שו"ת בית דוד צא

כתיבת השמות בגט אינו רק שיהי' מבורר מי הוא המגרש כו' וכאן כיון שהוחזק כן הרי נתברר מי הוא המגרש עכ"ד בשינוי לשון קצת ועוד אני מוסיף על דבריו דהאיך אפשר דנחמיר כ"כ בשם אביו יותר מבשמו דהא שם אביו נא מעכב כלל בגט בדיעבד כמו שפסקו הרא"ש והרשב"א וכן תפסו כל האחרונים לעיקר להכשיר בדיעבד אף בלא שם אביו ולד' העיטור הובא בס' גט פשוט גם השינוי אינו פוסל בשם אביו ונהי דלא קיי"ל כן להלכה מ"מ הא וודאי דאין להחמיר בשם אביו יותר מבשמו וכיון שנתבאר מתוך עיקר ההלכה. כי לכל השיטות שנאמרו בה לא חיישינן כלל לשם שי"ל במקו"א שלא במקום כו"נ א"כ איך אפשר להחמיר בזה בשם אביו יציבא בארע' וגיורא בשמי שמיא אין זה אלא תימה וכיון שבנ"ד לא הוחזק בעירו שהוא מכו"נ זולתי בשם זאב לבדו ולשם שי"ל במקום אחר לא חיישינן כלל אפילו בשמו א"כ במכ"ש בשם אביו דלא חיישינן לזה כלל וההיא דחשו הרא"ש שאני טובא מנ"ד דהרא"ש מיירי שהוחזק שם אביו במקום כו"נ בשמו האמיתי שהי' לו כבר שהי' נקרא שמו שמעון ובמה שבנו החליף שחו לקרוא עצמו בשם בן שמואל בשביל זה לא נשתנה שם האב דהא הכל מכירים במקו"כונ דשם אביו הוא שמעון ואיכא למיחש ללעז דמקום כו"נ והיינו דמסיים הרא"ש שם באותו תשובה עצמה והרואים הגט כתוב בו יוסף בן שמואל יאחרו שאינה מגורשת כי שם בעלה הוא יוסף בן שמעון ע"כ ודבריו בזה ברור מללו דוודאי איכא למיחש ללעז בכה"ג שהוא מקום כו"נ ומש"כ הרא"ש דנהי דשמו כו' הכי קאמר כיון דשמו כו א"כ אף דאתחזק במקום כו"נ גם בשמו הראשין ולא נשתקע עדיין שם הראשון לגמרי מ"מ תו הוי כחו שיש לו ב' שמות במקו"א דמגרש בא' מהן וכשר בדיעבד לשיטת ר"ת והרא"ש העומד בשיטתו ואם כן אם הי' יכול לשנות שם אביו הי' נמי כשר בדיעבד בשם א' משני השמות והיינו אפילו בשם השינוי אבל כיון דזה לא מסתבר לי' להרא"ש כלל שיהי' יכול לשנות שם אביו דאטו בשביל שהחזיק עצמו להקרא בשם בן שמואל וכו' בשביל זה נשתנה שם אביו וכיון שכן הרי הרואים יאחרו שאין זה בעלה כיון ששם אביו מפורסם במקכו"נ בשם שמעון אבל בנ"ד שמעולם לא החזיק אביו בעירו בשווערזנא בשם אחר זולת בשם זאב לבדו וא"כ אין כאן שום חששא דלעז במקום כו"נ וללעז דמקומות אחרים הא לא חיישינן כלל אפילו בשמו וכ"ש בשם אביו ולכך בגוונא דנ"ד לא עלה מעולם על דעת הרא"ש לפוסלו כנלע"ד להלכה למעשה דבנ"ד הגט כשר לכו"ע ותנשא בו לכתחילה חילה שוב מצאתי להדיא הך סברא בתשובת הרדב"ז ח"א סי' שע"ו שכ' שם וז"ל וא"ת שהרי כ' הרא"ש ז"ל בתשובה על א' ששמו יוסף בן שמעון וכו' וצריך שתדע שאין