שו"ת בית דוד צ

זה ועוד דבכה"ג גם לשם אבי המשפחה אמאי פסיל אם פרט הדורות שממנו לאבי המשפחה אלא ע"כ דמיירי שכתב בסתמא בן פלוני ואפ"ה כשר באבי אביו ואפשר שמחמת זה כתב המהרש"ל להכשיר באבי אביו כמו שהביא בשמו הב"ש סי' קכ"ט (וספרו אינו ת"י) ועכ"פ למדנו מד' התוספתא דכשר באבי אביו ואין בידינו לחלוק על התוספתא ועיין

והנה למדנו מד' הרא"ש אלו שלשינוי שם אביו לא מהני חזקתו מה שהחזיק עצמו בכך כמש"כ מהרא"י דכן משמען דברי הרא"ש דאפילו בהחזיק עצמו בכך נמי פסול ואפילו אם נשאת תצא וגדולה מזו הי' נראה לענ"ד דאפילו להי"א שהביא בשו"ע דאם ניסת לא תצא והוא דברי רש"י בתשובה שהביא הב"י מ"מ בגיטין דידן דלא נכתב בהן וכל שום כו' מודה רש"י דפסול גם בדיעבד ואפילו אם ניסת תצא דעד כאן לא קמכשיר רש"י אלא בגיטין דידהו דנכתב בהן וכל שום וכו' וז"ל תשובת רש"י הביאה הב"י בסי' קכ"ט יוסף ששינה שם אביו בגט שהי' שמו יעקב והוא כתב שמואל כו' ואין לקנטר בו מאחר שהחזיק שמו ושם אביו כן במדינה ומתקנת ר"ג נהגו לכתוב בגיטין פ' ב"פ וכל שום אחראן וחניכא דאית לי ולאבהתי הגט כשר שלא הצריכו חכמים לחזור אחר עדים להחזיק שמו ושם אביו אלא ע"פ עצמו (וצ"ל דכוונתו הוא בהוחזק ל' יום ולזה קרא ע"פ עצמו דבלא"ה אין כותבין אלא א"כ מכירין כמו ששנינו בב"ב (קס"ז א) ונהי דסגי ע"פ אשה או קרוב כדאמרינן בהחולץ ל"ט ע"ב אשתמודענהו פליגי בה ר"א ורבינא וכו' וח"א אפילו אשה או קרוב גילוי מלתא בעלמא הוא מ"מ ע"פ עצמו וודאי דלא כתבינן אלא ע"כ דכוונתו הוא בהוחזק ל' יום) ומפני הרמאים שהיו משנים שמן תיקן ר"ג לכתוב כן נמצא שגירש בכל שם שיש לו ולאביו ואם לא וכו' עכ"ל רש"י הרי חזינן להדיא דלא הכשיר אלא משום דנכתב בו וכל שום וכדמסיים עלה נמצא שגירש בכל שום שיש לו ולאביו הא בלא"ה לא מהני כלל ואפילו ניסת תצא והנה על הב"י לק"מ משום דבאתרי' הוי נהיגי למכתב וכל שום וכמו שפסק כן בשו"ע סי' קכ"ז סעי' ג' אבל על הרמ"א דכ' שם דאנן לא נהיגין למכתב וכל שום בסתם בכל גיטין קשה טובא איך סתם הדברים דנראה מלשונו דלהי"א כשר אף לדידן ובלבד שהוחזק וז"א וכדכתיבנא

ואפשר לומר דס"ל להרמ"א דע"כ לא קבעי רש"י דיהא נכתב וכל שום אלא משום דס"ל כשיטת הרי"ף והרמב"ם דכל שיש לו ב' שמות במקו"א בעינן למכתב תרוייהו ולכך נהי דס"ל דמהני חזקה גם לשם אביו וכדמשמע להדיא מלשונו מ"מ כיון דלא נשתקע ממנו שם הראשון לגמרי א"כ תו חזר דינו להיות כמו שי"ל ב' שמות במקו"א דבעינן לכלול גם שם השני בוכל שום לשיטה זו אבל הרמ"א עצמו ס"ל בהך מלתא כשיטת ר"ת דבב' שמות במקו"א בדיעבד בא' מהן סגי ולכך סתם הדברים דלא יליף מתשובת רש"י רק דמהני חזקה גם לשם אביו וא"כ ממילא לדידן כשר בדיעבד גם בלא וכל שום כיון דאנן קיי"ל כר"ת לפ"ד הרמ"א כנלענ"ד לומר בישוב דברי הרמ"א דבלא"ה דבריו תמוהים מאוד ולפ"ז כיון שהוכחנו לעיל דלחומרא א"ל למיחש לשיטת הרי"ף והרמב"ם א"כ אין כאן שום גד להקל בגיטין דידן אפילו בניסת ומכ"ש בנ"ד דמיירי כלא ניסת א"כ אפילו אם הי' נכתב וכל שום נמי לא מהני דגם רש"י לא היקל אלא בנישאת ובפרט שלא נכתב בו וכל שום א"כ אין כאן מקום להקל כלל

אולם ראיתי בס' גט מקושר שכ' להשיג על הרא"ש ומהרא"י והרבה להשיב עליהם חבילות תשובות וראיות ומסקנתו דגם לשם אביו מהני החזקתו וכיון שהחזיק שם אביו כן יש להכשיר הגט ולדבריו גם בנ"ד כיון שהחזיק שם אביו בשם זאב לחוד יש להכשיר הגט

