שו"ת בית דוד סט

הגאון בעל קצות החושן בספרו שב שמעתתא ראיתי' הובא משמו באיזה ספר וגוף הספר ש"ש אינו ת"י ולא ידעתי לאיזה ענין כתב כן כי אין דבריו מובנים כ"כ מאותו הספר שהביא דבריו) אלא שמהך סוגיא דיבמות לחוד הוי אמרינן דלהכי באמת נאדו אביי ורבא מאוקימתא דרבה והיינו משום דלא ס"ל לחלק בין מאל"א ובין באותו איסור עצמו והכי קפריך א"כ דזה מקרי חזקה א"כ גם באותו איסור עצמו דהיינו בקדושין נמי נימא הכי אלא ע"כ כי היכי דלא מקרי חזקה באותו איסור עצמו כמו כן גם במאל"א נמי לא הוי חזקה משום דאין סברא לאביי לחלק ביניהם וא"כ אביי ורבא פליגי אעיקרא דמילתא דחזקה דקאמר רבה וכסברת הש"ך והי' מזה קצת סיוע לפירושו של הש"ך אבל לפי מאי דהוכחנו מסוגיא דכריתות ודיבמות (קי"ט א') מוכח דגם לפי האמת ס"ל לרבא כן דגם באותו איסור עצמו נמי לא מחזקינן ודלא כהש"ך וכמש"כ לעיל

ובאמת הך מלתא טעמא בעי דלכאורה קשה טובא דאמאי לא אמרינן העמידנה על חזקת איסור אשת אח שהי' לה מקודם ומה הפרש יש בין זה לכל החזקות שבעולם ולהא דאמר רב הונא בהמה בחי' בחזקת איסור עומדת עד שיוודע לך במה נשחטה דאפילו לדעת התוס' דהאיסור הוא משום שאינה זבוחה כיון דגם כאן היא החזקה באותו איסור דא"א עצמו שהייתה עומדת בו מקודם

אמנם עיקרא טעמא וברירא דהך מלתא הוא דלעולם כל שנתחדש בה איזה מעשה אח"כ מאי דלא הוי בי' מעיקרא ועי"ז נולד לנו ספק בין שהספק הוא באיסור עצמו בין שהספק הוא מאיסור לאיסור לעולם אמרינן שעל המעשה המחודשת להביא ראי' והיינו משום דזהו גופי' מקרי חזקה מה שעומדת וראוי' להיות מותרת לכשימות בעלה ולא משגיחינן כלל במה שבעלה חי עדיין ורביע עלי' איסורא דא"א או איסורא דאשת אח רק דאמרינן אילו מת בעלה מקודם שנולד בה הספק קדושין או גירושין היתה עומדת בחזקת היתר לשוק או ליבם כמו כן גם עתה אחר שנולד הספק יש לנו להעמידה בחזקה זו ואין כח בספק קידושין או גירושין שנולד אח"כ להוציאה מידי חזקה זו (והיינו כעין סברת כ"ת שרצה להוכיח מהא דכה"ג ביוה"כ) משום דעל המעשה המחודשת להביא ראי' וספיקא לא נפקא מחזקתה

ועתה אתיין כולהון סוגיין שפיר דבהא דרבה שפיר מקריא חזקה כיון שאלו מת הבעל מקודם שנולד בה הספק גירושין היתה מותרת לשוק א"כ גם עתה שהרי מת וקברו מוכיח עליו אמרינן העמידנה על חזקתה כאשר הי' הדין קודם שנולד בה הספק גירושין וכחו כן נמי גבי קידושין כיון דהספק קידושין נולד אח"כ ואלו מת בעלה קודם שנולד בה ספק קדושין היתה בחזקת היתר ליבם כמו כן גם עתה יש לנו לפסוק כן ואף דבספק קידושין נולד הספק באיסור אשת אח גופי' מ"מ חזקה זו שהייתה עומדת להיות מותרת אילו מת הבעל מקודם היא חזקה גמורה שאפילו באותו איסור לא מחזקינן עלי' תדע דהא לשיטת הרשב"א אין חילוק כלל בין ממאל"א ובין באא"ע דהא גם במאל"א ס"ל להרשב"א דמחזקין מאיסור לאיסור א"כ כמו שמועלת חזקה זו במאל"א כמו כן מועלת באא"ע וכמו כן נמי בהא דכריתות ודיבמות כיון דמעיקרא קודם שנולד בה ספק מעוברת הייתה בחזקת היתר ליבם אילו מת הבעל מקודם גם עכשיו מוקמינן לה על חזקתה זו ואין כח בספק מעוברת שנולד אח"כ להוציא' מחזקתה זו ולכך לא מקרי תו איקבע איסורא ופטור מאשם תלוי לרבנן וה"נ דכוותה במאי דאחר ר"ה בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת כיון שנתחדש בה מעשה השחיטה ובה נולד הספק עליך להביא ראי' שנעשית בהכשר וכיון שנולד בה ספק הרי היא אסורה דאיזה חזקת היתר הי' לה מעיקרא נגד זה דבשלמא אי הייתה השחיט' כתיקונה והי' נולד בה איזה ספק אחר שקול בטריפות וכמדומה שפיר הוה מצינן למימר בהא דאוקמא אחזקה קמייתא דאלו הוה נשחטה כתיקונה קודם שנולד בה הספק היתה מותרת כמו כן גם עכשיו יש לנו להעמידה על חזקה זו והוי דמיא ממש לחזקת היתר לשוק או ליבם דאמרינן ביבמות אבל עתה שהמעשה המחודשת היא שע"י נולד הספק בשחיטה עצמה המכשרת א"כ לית כאן שום חוקת היתר נגד זה דהא כל אימת שנעשית בהך ספיקא קיימא ולזאת הסברא נתכוין גם הרשב"א בחידושיו ליבמות שכ' וז"ל ולשון אחר נראה לפרש דהתם גבי בהמ' כל שלא מתה או שמתה ממילא או שלא נשחטה כהילכתא אסירא עד שיתחדש בה ענין המכשירה והלכך כיון שאתה בא להתירה ולומר דנעשה בה מעשה שהכשירה עליך לה"ר ודכוותה הכא כיון שזו מתחילה צרה לערוה הוית ואלו מת בעל ממילא הותרה לשוק והרי מת וקברו מוכיח עליו כשאתה בא לאוסרה ולומר דנעשה בה מעשה האוסרה עליך הראיה וכן הדין בקדושין כה"ג כהנ"ל עד כאן לשונו

