש לי בנים כיון דבידו לגרשה אף שאינו מגו טוב כגון בכהן רק כיון שבידו אז נאמן וכיון דאי בעי פטר לה בגיטא בעת אמירה בעת הקדושין וכיון שכבר האמינו א"נ לחזור בשעת מיתה לר"י וכ"ע מודים דנאמן לומר יש לי בנים אף בהוחזק באחים והכל מחמת מיגו דאי בעי פטר בגיטא ואף לר"י ג"כ ואף בכהן דלא ניחא ליה לגרש כיון שבידו הוא האמינו לענין לפוטרה מיבום וכסברת התוס' ב"ב שם ע"כ אינו יכול לחזור כיון שכבר האמינו ורב ושמואל סוברים דאי בעי פטר בגיטא קודם מותו ע"כ כשחוזר קודם מותו נאמן לחזור דעיקר הנאמנות תלוי בעת מיתתו וכיון שחזר ואמר דל"ל בנים נאמן ובהכי ניחא דשמואל דירושלמי אינו חולק עם הא דרב יהודא אמר שמואל דש"ס דילן ב"ב קל"ד דסובר אף בהוחזק באחים נאמן לומר יש לי בנים ולפירש המפרש מיירי הך עובדא דשמואל דירושלמי בלא הוחזק באח וסותר הך דש"ס דילן אבל לפי הנ"ל הכל ניחא רק דהמחלוקת הוא היכא דחזר בשעת מיתה ומיירי דהוחזק באחים ופליגי רב ושמואל ור"י בפלוגתא דר"נ ורבי כנ"ל אבל היכא דלא הוחזק באחים לכ"ע אינו נאמן לומר יש לי אחים אף לרב ושמואל דלא כפי' המפרש ואין שום מחלוקת לדינא ש"ס דילן והירושלמי כלל וכפסק כל הפוסקים היכא דלא הוחזק באחים א"נ לומר יש לי אחים אף דלא מרע לדבורי' רק המחלוקת הוא בהוחזק באחים ואמר בשעת קדושין יש לי בנים ואח"כ חזר בשעת מיתה ואמר דאין לו בנים רב ושמואל סברי דנאמן לחזור ור"י סבר דא"נ וכנ"ל טעמו של מחלקותם ובמחלוקת ר"נ ורבי כמבואר בש"ע סי' קנ"ו ס"ז המחלוקת ונראה מסקנת הירושלמי כר"י דא"נ לחזור וכדיעה הראשונה בשו"ע כנ"ל ברור הפירוש בירושלמי ודלא כהמפרש ואין שום מחלוקת לדינא בין כירושלמי לש"ס דילן היכא דלא הוחזק באחים דא"נ לומר יש לי אחים אף דלא מרע לדבורו וכן לכ"ע