שו"ת בית דוד ה

אחת שכיפר מנא להו ומשני סברי להו כב"ה דאמרי אף חטאת שנתנן במתנה אחת כיפר וילפינן כולהו מחטאת: ע"כ

והתוס' בפסחים ד"ה כשתמצא לומר ובזבחים ד"ה תרי תנאי נתקשו הרבה בסוגיות אלו: (א) דהא מסוגי' דזבחים מוכח דהנך תרתי ברייתי דפסח בשפיכה וכל הנזרקין שנתנן בשפיכה יצא ליכא לאוקמינהו כחד תנא מדהוצרך לשנויי פרי תנאי אליבא דר' ישמעאל והיינו משים דתרווייהו נפקא מחד קרא ותרתי לא דרשינן מיני' ואילו מסוגיין דפסחים לפי פירש"י בהך דכשתמצא לומר ע"כ דר' ישמעאל סבר לתרווייהו דפסח בשפיכה וגם הניתנין בזריקה יצא בשפיכה וזה סותר לסוגיין דזבחים: (ב) עוד הקשו מפסחים [פ"ט א'] דפריך ונייתי ונתני במותר הפסח דהוא שלמים אי בעל מום דידי להוי פסח ואי תם להוי מותר הפסח דהוא שלמים ומשני דלא שוו במתנותיהם דפסח בשפיכה ושלמים בזריקה ופריך מאי נ"מ והתניא הניתנין בזריקה בשפיכה יצא ומשני הני מילי דיעבד אבל לכתחילה לה לא הרי דחד תנא אית לי' לתרווייהו וזה סותר ג"כ לסוגיין דזבחים: (ג) עוד הקשו דרש"י לפי פירושו הוכרח לפרש בהא דמשני סבר לה כר"ע דלא לגמרי סבר כוותי' דאילו לר"ע פסח בשפיכה ואילו לברייתא קמייתא לית לי פסח בשפיכה דהא לא מייתר קרא להכי וזה דוחק גדול לותר סתם סבר לה כר"ע ולא כר"ע לגמרי (ד) עוד הקשו מדתניא בספרי [פ' קרח פסקא קי"ח:] ר' יאשי' אומר קודש הם למה נאמר להביא את המעשר ופסח שיטעון שפיכה אחת שלא שמענו להם בכל התורה [והיינו מקרא דבכור וכריוה"ג רק דמר נפקא לי' מדמם ומר נפקא לי' מהם] וא"כ קשה איך מפיק למעו"פ דבשפיכה מקרא דבכור דהא בבכור זריקה כתיב ומכל אלה הקושיות הכריחו התוס' דע"כ צ"ל דאיכא קרא אחרינא למעו"פ דבשפינה ומאותו קרא נפקא להו להנך תנאי דמפקי לקרא דדם זבחיך ישפך לדרשא אחרינא והנה מלבד שזה דוחק גדול דאם איתא להך מצחה לא הוי שתקי מיני' בש"ס מלהביאו עוד הקשו התוס' עצמם ע"ז דא"כ אמאי קאמר הש"ס סבר לה כריוה"ג ולא קאמר דנפקא לי' מאותו קרא ודחקו לתרץ משום דדרשא דריוה"ג יותר פשוטה וכ"ז דוחק: (ה) ומלבד כ"ז העלו בתוס' בקושיא לכל הפירושים דכיון דס"ל ל לר"ע דפסח בשפיכה א"כ ע"כ דמפרש לקרא דדמם תזרוק דעלייהו דהנך בכורות קאי וכר' ישמעאל דליכא למדרשי' אמעו"פ וכריוה"ג דא"כ פסח בזריקה מיבעי לי' וממילא דובשרם יהיו לך נמי אהנך בכורות קאי וכר"י וא' תם וא' בע"מ נפקא לי' מלך יהיו דסיפא וכדמסקינן לר' ישמעאל ואלו בסוף פ' איזהו מקומן [דף נ"ז] פליג ר"ע על ר"י ומוקי לקרא דבשרם יהיו לך לא"ת ואבע"ת וכריוה"ג וזאת הקושיא תיקשה גם אם נסבול כל הדוחקים ונאמר דיש איזה קרא אחרינא לפסח דבשפיכה וכל אלה המה קושיות עצומות וחמורות מאוד באין משיב עליהם שום ישוב כלל: (וא"ו) ומלבד זה יש עוד להבין במאי דפריך ור"י מפיק קרא להכי ולהכי [ופירש"י דכר"ע לא אתא דא"כ אמאי אין פוטרות זו את זו] וקשה דמהיכן פסיקא לי' דאתיא כר"י ולאוקמי תרי תנאי ואליבא דר"י אימא דאתיא כר"ע ותרי תנאי ואליבא דר"ע [ויש ליישב] ועוד וכי תנאי שקלת מעלמא אימא דאתיא כריוה"ג דמפיק לפסח מקרא דדמם תזרוק ואייתרו לי' דם זבחיך ישפך לניתנין בזריקה כו' ולא נצטרך לאוקמי כתרי תנאי אליבא דר"י אשר לא מוקמינן רק מצד הדוחק וכדאמרינן בכתובות [נ"ז א'] הא קמ"ל דפליגי תרי אמוראי בטעמא דנפשייהו ולא פליגי תרי אמוראי אליבא דחד אמורא ומ"ל אמורא או תנא: (זיין) ועוד בהא דמשני ב' תנאי כו' פירש"י דלהך תנאי דר"י דנפקא לי' מדם זבחיך לפסח א"כ לא ס"ל כלל דפליגי ר"י ור"ע בפסחים ולכ"ע לא זו פא"ז כו' ולאידך תנא דבר"י ס"ל דתרווייהו בזריקה וכריוה"ג והא דזבח אינו פוטר את הפסח משום דפסח עיקר וזבח טפל לו וכטעמא דאמרן בירושלמי וקשה טובא לומר כן דהש"ס שלנו סמך אטעמא דהירושלמי ולא יזכירנו כלל אף לא ברמז

