בית אליקום קד
Bait Eliakum 104 · בית אליקום · free full Hebrew text
Open in the reader →דע"א נאמן ביבמה להתיר בכל מקום. ועתה בס"ד נחזי אנן לשיטת הרז"ה דפי' הרישא דומי' דסיפא דעד מעיד נגד חזקה אין שום ראיה מכאן דיבמה לשוק לא הוי דבר שבערוה ולשיטת הרז"ה ניחא בסוגי' דקאמר הש"ס ה"ד אילימא תרי ותרי מאי חזית דסמכית אהני כו' ועוד ממזר ספק ממזר הוא וקשה בשלמא הסיפא דמת בנה ואח"כ מת בעלה כיון דהעידו נגד חזקה דקאמר הש"ס שם מאי חזית כו' כבר כתבו התו' בדה"מ מאי חזית אע"ג דתרי ותרי ספיקא דרבנן ואיכא לאוקמי בחזקת איסור אור"י כיון דיבם אומר ברי לי והיא אומרת ברי לא הו"ל למימר תצא אבל ברישא דנשאת לשוק א"כ כיון דתרי ותרי ספיקא דרבנן הו"ל לאוקמי בחזקת היתר לשוק בתרי ותרי כיון דמיירי ג"כ שאומרת ברי והחזקה מסייע ואיך קאמר הש"ס דהוי ספק ממזר הא לא הוי ממזר כלל דאוקמא אחזקה בתרי ותרי אבל לשיטת בעה"מ ניחא דהרישא איירי ג"כ דהעידו נגד חזקה ע"כ הוא דוקא מחמת ברי שלה כמ"ש הר"י בסיפא כן יפורש ברישא ולשיטת שאר פוסקים שפירשו הסוגי' דרישא מיירי שלא העידו נגד חזקה צ"ל דסבירא להו דהסוגי' אזלה אם נאמר תרי ותרי ספיקא דאורייתא ולא אזלינן בתר חזקה עכ"פ נחזור לנידון זה אם נאמר דיבמה לשוק לא הוי דבר שבערוה כשיטת הנו"ב והנה לשיטת התוס' דתירצו דעד גרע מאשה כיון דהעיד על מיתת שניהם חיישינן דילמא שכרוהו והעד ל"ל מגו וכיון שהאשה לא דייקא ע"כ מוכח שפיר מדקתני דע"א נאמן ש"מ דע"א להתיר יבמה לשוק נאמן א"כ אדרבה מוכח להיפך דיבמה לשוק הוי דבר שבערוה והתוס' ס"ל כהר"ן גיטין ס"ד בדבר שבערוה אף בדלא אתחזק איסור אין ע"א נאמן ע"כ שפיר כתבו דאיכא למיחש לקלקולא ולכאורה יפלא סברתם ליחוש למשקר ולמקלקל בכיון ע"א אך כוונת התוס' הוא ג"כ כמו שתירץ הרמב"ן כיון דמדרבנן בנפל הבית חיישינן וחולצת ולא מעמידין אותה בחזקת היתר לשוק וכיון שנודע לנו שמתו שניהם אין ע"א נאמן מי מת תחילה רק מחמת סברא דדייקא של האשה אבל אי לאו דייקא דידה אין לנו להאמין ע"א והיינו ע"כ משום דהוי דבר שבערוה יבמה לשוק וכסברת הר"ן בדבר שבערוה אף בלא אתחזק איסור אין ע"א נאמן ע"כ החמירו במיתת שניהם כמו בנפל הבית דחולצת לחומרא אף דמדאוריית' יש לנו להעמידה בחזקת היתר לשוק כן אף בע"א החמירו מחמת דבר שבערוה שאינו נאמן ואינו בגדר עד כלל וחשוד לקלקל כמ"ש התוס' א"כ מוכח שפיר דע"א ביבמה נאמן להתיר בכל מקום אף דאיכא חזקת איסור לשוק כגון במת יבמך ושיטת התוס' והרמב"ן אחד