שו"ת בית דוד פא

סימן יח

נשאלתי מידידי ש"ב הרב הגדול כו' מהו' אברהם שמואל הרב דק"ק סקידל

וז"ל הנה אחד מפה שלח שליח לק"ק שאקי שישתדל להשיג ג"פ מחתנו ונתן לו שט"כ לגמור עמו והנה עשה השליח שליחותו והביא ג"פ ונגשו לפני ביום ה' העבר שאסדר מסירת הגט מיד השליח להאשה ומסר השליח מכתב אלי מהמגרש אשר מבקש ממני ומאחיו שבפה שנראה שיקרע חותנו הוועקסיל ושטר מונח ושט"ח בחתימת ידו ע"ס ארבעים רו"כ אשר יש לחותנו עליו וניגש לפני אבי המגורשת והשליח ושאלתי להם אודות הנ"ל ואמר לי אבי המגורשת שרצונו הי' שלא יקרע הוועקסיל ומהשט"ח שעל ארבעים רו"כ אינו יודע מזה והשבתי להם אל תשנו דבר מכל האמור כי יתכן להיות שיהי' אופן אשר יהי' נפקותא זה לענין ג"פ באם שישנה מה ממה שנתפשרו וע"כ ראו אשר גם השט"ח והי' ואמו תי להם שיבואו לבהמ"ד ויקראו להמ"ץ ונתוועדנו שם וסיפרתי הדברים להמ"ץ ואמרתי שיש לדרוש מהשליח כי אף שהמכתב הוא דרך בקשה לבד עכ"ז יתכן שאמר איזה דבר להשליח ואמר אחד אצלו מושלשים הוועקסיל והמונח אלך ואראה אולי יש בהם איזה שט"ח וילך וימצא שט"ח בח"י המגרש רק שהוא ע"ס עשרים ושבעה רו"כ (לערך) וכאשר באו השליח ואבי המגורשת לפנינו סיפרנו כי נמצא שט"ח אבל אינו ע"ס ארבעים רו"כ או ישבנו במותב תלתא כחדא ואמרתי להשליח שיגיד האמת אם דיבר עמו ואיך דיבר עמו המגרש אודות הנ"ל ואיימנו עליו באיום גדול כראוי ואמר לנו אגיד האמת שהוא אמר לי וכן גמרנו אשר יוקרע הוועקסיל והמונח והשט"ח ע"ס ארבעים רו"כ קודם נתינת הגט ונתתי לו ת"כ שלא אשנה ואמר שכן אמר המגרש עם דוכצאך אז ער האט איין שט"ח בח"י ע"ס ארבעים רו"כ זאל מען אים צו רייסן קודם נתינת הגט דווקא ער האט אויך גיזאגט אז דער שווער זאל געבין אויף הוצאות שאסט געלט אז איך זאל משיב לו זיין אשר כבר קיבלה זוגתו הג"פ ויכול ליקח אשה אחרת יתן הפאסט געלט הנ"ל דווקא קודם נתינת הגט כן הי' המדובר בינינו וגם נתתי לו ת"כ ע"ז שלא אשנה שאלתי להשליח ואחר שמסר לך הגט דיבר עמך מה אודות הנ"ל והשיב לא דיבר לי מאומה רק פעם אחת הזהרני שלא אשנה מכל המדובר וכשמענו זאת שתקנו אמר אבי המגורשת אקרא נא לבתי אגמור קבלת הגט כהיום השיב מץ אחד עש וועט עפיש גידוערין מיר ועלין האיינט געבין ואמרתי ג"כ המתינו עד שנתיישב בזה אמר השליח אפתח מקום התפור בו הגט ולקח סכין ופתח התפירה והראה לנו מקודם כתב פטור שלקח מהמגרש על החנות ובו מבואר כל הפשר ומבואר בו שפטרו הב"כ שהוא השליח מהוועקסיל והמונח ושט"ח שע"ס ארבעים רו"כ וראינו את הגט והנה כתוב בו שם האשה פייגא רחל דמתקרייא פייגא רחה אז אמרנו יש מקום עיון גם בגט מה ראה על ככה המסדר שהאריך כ"כ לכתוב פייגא רחה והשיב השליח הרב המסדר אמר שהוא מיית' רק שהמגרש אמר שהוא יודע אשר אנכי מקפיד ומחמיר מאוד בעניני גיטין ע"כ אמר שיכתבו כהשם שנקראת בפירוש ופניתי א"ע אח"כ ממקומי ונתפרד קביעתינו ובתוך כך דברו המורי צדק איך לא שאלת לו ומה יהי' אם אין לחותנך השט"ח על הסך הנ"ל והשיב שאלתי ואמר שיגידו איסור חמור אם יש לו ואינו מוסרו לקרוע אמרו המו"ץ עתה נתוועד יחד ונתוועדנו ואיימתי עליו עוד הפעם ואמר את הנ"ל לפני המ"ץ ואמר עוד שהת"כ שנתן הי' אחר שכבר נמסר לו הגט והלכו מהרב ביקש מאתו שיתן לו ת"כ לפני המ"ץ שלא ישנה וכן עשה והלכו לפני המ"ץ ונתן ת"כ לפני המ"ץ שלא ישנה מכל המדובר ושוב אחר שכבר נתפרד ישיבתינו והלכו להם המ"ץ אחר זמן מה פגעתי בעצמו בהשליח ושאלתיו אימת אמר לך זה שיוגד באיסור חמור כנ"ל אם בפעם הראשון ואם אחר מסירת הגט בפני המ"ץ או שלא בפני המ"ץ והשיב לי בפני המ"ץ בין קודם המסירה ובין אח"כ וכשנתתי לו הת"כ לא הי' אומר כן רק בסתימות ואת הנ"ל אמר לו קודם שנפטרנו ולא הי' אז איש אותנו

