שו"ת בית דוד צג

שוב באתה לפנינו בי תלתא הח"מ במותב תלתא כחדא האשה פרומה חנה בת ר' יצחק מרודני אשת ר' מ"צ הנ"ל ואחר האיום כד"ת העידה לפנינו שהכירה את הבגדים של הנטבע שהם הבגדים של בעלה בזה הלשון איך האב דער קענט הבגדים היינו הכתונת איז גיוועזן השטאן מלייוונט קיזל הארביל מלייוונט רוסיש דיא ארביל האב איך דעם זויים אפ גיריסן איך האב גיוואלט מאכין אין בעסערין זיים בתוך כך האט בעלי אן גיטאן הכתונת ניט פאר זומטער הייט אופין שטאן איז גיוועזין דריי לאטעש האב איך דער קאנט דיא כתונת אוף דעם נטבע גם הא"כ של בעלי איז גיוועזין של צמר שני כנפות איז גיווען של תכלת פון איין אלטין טלית אין שני כנפות איז גיוועזין פון אירחע מעור כבשים האב איך דעם זעלבקין א"כ דער קענט אוף דעם נטבע דער שאראק של בעלי איז גיוועזין פון דיא גיוואנט וואש מיא האט גיוועבט באיי אונז אין שטויב און מע האט גינייט פון דיא גיוואנט שני שאראקין האב איך דער קאנט דעם שאראק אוף דעם נטבע אין האב צו גיגליכין דעם שאראק פון דעם נטבע צו דעם שאראק וואש איז גיבליבן באיי אונז אין שטויב איז גיוועזין אקוראט גלייך פון איינע גיוואנט גם האב איך דער קאנט את הנטבע אז דאש איז בעלי מחמת בעלי האט גיהאט איין שפאלט אין דער אונטער שטער ליפ און אוף דער אונטערשטער ליפ של הנטבע איז אויך אקוראט אזוי איין שפא לט גיוועזין כ"ז העידה העגונה פרומה חנה הנ"ל בת ר' יצחק הנ"ל אחרי האיום כדת ואשר שמענו מפי' אחרנוהו וכתבנוהו וחתמנו יום הנ"ל חודש הנ"ל

נאום יוסף יעסיל הנ"ל: ונאום מנחם נחום הנ"ל: ונאום ישראל איסר הנ"ל

שוב אתא לקדמנא בי תלתא הח"מ כד הוינא במותב תלתא כחדא ר' אהרן בר' יהודה ליב מפק"ק ואחר האיום כד"ת העיד בתו"ע באליונ"ע בזה הלשון תיכף מש"ק כ"ד תמוז שנת ת"ר לפ"ק וויא מען האט דער הערט פ"ק אז מען האט גיפונען איין נטבע בכפר נאווישאלעק כאשר לפי הקול הי' השם שהוא ר' מ"צ בין איך און ר' ראובן בר' דוד גשיקט גווארין מפ"ק צו הימן דעם נטבע וואש איז גפונען גיווארין בכפר נאווישאלעק הנ"ל זענן מיר געקומען למקום הנטבע בלילה הנ"ל קודם אור הבוקר האבין מיר גענומען פאייער דעם נטבע צו דער קאנען ווער דאש איז האבין מיר ביידע דער קאנט גאנץ קלאר בלי שום ספק אז דאש איז ר' מ"צ בר' יהודה ליב הנ"ל וואש מיר האבין אים גאנץ גוט גיקאנט פאר זיין לעבין ער איז גאר ניט אן גיברינייעט געווארן (ושאלנו אותו היתכן זאת שלא נשתנה כלל הלא ר' שמעון ור' קלמן מכפר צאפלי ור' ישראל בר' יהודה כ"ץ מכפר נאווישאלעק העידו לפנינו שביום ש"ק תיכף כשהוציאו את הנטבע מן הנהר לעיניהם והביטו היטיב בפ"פ של הנטבע בכדי להכירו ולא הי' באפשר להכירו בשום אופן מחמת שנתפח ונשתנה צורתו עד שלא הי' לו צורת אדם כלל ואיימנו עוד עליו והזהרנו אותו שלא יקל בעיניו זאת כי הוא איסור חמור מאוד וגם הוא מלתא דעבידא לגלויי כאשר אינו ברור שהנטבע הוא ר' מ"צ יכול להיות שהוא חי ויבוא לביתו ומה יענה אח"ז ואיימנו עלי' כד"ת והשיב לנו בזה הלשון דער כלל איז איך זאג אייך קלאר בתו"ע אז איך האב דער קענט את הנטבע בט"ע היטיב אז ער איז ר' מ"צ הנ"ל איך נעם דער פאר חלילה קיין געלט ניט אונ איך בין מקבל אויף מיר דעם איום כד"ת און איך זאג חלילה קיין שקר אין האט געזאגט איין תירץ אויף דיא עדות של ר' קלמן ור' שמעון ור' ישראל הנ"ל וואש זייא האבן ניט דער קענט מחמת ער איז נתפח ונשתנה גווארן קען זיין ווייל מיר האבן גפונען דעם נטבע ליגינדק מיט דעם פנים אראפ איז אפשר דיא וואשער ארויס גירונען מהנטבע מחמת דעם האבין מיר עם גיקאנט דער קענן נאר איך זאג באמת גאנץ קלאהר אז איך האב אים דער קענט היטיב בט"ע אז ער איז ר' מרדכי צבי הנ"ל כל הנ"ל העיד ר' אהרן הנ"ל בתו"ע באליונ"ע ובאיום כד"ת ואשר שמענו מפיו אחרנוהו וחתמנו היום יום א' כ"ה תמוז לפ"ק

