שו"ת בית דוד פב

דאף לנקודת פתח מורה אות א' אכן שני יודין לצירי אינם מניחים רק מי שאינם יודעים כללי השמות וכאשר יראה כגט הבקי ויודע שמסדרי הגיטין המה הבקיאים יאמר שבוודאי לא למנם נכתב היוד השני וע"כ האשה הזאת משונה היא ונקראת פייגא ויש מקום להוכיח דלפעמים שפיר נכתב שני יודין לנקודת צירי והוא ממש"כ הב"ש בשחות אנשים אות ק' דמי ששמו קליין יעקב א"צ לכתוב קליין ויעו"ש בט"ג והתם הנראה דהוא קליין בצירי דהא כינוי למלת קטן כמבואר שם ועכ"ז נכתב בב"ש ובט"ג במקום הזה וגם במקום אחר הכל בשני יודין ואפשר דעל הוך דייץ אומרים בפתח ויש לדון בזה קצת שבענינינו גרע יותר מחמת כי אין נקראת לא במקום הכתיבה ולא במקום הנתינה בפתח והרגשת יודין ואחד אומר שבמרחקי פלנייא נקראת כן וכאשר היודע והבקי יראה שנכתב בשני יודין יאמר דמסתמא האשה היא ממקום שקוראין בהרגשת יוד ונכתב כמקום הנתינה ואין זה האשה שבפ"ק והרמ"א שנ' בסוף סי' קנ"ט שאם שונה בשמות שמשתנה במבטא המדינות יתכן שאין זה רק היכא שנכתב בהגט מקום עמידת האשה או עכ"פ מקום עמידת האיש וידוע שבמקום עמידת האיש כותבין כהשינוי ואף שבמקום הנתינה עיקר עכ"ז שפיר מסתברא שבזה לא הוי שינוי ואין לי כעת לעיין בזה ולהאריך