הוא אלא דהתוס' הוסיפו דחשוד לקלקל ועכ"פ אדרבה מוכח להיפך דיבמה לשוק הוי דבר שבערוה אבל אם נאמר דיבמה לשוק לא הוי דבר שבערוה א"כ אין שום יסוד לשיטת התוס' והרמב"ן דאיך נאמר דמדרבנן חוששין לחומרא כמו בנפל הבית בשלמא שם בנפל הבית דלא נודע שייך להחמיר מדרבנן אף דמדאוריית' איכא חזקת היתר אבל בע"א מעיד על מיתת שניהם כיון דאין כאן חזקת איסור בשום אופן אדרבה מדאורייתא יש לנו חזקת היתר כמבואר בפ' ד"א כנ"ל ורק רבנן החמירו לחלוץ בנפל הבית אבל היכא דאיכא ע"א דמעיד מי מת קודם איך שייך להחמיר אפילו מדרבנן וכ"ש לחשוד אותו למשקר ולמקלקל כיון דמדאורייתא נאמן ע"א בלא אתחזק איסור וכ"ש דבכאן הוי אתחזק היתר מדאורייתא ואף אם חששו לחומרא נחתינן חד דרגא והוי כמו דלא אתחזק לא איסור ולא היתר וע"א נאמן מדאוריית' ואיך יחמירו כ"כ לגרוע את העד מהאשה עצמה אף דל"ל להעד מגו עכ"פ כיון שהעיד בבירור דמת בעלה ואח"כ בנה למה לא נאמין אותו ואין שום דמיון להחמיר כמו בנפל הבית דשם לא נודע לנו ע"כ החמירו מדרבנן מחמת ספק אבל כשאיכא ע"א למה נפסיל אותו ולחשדו למשקר כיון דאף בספק איסור היכא דליכא חזקה לשום צד ע"א נאמן מדאורייתא וכל שכן בכאן דמדאורייתא איכא חזקת היתר אלא ודאי ברור להיפך דיבמה לשוק הוי דבר שבערוה וכשיטת הר"ן בדבר שבערוה אין ע"א מהימן אף בלא התחזק איסור רק בספק ואינו בגדר עדות כלל ע"כ שפיר החמירו בע"א כמו בנפל הבית כיון דמדרבנן אין כאן חזקת היתר ומוכח מזה מדמהימן ע"א ש"מ מחמת דייקא דידה ע"כ ע"א ביבמה נאמן אע"ג דאיכא חזקת איסור במת יבמך מחמת דייקא א"כ אדרבה לשיטת הרז"ה בלא"ה נדחה הראיה של בעל ח"ש בתשובה הנ"ל דהרישא דומי' דסיפא דאיכא חזקת איסור ולשיטת התוס' והרמב"ן אדרבה מוכח להיפך דיבמה לשוק הוי דבר שבערוה ע"כ החמירו כמו בנפל הבית כנ"ל וכשיטת הר"ן והנה באמת לפי המבואר במהרי"ק שורש ע"ב דאף בדבר שבערוה בעינן דוקא אתחזק איסורא א"כ א"א להלום הסוגי' לפי שיטת הרמב"ן והתוס' וצ"ל דמפרש הסוגי' כשיטת הרז"ה וכנ"ל אלא דעדיין י"ל דאף לשיטת התו' והרמב"ן ג"כ לא מוכח דיבמה לשוק הוי דבר שבערוה די"ל דאף דהחמירו בע"א היינו כיון דמת בעלך ואח"כ בנך אתי כר"ע דס"ל יש ממזר מחייבי לאוין ע"כ הוי שפיר דבר שבערוה אבל לדידן דקי"ל אין ממזר מיבמה לשוק י"ל דלא הוי יבמה לשוק דבר שבערוה וכמו שמבואר בנו"ב סי' נ"ד דלר"ע יבמה לשוק דבר שבערוה א"כ אין ראיה לדידן והש"ס פשיט שפיר דע"א ביבמה נאמן אף במת יבמך מר"ע דס"ל במת בעלך ואח"כ בנך דע"א נאמן דהוי דבר שבערוה ואף בלא אתחזק איסור א"נ ע"א וע"כ משום דייקא א"כ ה"ה במת יבמך לדידן. אבל לעולם יבמה לשוק לא הוי דבר שבערוה לדידן אלא דמדברי הרא"ש בסוגי' יש ראיה ברורה דיבמה לשוק הוי דבר שבערוה דלא כנו"ב. דהא הרא"ש פוסק בפ' האשה קמא סי' ד' דע"א א"נ ביבמה להתיר לשוק דלא אפשיט האי בעיא ופסק מפורש במת בעלך ואח"כ בנך אין ע"א נאמן אע"ג דהיא מהימנא מחמת טעם התוס' דחייש לקלקל ולדידיה יקשה לדינא לדידן דקי"ל דע"א נאמן במקום דלא אתחזק איסור מדאוריית' ולמה לא נאמין לע"א בלא דייקא של האשה ואין שום דמיון להחמיר כמו בנפל הבית דשם לא נודע מי מת תחלה אבל כאן הרי נודע לנו ע"פ העד מי מת תחילה ואף אם חששו לחומרא מדרבנן היינו דהוי ספק ועכ"פ חזקת איסור אין כאן והוי כע"א דמעיד על דבר דלא אתחזק לא איסור ולא היתר דנאמן ואיך נחשוד אותו למשקר ומקלקל חנם אלא ברור דסובר דיבמה לשוק הוי דבר שבערוה ואין ע"א נאמן אף בלא אתחזק איסור וכשיטת הר"ן ע"כ פסקו לחומרא ואף במת בעלך ואח"כ בנך א"נ ע"א דהוי כמו בנפל הבית וזה ראיה ברורה דלא כמהרי"ק דסובר דאף בדבר שבערוה בעינן אתחזק איסור דא"כ אין שום מקום להחמיר במת בעלך ואח"כ בנך אף אם נאמר דלא נפשטא האיבעי' בע"א ביבמה דוקא נגד חזקה שמת יבמך דצריך דייקא דידה ומחמת שנאה אינה דייקת אבל במת בעלך ואח"כ בנך למה לא נאמין ע"א כיון דאף אם חששו לחומרא לא הוי רק ספק וע"א נאמן בלא התחזק איסור אף בדבר שבערוה לפי שיטת מהרי"ק אלא ע"כ מוכח כהר"ן דבדבר שבערוה אף בלא אתחזק איסור אין ע"א מהימן ויבמה לשוק הוי דבר שבערוה לפסק הרא"ש. ומהרי"ק ע"כ יפרש הסוגי' כשיטת הרז"ה דרישא דומי' דסיפא דהוא מעיד נגד חזקה דאל"כ אף דהש"ס בעי למיפשט מר"ע ולר"ע הוי דבר שבערוה יבמה לשוק עכ"ז בעינן אתחזק איסור אבל בלא"ה ע"א נאמן וצ"ל דמפרש הסוגי' כהרז"ה ועכ"פ בררנו מהרא"ש ראיה ברורה דיבמה לשוק הוי דבר שבערוה וכשיטת הר"ן דלא כמהרי"ק וכן הסכים לדינא הגאון מליסא סי' י"ח שם דף כ"ת ב' דיבמה לשוק הוי דבר שבערוה וכפסק המרדכי ונ"י ולפי מה שבררנו בס"ד יש ראיה ברורה מהרא"ש ג"כ וכשיטת הר"ן כנ"ל. נחזור לנד"ד בלא התחזק באחים דהוי חזקת היתר אין ע"א נאמן לכ"ע אף להרשב"א והרמב"ן דס"ל בשאר איסורים ע"א נאמן אף באתחזק איסור עכ"ז בדבר שבערוה עכ"פ נגד חזקה א"נ לכ"ע ולא אתחזק סתם הוי חזקת היתר כמ"ש בס"ד באות ו' ובאותיות הקודמין דלא כמהרי"ט דא"צ לשום הוכחה ולאביי דס"ל דאף בדבר שבערוה נאמן ע"א באשתך זנתה עכ"ז