הנידון דותה לראי כלל מכמה טעמים חדא התם הי' מכירים אותו ביוסף בן שמעון ולא ביוסף בן שמואל והרואה יאמר וכו' אבל בנ"ד אדרבה כיון שהכל מכירין אותו בראובן הידוע ולא בראובן בן שמואל לא יאמרו אחר מגרשה ע"כ ואף שהוא לא סמך ע"ז כ"א בצירוף עוד טעמים הרבה שכ' שם מ"מ נלענ"ד דסברא ברורה היא וכדאי לסמוך ע"ז לחוד להלכה ולמעשה דכיון דהך דינא דאינו יכול להחזיק שם לאביו לא אתמר לא במשנה וברייתא ולא בגמ' וגם שום א' מגדולי הראשונים לא הזכירוהו בספריהם ורק הרא"ש הוא דחדית לן הך מלתא מסברא בעלמא ולכך אין לך בו אלא חידושו והיינו בגווני דמיירי הרא"ש שאביו נודע ומפורסם במקום כו"נ בשמו האמיתי שהי' לו מכבר ואיכא למיחש ללעז דמקוכ"ונ אבל בנידון דידן דאין כאן לעז במקום כו"נ וודאי דאין לחוש ואין כאן שום צד סברא לפסול וברירא הדין מלתא דהגט כשר ולית בי' שום ספיקא לענ"ד

ואף דמדברי המהרא"י בסי' קל"ח נראה שהבין בדברי הרא"ש כפשוטו דאפילו לא אתחזק במקום כו"נ השם האחר שיש לאביו אפ"ה א"י להעלות שם אחר לאביו ונמשך אחריו הב"ש בס"ק נ' עיי"ש מ"מ נראה לענ"ד דאין לחוש לדבריהם וכדכתיבנא דעיקר כוונת הרא"ש הוא משום דאיכא למיחש ללעז דמקכ"ונ וכמו שכתב הרדב"ז דבלא"ה אין טעם לדבריו כלל ועוד יש לחלק גם לדברי מהרא"י דשאני התם בנ"ד שמתחילה בכתובה העלה שם אחר לאביו ולבסוף בשעת כתיבת הגט כתב שם אחר כמבואר שם בדבריו ולכך איכא למיחש טפי אבל בנ"ד דלא נודע שם אחר לאביו אפשר דגם מהרא"י מודה ועוד י"ל דמהרא"י לשיטתו אזיל דס"ל שם באותה תשובה דבלא נכתב שם אביו אפילו בדיעבד פסול וא"כ אזדא לה הק"ו שכתבתי דהא לדידיה ממיר שם אביו כשמו אבל לדידן דלא קיי"ל בזה כמהרא"י וכמו שפסק בשו"ע להדיא א"כ לית לן למיחש גם בזה לדברי מהרא"י והב"ש שנמשך אחריו גם לדידן הוא שלא בדיוק ועוד יש לפרש גם דברי הב"ש דמיירי דעכ"פ יודעים במכו"נ שיש שם אחר במק"א לאביו משא"כ בנ"ד אפשר דגם הב"ש מודה ועכ"פ איך שיהי' כוונת המהרא"י והב"ש לענין דינא נראה עיקר להלכה ולמעשה כדכתיבנא שוב מצאתי אחר זמן רב בהגהת הרב בעל תוי"ט שנדפסו בחידושי הרשב"א חמש שיטות דפוס סדילקאב וקודם מס' ב"ק נדפסו שם הגהות בעל תוי"ט על עור אהע"ז וכ' שם בסי' קכ"ט וז"ל עוד נ"ל שאם שינה הבן שם אבו והוחזק הוי שינוי כי כך לי שינה שם אביו כשינה שמו אלא בשמו בקל הוי חזקה היינו שכך קורין לו למדברים עמו אבל באביו צריך שיחתום כן או לעלות לס"ת עכ"ל הרי דגם הוא הסכים שאין לחלק בהוחזק בין שינה שמו לשינה שם אביו רק דבשם אביו בעינן שיחתום כן או שיעלה לס"ת