ועתה אנכי מסתפק בשני הענינים הנ"ל ובענין כתיבת שני היודין קרה בפה דבר נפלא והוא שעגונה אחת שמה פריידא רחל ביקשה מרב גדול א' שיכתוב מכתב לפרי"ש (הנקרא פאריז אשר בצרפת המדינה) כי שמעה ששם בעלה וכתב מכתב נידון זה אופן אחד שתגרש שם המגרש שלא בפני האשה ולא רצה הרב דפאריז לעשות כן ונשלח משם ג"פ ע"י שליח והנה הי' כתוב בהג"פ פריידא רחל בשני יודין והמה נגשו לפני הרב הנ"ל שיסדר להם מסירת הגט פטורין ועמד על השני יודין אשר המה מורים על פתח והרגשת היוד בשווא נח פריידא כמו מייתי ודייכי וכמבואר כן בספרים ולכן עשה תקנה חדשה ונתן להאשה צעטיל בכתיבת ידו בזה הלשון האשה מרת פריידא רחל לא יקרא עוד שמה פריידא רחל רק פראיידא רחל ונתן שני צעטליך בכתיבתו וציוה שיוכרז בפ"ק סקידל שלשה פעמים ושהצעטיל יהיו מודבקין בכותלי שני בהמ"ד דפ"ק סקידל שלשים יום ואחר שלשים יום סידר מסירת הגט וכאשר ראיתי זה המעשה הייתי משתומם על המראה הנפלא הזה כי מה יועיל שינוי השם אחר הכתיבה ואף שהוא טרם הנתינה ולענין השם מקום הנתינה עיקר אכן אחרי שנכתב הזמן בגט ואז ידוע שלא הי נקרא בשם פריידא בשום מקים ולפי דעתי הי' שבאם שהי' מקום לדבר הנ"ל הי' חשש גדול בג"פ הנ"ל כי אף אחרי שהוכרז שלשה פעמים כנ"ל והי' דבוק שלשים יום הצעטיל לכותלי בהמ"ד עכ"ז לא יקרא לה שום איש או אשה בשם פראיידא וכן הי' שלא קראה שום אדם רק אבי' ואמה וגם המה לא קראוה רק מלואת ל' יום בכדי שיהי' לה סגולה שיסדר הרב הג"פ וע"כ לא הי' בעת הנתינה שם פריידא רק שם פורתא ובהג"פ הנ"ל הי' כתוב וכל שום שיש לה כי כן הוא הנהוג בפרי"ש וכאשר נכתב שם פורתא ונכתב וכל שום הוא פסול לכל הדיעות ואנכי לא שאלתי להרב טעם הדבר ובאם הייתי חושש לחידוש הנ"ל הייתי כותב לו שלפי דעתי קלקל בהכרזתו ובהצעטיל הנ"ל כי עתה הוא שם פורתא וכנ"ל אכן לפענ"ד אין בזה שום נפקותא מה שיתחדש איזה שמות אחר כתיבת הגט קודם הנתינה ואין מעלה ומוריד שינוי השם אז אחרי שהזמן נכתב בגט ובגוף דענינא יש מקום לדון להיתרא כי שם פראיידא הוא רק שינוי המשתנה מלשון המדינה וזאת האשה עצמה אשר נקראת במדינה זו פרידא כשתבוא למדינה אחרת ותאמר ששמה פרידא בני המדינה יקראו לה פריידא וידוע הוא שמשתנים שמות כאלו במדינות ובשמות שמשתני' במבטא המדינות כתב הרמ"א בסי' קנ"ט דאם שינה כשר אכן שם פיגא לפי הנדמה אינו משתנה במבטא המדינה ובעיר שאקי ובסביבותי' וודאי שאין נקרא' רק פיגא ושמעתי מאחד שראה אשה ממרחקים מפלנייא מעבר לווארשא שהיתה קוראת לכל אשה ששמה פיגא פייגא והיו מלעיגים עלי' השומעים ועכ"ז אחרי שאין ידוע שינוי השם לתמורות במדינות יש להסתפק ומצד אחד יש מקום ג"כ להכשיר בזה כי הסופרים כולם זולת בקיאים כותבין בשני יודין ואף שאמיתת הנקודה אינו כן כמבואר בטיב גיטין בשמות אנשים אות וא"ו בשם ורידמאן ושם וריידמאן ובשארי מקומות וכן הוא בכל השמות בילא שינא ודומיהן עכ"ז אחרי שהרבה סופרים כותבין כן בשני יודין לנקודת צירי יש לדמות זה לכאורה למה שכתב הב"ש בשמות נשים אות ח' לענין שם חנוכה דאם כתב חאנוכה בא' דכשר ואף דלפתח אין צורך לאות א' ולקמץ צריך לכתוב א' עכ"ז אחרי דאין נמצא שם חנוכה בקמץ לא יטעו וכן בענינינו אחרי שאין נמצא שום אשה שנקראת פייגא בהרגשת יוד ומה שיש לחלוק כי א' מורה לפעמים גם על פתח כמוכח בכמה מקומות ובפרט במש"כ הטיב גיטין לענין שם רחיל דיש לכתוב ראחיל יעו"ש ואף שדבריו אינם מסתברים לפענ"ד עכ"ז זה נלמד משם