אך באמת דברי הגט מקושר קשה להולמם וכל קושיותיו ותשובותיו יש ליישבם בפשיטות דמה שהקשה ראשונה וז"ל ולדידי צ"ע דהא משנה שלימה שנינו בראשונה הי' משנה שמו ושמה ושם עירו ועירה התקין ר"ג שיהא כ' אני פלוני וכל שום שיש לי וכ' הר"ן דמשמע כשם שעשה תיקון לשמותיהם כן עשה תיקון לשמות עריהם ולפי מש"כ הר"ן ה"ה בפורט שם מקום כתיבה וכותב וכל שום על מ"נ שפיר דמי הרי דגם בשם עירו אזלינן בתר חזקה שהחזיק עצמו בשם עיר הזאת עכ"ל דבריו אלו אין להם שחר כלל דאטו כאן החזיק עצמו בשם עיר אחרת בשקר דהא כבר הקדמנו בריש דברינו בשם הר"ן עצמו דמיירי שקבע דירתו בעיר אחרת היינו שדר בה יב"ח או שקנה בה בית דירה דחזר להיות כאנשי העיר שהוא דר בה עכשיו אשר מן הדין קודם תקנת ר"ג לא הי' כותב רק שם העיר שנתיישב בה עכשיו מפני שהיא עירו באמת משום דאזלינן בתר בתרא ורק מפני חשש לעז התקין ר"ג לכתוב וכל שום או שם העיר, הראשונה בפירוש א"כ מה, ענין זה לשינוי שם אביו דהא אין בידו ליקח לו אב אחר כמו שהוא בידו לקבוע דירתו בעיר אחרת ובזה נדחה גם מש"כ עוד וז"ל ואפילו לפמש"כ הר"ן דלא עשה תיקון לעירותיהם מ"מ הא אמרינן והוא דאתחזק בתרי שחי ופירש"י והרא"ש דבלא אתחזק אין לנו אלא שם שהחזיק עצמו בו ומשמע דבלא אתחזק לא עשה שום תיקון אף שהי' משנה שם עירו וכותב שם עירו ונכתב שם עירו בשינוי ואם הי' שמו יוסף מיהודה וכ' יוחנן שמגליל בלא אתחזק אין לנו אלא שם שמחזיק עצמו בו אף שבאמת אינו מן העיר כלל אף שאין יכול להחזיק להעיר שם אחרת וגם וה ליתא לפמש"כ דאטו הוא משנה שם העיר הלא הוא אינו משנה רק קביעת דירתו דמעיקרא הי' דר ביהודא והיתה שם עירו יהודא ועתה קבע דירתו בגליל ונמצא ממילא כי גליל הוא שם עירו באמת ולית כאן שינוי כלל בשם העיר אבל באביו הלא הוא משנה שמו בשקר ובזה מסתבר לי' להרא"ש דאינו יכול להעלות לאביו שם אחר דנהי לעצמו כו' אבל לאביו א"י לשנות שמו ולכך גם החזקתו לא מהני ועוד מלבד זה לא שייך כ"כ לא אתחזק בשם העיר דבשלמא לענין שמו שייך שפיר לא אתחזק דתנא ידעינן שי"ל שם אחר ביהודא אבל עירו ע"כ ידעינן כיון שמקרוב נתיישב בעיר הזאת ע"כ מעיקרא הי' דר בעיר אחרת וא"כ לענין העיר ל"ש לא אתחזק כלל ודו"ק

ומש"כ עוד שם וז"ל וכן מסתבר ממה שתיקנו כל הגאונים קדמאי להזכיר שם אביו בגט ואם איתא מנ"ל דכתבינן ע"פ החזקתו בשם אביו ואף דמצינו בש"ס בב"ב כל שהוחזק שמו בעיר ל' יום אין חוששין לי' י"ל היינו דווקא בשם עצמו משא"כ בשם אביו דלא מהני החזקתו איך נכתב ע"פ החזקתו כשהוא ממדה"י אלא וודאי דגם לשם אביו מהני החזקה שלו עכ"ל אף שגם במהרא"י נזכר ראי' זו והוא דחה אותה מטעם דלא חציף אינש לשנות שם אביו אני בעניי איננו מכיר ראי' זו כלל דהא התם בב"ב אין הכוונה ששינה שמו הראשון והחזיק עצמו בשם אחר ל' יום ומדין מחליף שמו קאתינן עלי' רק דאמרינן כיון שהחזיק בו ל' יום בוודאי כך הוא שמו מעיקרא ולא שינה שמו ועיין ברשב"ם וז"ל דכ"כ לא הי' מחליף שמו זמן מרובה פן יוודע הדבר ע"כ הרי להדיא דשם לא מיירי בשינה כלל ומה שהקשה עוד מפני מה כותבים שם אביו על פיו וכן מה שהקשה ד' מהרא"י אהדדי דהא לפ"ד מהרא"י עצמו דס"ל דשם אביו צריך לכתוב בגט והוא נכלל בכלל שינה שמו דמתניתן דבכלל שמו כל השם כדינו היינו עם שם אביו ואם איתא מאי תקנתא יש לשינוי שם אביו אלא ע"כ דגם לשם אביו מהני החזקתו עכ"ד כבר תירץ מהרא"י בעצמו משום דלא חציף אינש לשנות שם אביו ויש להביא קצת סמך לסברא זו מהא דאמרינן בב"ב קס"א ב' לא חציף אינש לשווי' לשמי' דאבוהא סימנא ועיין ונמצא כי כל דברי הגט מקושר מש"כ בזה המה תמוהים ונפרכים ואינם כדאי לדחות בהם דברי הרא"ש ומהרא"י ולזוז ממקומם אפילו כמלא נימא וא"כ לכאורה אין כאן שום צד קולא בנ"ד

אך באמת נלענ"ד דבהך דבנ"ד גם הרא"ש מודה דהגט הוא כשר דהא וודאי אף שדחינו ראיותיו של הגט מקושר מ"מ סברתו בזה נראה נכונה במ"ש שהרי כל עיקר