והנה אין לפרש דבריו דרצונו לומר דדו קא היכי שנעשה הספק במעשה המכשיר הוא דמחזקינן מאל"א אבל כמה דלא נעשה ספק במעשה המכשיר לא מחזקינן מאיסור לאיסור [וכמו שנראה מדברי כ"ת בריש דבריו שהבין כן שכתב הרי מוכח מדבריו דלא מחזקינן מאל"א] דזה אינו חדא דמאי סברא הוא כלל דאס"ד דבעלמא לא מחזקינן מאיסור לאיסור א"כ מה מזיק במה שנעשה הספק במעשה הכשירו כיון דבאיסור דקיימא בה עד עכשיו כבר יצא ממנו בלי שום ספק כיון שמתה תו ליכא עלי' איסורא דאמ"ה ועיקר הספק שנולד לנו הוא באיסור דלהבא האחרון והיינו בנבילה וא"כ אם נימא דבעלמא לא מחזקינן מאל"א א"כ גם כאן לית לן לאחזוקי מאיסור לאיסור ועוד דהמדקדק בלשונו יראה דלא כיון לזה מדכתב ודכוותה הכי כיון שזו מתחילתה צרה לערוה כו' ואס"ד דכוונת הרשב"א הוא דכל שלא נעשה במעשה המכשיר תו לא מחזקינן מא"לא א"כ ה"ל להרשב"א לומר משא"כ התם שלא נולד ספק במעשה המכשיר ועוד מה זה שכתב וכן בקדושין כו' הא בקדושין הוי החזקה באותו איסור עצמו מא"אח לא"אח וא"כ אף דלא הוי הספק במעשה המכשיר מ"מ ה"ל לאחזוקי בחזקת איסור כיון דהיא באותו איסור עצמו אלא ע"כ דכוונת הרשב"א הוא להך סברא דכתבנו דכל שנולד ספק מחדש אמרינן אוקי מלתא אחזקתי' במה שהי' קודם שנולד הספק ולא משגחינן באיסורא דרביע עלי' בין שהוא באותו איסור עצמו ובין שהוא מאל"א והא דקאמר הרשב"א והלכך כיון שאתה בא להתירה ולומר דנעשה בה מעשה המכשירה עליך הראי' הכי קאמר כיון שנולד ס' במעשה המכשיר עצמו א"כ איזה חזקה יש לה מקודם נגד זה כנלענ"ד בכוונתו דמעתה כולהו סוגיין מתיישבן בחדא גוונא

והדברים מבוארים יותר בחי' הריטב"א על אותו קושיא עצמה שהקשה הרשב"א וז"ל והנכון שתירצו בזה דהתם הבהמה אינה ראוי' לצאת מאותו איסור מאלי' עד **(ואין להקשות ע"ז א"כ נעמידנה באמת בחזקת היתר ליבם ואמאי קאמרינן דיוציא לכו"ע באמת קושיא זו הקשו התוס' ביבמות (ל"ז א') ד"ה וזו הואיל ולא הוכר כו' ובע"כ צריך לתרץ כמש"כ התוס' התם דאיכא רובא אחרינא כנגדה ולפיכך יש להחזיקה במעוברת מן הראשון א"כ תו ה"ל כפלגא ופלגא ויוציא לכו"ע רק דלר"א דלא בעי איקבע איסורא חייב א"ת ולרבנן דבעי איקבע איסורה פטור מא"ת ועכ"פ חוקת איסור וודאי דלא מיקרי ואף דהתוס' לא ניחא להו בהך שינוייא וכתבו דאין סברא כלל לומר בנשים ששהו עם בעליהן כמה שנים ולא עברו ומתו בעליהן דרוב מעוברות עכ"ז אין בידינו לדחות דברי הגמ' מכח סברת התוס' ועוד לא ידענא מאי קשיא להו להתוס' בהך סברא דאטו מתניתן דהאשה שהלכה בעלה וצרתה למדה"י מיירי דווקא בצרה שנשאת לו מקרוב דהא סתמא קתני ומיירי אף אם היתה עם בעלה חמישים שנה ולא ילדה אפ"ה חיישינן שמא נתעברה מבעלה זה מכח רובא דרוב נשים מתעברות ויולדות כדאמרינן עלה בגמ' וכבר הרגיש בזה במהר"ם לובלין ומה שכ' ע"ז דכאן לא הוכר עוברה הוא תמוה דהא לנגד הך רובא איכא רוב נשים לתשעה ילדן וכדאמרינן בגמרא שם בסוגיין:)**