שו"ת בית דוד נז

גוף דינו של ההגהות מרדכי יש לדון בו טובא דאיהו יליף לה במכ"ש מהך דאמרינן שלא יאמרו נשותיהם נותנים זל"ז במתנה וק"ו זה לא ידענא דטובא איכא לחלק בינייהו דשאני התם שמטיל תנאי בגט שאינו מתירה אלא באופן שתנשא לזה אשר כמעט היא מוכרחת לינשא לו דבלא"ה תהא אסורה לכל אדם ובזה הוא דאמרינן שלא יאמרו כו' משא"כ בהך דהג"מ דהדבר תלוי בדעתה אם תרצה תנשא לו ואם לא תירצה לא תנשא לו ואין לה שים הכרח לזה א"כ מנ"ל דאמרינן בזה הך סברא דשלא יאמרו כו' דלפי הסברא אין שייך כאן כ"כ הך מלתא דשלא יאמרו ואין לנו להוסיף על גזירת חז"ל לדמות מלתא למלתא במאי דלא גזרו הם ועכ"פ הא וודאי הבו דלא להוסיף עלה עוד על דברי ההגמ"ר דנ"ד לא דמי גם לההוא דהגמ"ר וכמו שכ' כ"ת דשאני התם שהבעלים עשו וגמרו העסק ביניהם ובעלה הראשון מגרשה מרצונו למלאות חפצו של חבירו אבל בנ"ד הבעלים לא דברו זע"ז כלום בהא וודאי דלא שייך טעמא דהש"ס שלא יאמרו כו' והכלל שאין לנו להוסיף על גזירת חז"ל והאריכות בזה אך למותר והי' זה שלום כנפשו ונפש ידידו דו"ש

דוד טעביל במ' משה זללה"ה

סימן טו

נשאלתי מידידי הרב הג' מוהר"ר אליעזר יצחק זצ"ל ר"מ דק וואלאזין לחוות דעתי במעשה שאירע בקהילתו איך דעתי נוטה וזה אשר כתב אלי

ע"ד המעשה שאירע פה באיש א' ר' משולם פייבוש במה' נפתלי שהי' לו בת והוא עצמו הי' מלמד במינסק ושידך את בתו במינסק עם בחור אחד ושמו יצחק בן ארי' הכהן ואמו נשואה בק"ק אוזדא והוא נולד לה מבעלה הראשון אשר הי' לה בקאפולייא והבחור הזה הי' מוחזק במינסק לכל מכיריו שהוא בן יחיד מאביו ואבי הבתולה התנה עמו בפירוש שאינו רוצה השידוך בשום אופן אם לא שהוא בן יחיד מאיזה חשש שהי' לו וקודם כתיבת התנאים נסע הבחור לפה קהילתינו והתראה עם הבתולה והוחזק גם בבית הבתולה שהוא בן יחיד והנה נשאת לו והייתה חופת נדה ואחר איזה ימים מועטים שחל"ח ובבואה אמו לקבל העזבון ממנ' ולא נתנה לה התקוסטה עמהם ובבואה למינסק הוציאה קול שיש לה בן עוד מבעלה הראשון שהי' לה בקאפולייא והוא אלם ובקטנות הלך עם העניים ולא נשמע ממנו זה כמה

ואלו הן הגב"ע שהוגבה בקאפוליא ובמינסק

הנה מראש כתב החריף הישיש מוה' אשר מו"צ דפ"ק למו"צ דקאפוליא שיודיעו אם נשמע שמה מזה הענין והגיע דבריהם אליו בזה"ל כבוד הרב המופלג הישיש וחכם וירא מפורסם לטיבותא מוהר"ר אשר נזדקקנו אנחנו בי תלתא לדרוש ולחקור אודות עלובתא דא שכתב מע"ל והגידו כמה אנשים שהי' לו אח מאביו אלם מיום הולדו והיו מכירים אותן היטיב והוא לפי דעתם כבן כ"ה שנה ויותר זאת חקרנוה השי"ת ירחם על העלובה מנוער ויראה למו נפלאות להתיר אסורים דברי אנחנו עה"ח יום א' ך"ה אייר צ"ח לפק פ"ה ק"ק קאפוליא

נאום יעקב במהו' יהודא סג"ל זלה"ה מ"ץ דק"ק הנ"ל ונאום יקותיאל זיסקינד במ"א זללה"ה ונאום מנחם נחום במהו' יעקב זללה"ה

ואחרי אשר נודענו ששם בקאפוליא לא חקרו הדבר היטיב ולא בדיוקא כתבו דבריהם ראשונה אז כתבתי להם עוד הפעם לדרוש ולחקור היטיב הדבר אם העדות הוא כד"ת וכהלכה