ובענין מה שאמר להשליח שיקח שט"ח שע"ס מ' רו"כ קודם הנתינה דווקא ושוב אמר שקודם שנפטרו זה מזה א"ל שבאם שיאמר חותנו שאין לו שט"ח הנ"ל שיותן איסור חמור ע"ז הנה א"כ הוא אף שלא לקח מאתו ונתן פעם שני להשליח אין בזה כלום ואין מזיק מה שלא אמר לו כן קודם הכתיבה ובשעת מסירת הגט ליד השליח ואף דהב"י כתב בסי' קמ"א וכן הרמ"א בסי' קמ"א סעי' נ"ט דיקח הגט מיד השליח ויחזור למוסרו לו וגם בסדר מהר"מ סדר גט שני אות ל"מ כתב שיסיר השליח הטבעת וכל חומרי שבנתינת הגט ליד האשה עכ"ז וודאי דאין זה רק מדרך חומרא בעלמא ומן הדין אין מקום לזה ואף כאשר רק אומר כתבו וחתמו ותנו כותבי' ונותנין בלי שום מסירה מהבעל וגם אף בניתן ליד האשה על תנאי כ' הב"ש בסי' קמ"ג דבין בעל מנת ובין באם יכול לבטל בשניהם וא"צ ליטול הגט מידה ויש לעיין בזה מממת כי לא עשה שום מעשה חדשה כמו נתינה וגם לא אמר עוד הפעם דיהי' שליח והא דהיו מדבר על עסקי גיטה ומסר לה הגט דמגורשת דעכ"פ נתן לה הגט ועכ"ז מסתבר דאין לחלוק ויעויין בסי' קמ"ג סעיף וא"ו דצריך שיאמר לה דליהוי גיטא בלא שום תנאי אבל אם אינו אומר ליהוי גיטא לא ויש לומר דשאני התם דאם אינו אומר כן אחרינן דחישב דבמה שמוחל המעות מתקיים התנאי ולא ראיתי להאריך בזה כי לא עיינתי בזה כלל עדיין מחמת מיעוט הזמן ומה שנראה לכאורה אנכי כותב ומה שנראה לכאורה דאם אמר כן להשליח אח"כ שיוגד באיסור אזי יוגד באיסור ויותן הגט אכן מה שאני חושש בזה חדא דהשליח אמר כן זמן רב אחר הגדתו הראשונה ומבואר בפוסקים דאינו יכול להוסיף בעדותו תנאי ומבואר בסמ"ע הסברא דהוי כסותר דבריו הראשונים שהעיד בראשונה בסתמא ולדיעה זו הכריע הש"כ וא"כ כחו כן בענינינו דאחרי שבהגדתו ראשונה סתם ואמר שהבעל אמר לי שיוקרע השט"ח של ארבעים רו"כ דווקא קודם הנתינה ולא זכר ממה שאמר שיותן א"ח ובפרט שכבר ידע שאין נמצא השט"ח על הסך הנ"ל ושע"ז אנו דורשין מאתו מה שאמר בזה הבעל וא"כ לא הי' לו לותר רק מה שאמר באחרונה לבד שאמר לו הבעל שיוגד איסור חמור כי על זה ציוהו לפי הגדתו האחרונה באם ש אמר אבי המתגרשת שאין לו שט"ח הנ"ל ואנו שואלין אותו ע"ז כאשר כבר אמר אבי המתגרשת שאין אותו השט"ח הנ"ל וא"כ י"ל דבזה אף דעת הי"א שברמ"א חודו עוד יש לעיין כי יש לדמות הענין לפי זה שהי' ליצא לחוץ כי בין הגדה להגדה הלך לו להשיג סכין ולפתוח התפירות כנ"ל ולא עשה כן בפני הרב ומ"ץ ובהמ"ד הוא קצת רחב ידים והלך לאיזה פינה ויש בו אנשים רבים וגם מסתפקים אנו אם לא יצא לגמרי לחוץ כי לא שמנו לב לפינותיו ולפי זכרוני נדמה כן שיצא לחוץ וא"כ אפשר דדמי זה למאי דאיתא בב"ב (לא) דביצא מב"ד אין שומעין לו דחוששין שמא למדוהו לטעון שקר וכמו כן בענינינו אף דהוא נאמן מדין שליש עכ"ז אחרי דמקודם אמר כן ואח"כ רוצה להוסיף ולשנות ויצא באמצע חוץ לביהמ"ד יש לחוש שמא למדוהו ואף דהש"ך כתב דדוקא היכא שכבר חייבוהו אפשר דגם בענינינו וודאי ששיער השליח והאנשים כולם שא"א להתקיים כמו שאומר השליח בשם הבעל וגם אנכי הזהרתיו מקודם דע שבדבריך תלוי כל הענין ובאם שתשנה תגרום איסור גדול כי ע"פ נידון הדבר ומתכשר ונפסל הגט ואף דיש לחלק ולומר דשאני ההם דהוא טוען ורוצה לזכותו אבל בענינינו מאן יימר דרוצה להשלים השליחות ושיומסר הגט ואף דשכרו תלוי בזה כו עדיין לא קבל דמי שכרו עכ"ז מאן יימר דרוצה להכשיל והן אמת שנמצא בדבריו איזו שינויים קצת נאמור לעיל ואפשר לדון בזה ולומר דאף לפי הגדתו הראשונה כיון דעכ"פ אחר שהבעל אמר שכמדומה שיש לחותנו שט"ח הנ"ל כוונתו א"כ היא שיקרע השט"מ והיינו דווקא כשיודה חותנו ובאם דיכחיש חותנו בברי והוא אינו אומר בברי ברי ושמא ברי עדיף כן הוא כוונת הבעל אכן לא בשביל שאנו מדמין נעשה מעשה ולפי דעתי הקלושה צריך בזה ליישב ולא בי הוא להחליט הוראה בדבר תמור כזה ולפענ"ד הי' נראה וכן אמרתי לאבי המתגרשת דישלח עוד הפעם אחר גט אחר ואין נחשב בענין כזה סך ששה רו"כ לערך ולדעתי ליכא בזה שום חשש עיגון כלל וקרוב הדבר אשר תיכף יתן הבעל גט אחר ואף אם יש בזה איזה חשש הוא רק פן יבקש איזה דבר או אפשר שירצה להיות עם אשתו וכ"ז הוא זר ורחוק ואף אם כן יהי' מה לנו בזה במה שהאשה רוצה להתגרש זה לא נחשב עיגון ליכנוס בפרצות דחוקות רק ידעתי שקרוב הדבר שאבי המתגרשת לא יציית לעצתי שהגדתי לו ובאמת לו יהא דהגט כשר עכ"ז מחשש לע"ז לא נוכל להוציא אחרי שידוע ומפורסם שהרב הנ"ל החמיר בהענין זה ועשה תקנתא רחיקתא במלת דעיגונא ממש ולעשות כמתכונתו זה לא אעשה בשום אופן אם לא שאדע מקודם טעם הדבר כי לפי דעתי מגרע גרע בזה ואף שבגט הזה לא כתוב בו וכל שום כנ"ל וע"כ מהראוי הי' להשיג גט אחר כן אמרתי לאבי המתגרשת ובאמת לפענ"ד קשה מאוד הענין ולא אדע אם יש להכשירו אף במקום עיגון ובאם שדעתו מסכמת להכשיר וכן אם לפסול יברר לי אם יש לפוסלו אף אם יתן הגט כי שמעתי שאבי המתגרשת רוצה ליסע לאיזה רב אחד ולסדר שם נתינת הגט וע"כ למעה"ש לכתוב לי על הקודם היותר אפשרי ע"י פאצט מאת תלמידו וש"ב הדו"ש מלו"נ

אברהם שמואל במהו' יהודא זללה"ה חופ"ק סקידל

סימן יט

וזה מה שהשבתי לו

לכבוד אהובי ידידי ש"ב פ"ה הרב הגדול כו' זה רעי וידידי כקש"ת מוה' אברהם שמואל דק"ק סקידל יצ"ו ולכאל"ש

מכתבו נועם הגיעני ואנחת לי חדא במה שהודיע לי אשר לא שמע הרב דפאריז בקול הרב הנ"ל לסדר הג"פ ע"י שליח לקבלה כפי דעת הרב הנ"ל כי האיש מסקידל אבי האשה המגורשת הי' בפה זה שנים וסיפר לי ענינו והראה לי מכתבו של הרב הנ"ל ולא ישרו דבריו בעיני ובפה מלא אמרתי לו יהי רצון שלא יעלה בידך ג"פ כזה למען לא יכשלו בני ישראל במומר א"א ואהי' כמצחק בעיניו ובאמת לא הי' לי עליו שום הערומות כי רוצה הוא בתקנת בתו ומקלו יגיד לו אמנם על הרב הנ"ל היטיב חרה לי איך תקע עצמו לדבר הלכה בענין חמור כזה בדבר שאין לו שחר כאשר יוכיח סופו על תחילתו מה שעשה בנידון השחטת