ת משום דבלא"ה לא משכחת לה שינה שם אביו והוחזק דמאין יהי' חזקה בזה כיון שאין קורין אותו בשם אביו לכך אי אפשר שיהי' חזקה בשם אביו אם לא בחתימתו או בעלותו לתורה דאז מזכירין שם אביו וכיון שכן בנ"ד דכלהו איתנהו ביה שפיר הוי חזקה וכדכתיבנא שיב הגיע לידי תשובת הרלב"ח וראיתי בו בסי' נ"ב שכ' להדיא כדברי וז"ל שם באמצע התשובה גם מה ששמעון שינה שמו בבואו לארצות הללו ששם בארצו הי' שמו מנליף בן חיון ובבואו לכאן קרא עצמו סערון נתן גם מזה הצד אין חשש כלל כיון ששמו כן במקום כו"נ ולא נודע לו שם אחר עיי"ש ואין לחלק בין שינה שמו לשם אביו ומש"כ הרא"ש בתשו' ביוסף בן שמעון שהגט פסול וכו' אינו ענין לנושא שלפנינו כי שם לא נקרא שם האב לעולם כ"א שם שמעון והרי שינה שמו בגט משא"כ בכאן והוא מבואר עכ"ל הרי להדיא כמש"כ ודו"ק

עוד אחת אמרתי ראוי להשים לב בנידון דידן והוא לפי אשר לקחה אזני שמץ מקרובי המגרש שבכוונה עשו כן כדי לקלקל הגט וא"כ איכא למיחש לדברי הצמח צדק שכ' בתשובה סי' פ"ג בענין גט שנשתנה בו שם אבי האש' שהי' לו לכתוב בת נתן וכ' בת יצחק וז"ל אבל בנ"ד ששלח הבעל גט לאשתו ע"י שליח ועשה שליח לגרש פלונית בת יצחק והאיך ישנה השליח וימסור לבת נתן מה שלא ציוה הבעל וטובא איכא למיחש דלא נתכווין לגרש לאשתו כלל ולכך שינה שם אביו והרי אין כאן גירושין לאשתו בת נתן שהיא אשתו באמת לכך בכה"ג לית מאן דפליג דלית כאן גט כלל לאשה זו כ כיוצא בזה מצאתי אח"כ בתשובת הרא"מ סי' ס"ו בגט הבא מארץ יון ששינו שם אבי המגורשת שכתבו בת תאניס במקום בת יוסף טאניס וכ' בתשובה בריש דף קי"ז וז"ל כ"ש בני"ד שהסופר לא כתב אבי אשתו אלא מפי הבעל וכו' יש לחוש שמא כיון לקלקל וכו' יעו"ש כי האריך הרי כ' להדיא דחיישינן שהבעל נתכוין שלא לגרשה עכ"ל הצ"צ ולפ"ז גם בנ"ד איכא למיחש להא מלתא

והנה אם נעשה בכוונת קרוביו והמגרש לא ידע מזה מאומה א"כ מלתא דפשיטא הוא דלית כאן חששא כלל אך אפילו אם נאמר דגם המגרש ידע מזה מ"מ נראה לענ"ד כל שלא מסר דבריו כן לפני עדים כשרים מקודם לית לן למיחש להא מלתא כלל דהא קיי"ל בעלמא דדברים שבלב חינם דברים כדאמרינן בקדושין דף מ"ט ע"ב ודף נ' יעו"ש ולכך לית לן למיזל בזה בתר כוונתו ומחשבת לבו רק בתר הדברים שאומר בפיו בפירוש בשעת סידור הגט וכבר האריכו למעניתם בזה גאוני בתראי אשר מפיהן אנו חיין הרב במשאת בנימין והב"ח בתשובות החדשות סי' צ' בנידון הגט שכ"מ הניתן בווינא אשר מסדרו הי' הרב בעל סמ"ע והוכיחו בראיות ברורות וחזקות מן התלמוד שאין לנו לילך בתר כוונת הלב ומחשבתו