וזה אשר השיבו לי

ידידינו נדרשנו לאשר בקשנו כבודו וקראנו להעד הא' מהב' עדים אשר העידו לפנינו בקין העבר ושאלנו אותו אם כבר הי' גדול כשהכיר האלם והשיב לו שהי' אז עדיי קטן מערך שמונה שנים וגם זה אין ידוע לו בבירור אם הי' האלם אח מן האב או מן האם והעד השני עדן לא חקרנוהו והנה ביום ב' ח"י אדר העבר ציונו להכריז בכל בתי כנסיות שכל מי שיודע מהעדרו של האלם יבוא להעיד וכן בא לפנינו באותו יום הר"ר פנחס בהר"ר צבי מפה"ק והגיד לפנינו בתורת עדות שהי' מכירו היטיב להאלם מן האשה אסתר וזה ערך אחד עשר שנים שמע פק"ק שמת האלם הנ"ל ושאלנו אותו ממי שמע זה ואם יודע באיזה מקום מת והשיב שאינו זכור מרוב הימים אך זה זכור בבירור ששמע שמת את זו שמענוה ונגידה ולראי' באנו עה"ח אנחנו מו"ץ דפה יום הנ"ל שנה הנ"ל: נאום יעקב במה' יהודא סג"ל זלה"ה מ"ץ דק"ק הנ"ל ונאום יקותיאל זיסקינד באמ"ו אהרן זללה"ה ונאום נתן נטע בהרב הגאון הגדול מהור"ר שלמה זללה"ה

זה הגב"ע הוגבה בק"ק מינסק

במותב תלתא הוינא ואתא לקדמנא ה"ה הרבני מוה' גדלי' במהו' יהודה והעיד לפנינו בתו"ע באליונ"ע בזה"ל איך האב גיהערט בפירוש מפי המנוח מוה' יצחק בן ארי' בחורף העבר בשנת תקצ"ו אז ער איו איין בן יחיד לאביו און האט ניט קיין ברודער נאר איין ברודער פון מוטער בזה"ל ממש האב איך פון אים גיהערט וזה הי' לאחר שנשתדך עם בת הרבני משלם פייווש במוה' נפתלי כ"ז העיד מוה' גדלי' הנ"ל: שוב בא לפנינו מוה' יהודא ליב במהור"ר יצחק והעיד לפנינו הח"מ בתו"ע באליונ"ט כנ"ל ששמע ג"כ מפי המנוח הנ"ל בחורף העבר קודם שנישתדך שידוך הנ"ל בזה"ל אז ער איו איין בן יחיד בייא ויין פאטער און ער האט ניט קיין ברודער מער אז דער וואש איז פון זיין מוטער אליין כ"ז העיד בתו"ע מוה' ליב הנ"ל ג"כ במעמד מוה' גדלי' הנ"ל ולהיות לראי' מהימנא ולאות אמת על העדים שהעידו לפנינו כנ"ל באנו עה"ח יום ג' ח' סיון תקצ"ט לפ"ק פק"ק מינסק: נאום אברהם בהר' א"א מו' יהודא ליב זללה"ה בעהמח"ס מ"ל ונאום ישראל בלא"א מוה' יהושע העשיל ז"ל ונאום אברהם בן שלמה

והנה העלובה הלזו בוכה ומבכה על בעל נעורי' ולאשר היא פה קהילתנו שמה פני' עלינו לשום לב אולי נוכל להמציא מזור למכתה להתירה מכבלי העיגון והנה דבר זה מוטל על כל חכמי ישראל וגדוליהם לעיין ולפקח בשריותא דהאי איתתא כאשר חשו חז"ל מאוד לתקנת ב"י שלא תהי' עגונות ועני' זו רכה בשנים ערך בת ך' שנה לשוא שמרה ח"ו לא תהא כזאת בישראל

ואנכי יצאתי לעורר בשריותא דהאי איתתא כיד הטובה עלי

איתא בב"ב (קל"ה א') ההוא דהוי מוחזק לן דלית לי' אחי ואמר בשעת מיתה דל"ל אחי אמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דמוחזק לן דל"ל אחי ועוד דהא אמר בשעת מיתה דל"ל אחי א"ל אביי הא אמרי דאיכא עדים במדה"י דידעי דאית לי' אחי השתא מיהת הא ליתנהו קמן לאו היינו דר' חנינא דאמר ר"ח עדים בצד אסתן ותאסר א"ל אביי אם הקלנו בשבוי' ניקל בא"א א"ל רבא לר"נ בר אמי חוש לה עכ"ל הש"ס וכתבו התוס' שם ד"ה הא אמרי ה"פ הא יצא קול הכא דאיכא עדים במדה"י ול"ג והא איכא כו' ואי בעי למימר שיש לנו לחוש שמא איכא סהדי הא וודאי ליכא למיחש דהא תנן כו' עכ"ל התוס' חזינן דלדעת התוס' אין לנו לחוש לעדים אלא א"כ יצא קול דאיכא עדים וכ"כ הרמב"ם בפ"ג מהל' יבום ה"ג לא הי' מוחזק באחין ויצא קול שיש עדים כו' וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל נ"ב וס"ה והמ"מ כתב עוד בשם הרמב"ן והרשב"א ז"ל דדווקא בהוחזק הקול בב"ד חיישינן לעדים משא"כ ביצא קול סתם אף בכה"ג לא חיישינן לה עכ"פ שמעינן מהך סוגיא דלא חיישינן לסתם קלא אם לא שקול יצא שיש עדים ע"ז (וכן מבואר בר"ן בקדושין)

נמצא בנ"ד שהי' מוחזק לן דלית לי' אחי כמבואר בג"ע