נאום יוסף יעסיל הנימל"ד: ונאום מנחם נחום הנ"ל: ונאים ישראל איסר הנ"ל

שוב אתא לקדמנא בי תלתא כד הוינא יתבי תלתא כחדא העד השני ר' ראובן בר' דוד ואיימנו עליו ג"כ ככל אשר איימנו על העד הראשון ר' אהרן הנ"ל והעיד ר' ראובן בתו"ע באליונ"ע אשר הכיר בט"ע היטיב את הנטבע הנ"ל שהוא בלי ספק ר' מרדכי צבי הנ"ל ודבריו מכוונים לעדות ר' אהרן הנ"ל רק בשינוי לשון קצת ואשר שמענו מפיו אחרנוהו וחתמנו יום הנ"ל חודש הנ"ל שנת הנ"ל

נאום יוסף יעסיל הנ"ל: ונאום מנחם נחום הנ"ל: ונאום ישראל איסר הנ"ל

גם העידו לפנינו בי תלתא הנ"ל שני עדים כשרים שהגידה העגונה הנמל"ד את סימני הבגדים של הנטבע קודם שראתה את הבגדים ונמצאו הסימנים ממש כדבריה ולראי' כתבנו וחתמנו יום וחודש ופ"ק הנ"ל

נאום יוסף יעסיל הנ"ל: ונאום מנחם נחום הנ"ל: ונאום ישראל איסר הנ"ל

וזה אשר השבתי לו לכבוד אהובי ידידי הרב המובהק מוה' יוסף יעסיל נ"י הרב דק"ק קאיידענאוו: ה' הי' עוזר לנו

בנידון שאילתא דשאילנא קדמוהי בדבר האשה העלובה קשת רוח מ' פרומה חנה בת מ' יצחק מרודני עיינתי בהגב"ע ששלח לי מעכ"ת הנגבה בהרב ומ"ץ ולא מצאתי לה שום היתר רק מפאת הבגדים דמה שהעידו ר' אהרן בר' יהודה ליב ור' ראובן בר' דוד שהכירוהו בט"ע אינו כלום חדא דלא חזיוהו בשעתו ועוד שהיו מוכחשים מן העדים הראשונים ואף שמגביות העדות של כ"ת נראה שלא גבה רק מר' ישראל בר' יהודה כ"ץ והוא אשר אמר כן בשם ר' קלמן ור' שמעון מכפר צאפלי שלא היו יכולין להכירו מחמת שהי' נתפח מאוד אבל מר' קלמן ור' שמעון בעצמם לא גב"ע כלל ונמצא שר' ישראל כ"ץ אינו רק ע"א וכיון ששנים מכחישין אותו מלתא דפשיטא הוא דדבריו של א' במקום שנים אינם כלום וכה"ג כתב מוה' יצחק הלוי אחיו של הט"ז בתשובת גאוני בתראי סי' כ' וז"ל ואע"ג שא' העיד שלא הכיר פניו בט"ע כי הוא נפוח מן המים ואפשר דהא דקאמר בגמרא דדווקא באשתהי מתפח תפח כי כן הוא הרגילות אבל אה"נ אי תפח באותו שעה נמי אסור כי נשתנה פניו ואינו ניכר מ"מ אין לחוש לזה דהרא"ש והטור וכן הרמ"א פסקו דבשלא ראה הטביעה נאמן אפילו באשתהי כמה ימים אף שכבר נתפח והוא מטעם כדפירישית לעיל שאף באשתהי ואתפח אפשר להכירו אם מדקדק בו היטיב ותדע דאל"כ ה"ל לתלמוד לחלק נמי מני' וביה דאפילו בחזיוהו בשעתו אי מתפח אין מעידין ובאשתהי אפילו בסתמא חיישינן שמא תפח ואף אם תרצה לומר דלשאר הפוסקים דאי וודאי איתפח אפי' ראה תוך שעה אין מעידין עליו מ"מ הא כל העדים אחרים העידו שהכירוהו היטיב ולא הגידו שראו בו שום נפוח ואפילו בע"א אומר לא מת ושנים אומרים מת הם נאמנים וה"ה כאן ולישנא דתלמודא נמי משמע דדווקא בשהה שעה הוא מתפיח ולא קודם לכן וזה העד טועה עצמו וכן מוכח מדקאמר בהאשה שלום ואסקינן קמן וחזיוהו לאלתר ולא אסיק לומר ולא איתפח ש"מ דוודאי אינו מתפיח בתוך זמן עכ"ל אך לפי מה שחקרתי מר' יצחק אבי העגונה ואמר לי שגם ר' קלמן ור' שמעון היו בעת גב"ע וא"כ מסתמא גם הם אמרו כמו שאמר רי ישראל דאם הי' ביניהם שום הכחשה או שלא היו זוכרים בוודאי הי' כ"ת כותב זה וכן נראה גם מגב"ע של ר' אהרן ור' ראובן ששאל אותם הלא ר' קלמן ור' שמעון ור' ישראל העידו שלא הי' באפשר להכירו משמע