ודברי הרמב"ם בסוגיות אילו קשים מאוד וסותרים זא"ז סתירות רבות ועצומות ומבארם אחת לאחת

(א) דבפרק ח' מהלכות חמץ ומצה [הלכה ז'] פסק כר"ע דאין ברכת הפסח פוטרת את של זבח ושל זבח אינו פוטר את הפסח ואלו בפ"ב מה' פסוה"מ פסק דכל הניתנין בזריק' שנתן בשפיכה יצא שנא' ודם זבחיך ישפך והיינו כר' ישמעאל ולר"י הא פסח פוטר את הזבח וא"כ דבריו סותרים זא"ז (ב) ועוד קשה עליו ביותר מסוגי' דזבחים דלעיל דפריך הש"ס שם ואכתי להכי הוא דאתא והא מיבעי לי' לכדתניא מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ת"ל ודם זבחיך ישפך ומשני סבר לה כר"ע דאמר לא זריקה בכלל שפיכה כו' דתנן בירך ברכת הפסח כו' הרי מבואר להדיא דלר"ע לית לי' הך דהניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא וא"כ איך פסק הרמב"ם לתרווייהו וכבר עמד בזה הרב בלח"מ ולא העלה שום דבר ברור בישוב זה: (ג) ועוד קשה דאלו מסוגי' דזבחים מוכח דמאן דדריש לקרא דדם זבחיך ישפך לכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר תו לא דריש לי' להך מלתא דהניתנין בזריק' שנתנן בשפיכה יצא מדהוכרח לשנויי סבר לה כר"ע כו' ואילו הרמב"ם בפ"ב מה' פסיה"מ קפסיק לתרווייהו ויליף לה לתרווייהו מהך קרא דדם זבחיך ישפך וז"ל שם בהלכה א' כל הדמים הניתנין על מזבח החיצון אם נתנן במתנה אחת כיפר ואפי' בחטאת מתנה אחת היא העיקר ושאר המתנות למצוה שנאמר ודם זבחיך ישפך כו' [הלכה ב'] וכל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא שנאמר ודם זבחיך ישפך וא"כ פסקיו אלו סותרים זא"ז וכבר עמד בזה הרב בכ"מ: (ד) עוד הקשה הרב בכ"מ כיון דפסק דגם חטאת שנתנה במתנה אחת כיפר והיינו כב"ה ולב"ה לא איצטרך כלל להאי קרא דדם זבחיך ישפך למילף מיני' שאם נתנן במתנה אחת כיפר משום דלב"ה כולהו יליף מחטאת וחטאת נפקי' לו מדכתיב תלתא וכיפר וכדאמרינן בסוגי' דלעיל והנך תנאי דמפקי להו לקרא דדם זבחיך ישפך לדרשא אחרינא אם נתנן במתנה אחת כיפר מנ"ל ומשני סברי לה כב"ה וילפי להו כולהו מחטאת וא"כ הרמב"ם דפסק כב"ה לא הי' לו להביא בהלכה א' הך קרא דדם זבחיך ישפך וגם בזה לא העלו שום ישיב ברור: (ה) דבפרק ה' מהלכות מעשה הקרבנות [הלכה י"ז] פסק הרמב"ם וז"ל הבכור והמעשר והפסח דם כ"א מהן טעון מתנה אחת בשפיכה כנגד היסוד באיזה רוח שירצה משלש זויות המזבח כו' ומנין שאינן טעונין אלא מתנה אחת שהרי נאמר זר בבכור ואת דמם תזרוק על המזבח מפי השמועה למדו שהוא הדין במעשר ופסח שנותן מתנה אחת כבכור עכ"ל ומאוד דבריו תמוהין בזה מדא דפסק דבכור בשפיכה ומקרא מלא מכחישו שהרי כתב בבכור ואת דמם הזרוק ותו שהרי מסוף לשונו שכתב ומנין שאינן טעונין אלא מתנה אחת שהרי נאמר בבכור ואת דמם תזרוק כו' מפי השמועה למדו שהוא הדין למעשר ופסח ונראה מזה דדריש לקרא דדמם תזרוק כרביוה"ג דדמם קאי על מעשר ופסח וא"כ כולהו בזריקה מיבעי לי' וגם בזה כבר עמד בלח"מ וכתב דליכא למימר דט"ס הוא ברמב"ם דצ"ל בזריקה וכריוה"ג שהרי בפ"ג מה' קרבן פסח פסק להדיא דפסח בשפיכה עיי"ש שדחק עצמו מאוד בזה והעלה בצ"ע

הן אמת דדברי הרמב"ם בזה המה מיוסדים על דברי התוספתא דלהדיא תנינא בתוספתא דמס' זבחים בפ"ה וז"ל הבכור והמעשר והפסח שופכין שפיכה א' כנגד היסוד שפכן שלא כנגד היסוד הרי אילו פסולין וכן הוא בתוספתא שם בפ' ח' ובתוספתא דפסחים פרק ט הבכור שנתערב בפסח שניהם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו כבכור ר' שמעון אומר זה ישחט לשם מה שהוא ושניהם יאכלו כפסח וכמנין של פסח וכן מצי שם גבי מעשר שנתערב בבכור דס"ל לר' שמעון דוה ישחט כו' ושניהם יאכלו כבכור עד כאן הרי מוכח להדיא מדברי ר' שמעון דגם בכור בשפיכת נמי מעשר ופסח דאי סלקא דעתך דבכור בזריקה א"כ איך קאמר זה ישחט לשם מה