שו"ת בית דוד לה

שלא רצה לסמוך עליו בזה וכן הט"ז בסי' רע"ז כ' בפשיטות דאפי' הנטפלים אסור למחקן לצורך תיקון והוכיח כן דע"כ גם הש"ס מיירי בכה"ג דבלא"ה מהיכי תיתי שיהי' שרי למחוק שום אות מהתורה ודברים ברורים הם וכן בתשובת עה"ג סי' צ"ה אוסר ג"כ בפשיטות עיי"ש שהוכיח מלשון המרדכי שאין לחלק כלל בין השם עצמו לנטפלים דכל מאי דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון רק שכתב שם בעובדא דידי' לעשות תיקון אחר היינו לעשות מהכ' מ"ם וא"כ ממילא יהי' שרי למחוק המ"ם וגם דבריו אינם ברורים כ"כ כמו שפקפק הוא עצמו ע"ז ועוד הרבה יש להאריך בזה רק כיון שאינו נוגע לדינא כ"כ קצרתי ועכ"פ הא וודאי ילפינן מדבריו שאסור למחוק הנטפלים אפי' לצורך תיקון וגם הנו"ב במהדורא קמא סי' ע"ה וע"ו אסר אפי' הקליפה בנטפלים ומכ"ש המחיקה וגם השואל שם הוא הרב הגדול מוה' טיאה וייל לא רצה להתיר רק הקליפה אבל לא המחיקה הס מלהזכיר ותמיהני שם על השואל שכ' שיש הרבה דיעות המתירים למחוק השם עצמו בשביל תיקונו ובעניי לא מצאתי שום דיעה שיסבור כן זולתי בש"ג וגם הוא לא כיון לזה כמשכ"ל ואם כיון לזה וודאי דבריו דחויים בזה כמו שהשיג עליו במ"ב וא"כ איך כתב דאיכא הרבה דיעות שוב ראיתי דראיית הט"ז יש לדחות דשאר אותיות התורה שרי למוחקן אפי' בשביל תיקון אחרים משא"כ בשם דדווקא לצורך תיקונו הוא דשרי אבל לא בשביל תיקן שמות אחרים וכמש"כ בש"ג שם מ"מ בלא שום ראי' כיון דנדחו דברי הש"ג ממילא דאסור למחוק הנטפלים אפי' לצורך תיקון סוף דבר כיון דחזינן דכל הנך גאונים המ"ב והט"ז ועה"ג והנו"ב והשואל שם כולם אסרו המחיקה בנטפלי' גם לצורך תיקונם א"כ לא ידעתי מה ראה על ככה כת"ר להתיר אלה דברי: ידידו דוד טעביל במה' משה זלל"הה

סימן ח

והגיעו דברי אל הרב הנ"ל והשיב בזה הלשון

נשאלתי מסופר סת"ם דקהילתינו אודות ס"ת אחת אצל בע"ב אחד מקהילתינו שנמצא בה במקום שהי' צריך להיות אלוקיך כתב אלוקיכם אם יש איזה דרך לתקן או אם צריך גניזה כל היריעה

תשובה

הנה אחר העיון בש"ס ובפוסקים לכאורה אין תיקון למחוק את הכ"ם אותיות הנטפלים לאחריו ולכתוב במקומו ך' פשוטה דקיי"ל כאחרים שלאחריו אינו נמחק כמו דאיתא במס' שבועות (ל"ה ב') וכמו שפסק שם אמר רב הונא הלכה כאחרים וכן פסקו כל הפוסקים

אמנם בכדי שלא יצטרך כל היריעה כולה גניזה אשר מזה יבוא חלילה לזלזל בקדושת ס"ת ולהוריד כמה שמות מקודשת' ולהביאן לידי גניזה אמרתי אחר העיון היטב לסמוך על עמודי ברזל גאונים מפורסמים אשר ראוי לסמוך עליהם סמיכה בכל כח הראשין הוא הגאון המפורסם מהר"ם לובלין אשר כתב בתשובותיו סי' קי"ב וז"ל ועוד נראה לומר דאפי' אי מקרי אותיות נ"ו נטפלים לשם אעפ"י שחסר היוד של שם אלוקינו אעפי"כ נ"ל שאין כאן חשש איסור כ"כ אם בא לגרור אותיו' נ"ו כדי לתקן ולכתוב אח"כ השם אלוקינו כהלכתו וכתיקונו שהרי משמע בש"ג בפ' שבועות העדות דאפי' בשם עצמו כשמוחק קצת מאותיות השם כדי לתקן השם בעצמו שפיר דמי ואין כאן איסור מחיקת השם וכן הוא בטור לענין דביקות אותיות השם והרא"ש בתשובה כלל ג' והמרדכי בה' קטנות וז"ל אומר ר"מ שאם הדביק אותיות השם יכול למחוק ואע"ג דאזהרה למחוק השם מלא תעו כן הא תיקון הוא ושרי כאשר הוא הכל בב"י ובדברי שלא כדברי ר"י הא כ' הב"י שכדאי הם הר"י והרא"ש לסמוך עליהם וכן מביא שם הב"י דברי הר"י אכסנדרי דמשמע מדבריו שמתיר לגרור דביקות השם כדי לתקן ואע"ג דמהרא"י בכתבי' חוכך להחמיר ומסתפק בדבר מ"מ באותיות הנטפלים להשם כו"ע מודי דאין להחמיר לגוררן כשבא לתקן דהא באותיות הנטפלות אפי' מוחקן כדי לקלקל אין בו לאו וכן כתב הרמב"ם בספר המדע פ"ו וז"ל וכל הנטפלי' לשם מאחריו כגון ך' של אלוקיך כ"מ של אלוקיכם וכיוצא בהם אינם נמחקים והרי הם כשאר אותיות מפני שהשם מקדשן ואע"פ שנתקדשו ואסור למוחקן המוחק אלו האותיות הנטפלות אינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות עכ"ל ואפשר דס"ל להרמב"ם דאין במחיקת הנטפלים איסור דאורייתא כלל רק איסור דרבנן ולכך נראה לומר דכו"ע מודי דכשהוא מוחקן או גוררן כדי לתקן השם שפיר דמי ואין בו חשש איסור עכ"ל הגאון מוהר"מ לובלין וביותר הגאון המפורס' בעל זכרון יוסף בתשובותיו לחלק יו"ד שהתיר למחוקאות מן השם הנכתב בטעות ע"מ לתקנו ולא נקרא מחיקה אלא תיקון כיון שעושה לכבוד השם מידי דהוי אנותץ אבן של מקדש או של מזבח ע"מ לתקנו וכמו שכ' כעין זה בשו"ת חינוך בית יהודה בסי' ע"ה עיי"ש וכמו שכ' הט"ז באו"ח סי' קנ"א ס"ק ג' לענין ביהכ"נ דנתיצה ע"מ לבנות בנין מקרי ה"נ דכוותי' ע"ש שהאריך בזה הגאון הנ"ל ומה שהוכיח הט"ז ביו"ד סי' רע"ו ס"ק ז' דאפי' ע"מ לתקן אסור למחקו מדאמרי' בש"ס דשבועות דלת"ק שרי למחוק הנטפלים להשם מאחריו ובוודאי מיירי לשם תיקון דבלא"ה וודאי דאסור למחוק אות מן התורה ואפ"ה לאחרים דפליגי על ת"ק דקיי"ל כוותייהו להלכה דאינו נמחק מיירי ג"כ לצורך תיקון ואפ"ה אינו נמחק ויעו"ש בט"ז כבר דחה הגאון בעל זכרון יוסף הנ"ל שאין הוכחת הט"ז הוכחה כלל וסתרה בכמה אנפי יעוי"ש ובפרט בנ"ד שאותיות הנטפלות לאחר השם נכתבו בטעות נראה יותר ויותר שמותר למחוק הנטפלים שנכתבו בטעות כדי לתקן ואינו נקרא מחיקה כלל רק תיקון דהטעם של אחרים שאינו נמחק הנטפלים משום שכבר קידשו השם כמו דאיתא בש"ס דשבועות הנ"ל ונמצאת בשם תשובת מהרי"ל הובא בס' שמן רוקח בחי"ד סי' מ"ז וז"ל מוהרי"ל מ"מ נראה דאינו תקדש אלא שלא בטעות זכר לדבר אין מזבח וכלי שרת מקדשין אלא הראוי להם וכל כה"ג נימא דמודים אחרים לת"ק דהקדש בטעות אינו הקדש עכ"ל מוהרי"ל וכן הסכים להלכה הגאון בעל שו"ת שמן רוקח הנ"ל שעכ"פ באותיות הנטפלים אחר השם מותר למוחקן ע"מ לתקן על כל הגאונים הנ"ל סמכתי והתרתי למחוק בנ"ד כ"ם ולכתוב ך' פשוטה כי אין תיקון אחר כי לקלוף מה שנזכר בנו"ב בלתי אפשר הי' כי עור היריעה הי' דק כ"ז נראה להלכה ולמעשה

סימן ט

וזה אשר השבתי על דבריו

ראיתי את דברי כת"ר בזה וכל דבריו תמוהין מראש עד סוף כי מה שהביא מתשובת המהר"מ לובלין לא ידעתי מה חידש בזה ומי לא ידע בכל אלה הלא ראש המדברים בדין זה תמה הגאון בעל מוהר"מ לובלין והגאון בעל משאת בנימין כאשר הביא בעל מ"ב בסוף תשובתו שכ' כן להוציא מדברי הגאון מוהרמ"ל וא"כ כיון דראה בעל מ"ב דברי בעל מוהרמ"ל ונחלק עליהם וגם כל הגאונים האחרונים ראו דבריו ונחלקו עליו ויעויין בתשובת עה"ג שגם הוא הביא דברי מוהרמ"ל ולא סמך עליו וא"כ אנא מצא בכוחו לסמוך עליו במקום שכל גדולי האחרונים לא סמכו עליו כיון דלא חידש כת"ר בזה שום ראי' לא מגמ' ולא מסברא ואינו אלא כמעתיק מילין מתוך הספר ובאמת יפה עשו הגאונים שלא רצו לסמוך על דבריו כיון שדבריו בנויים על דברי הש"ג וכבר כתבנו שדברי הש"ג אין להם הבנה בזה וכ"ז היה פשוט בעיני הגאונים האחרונים ולא הוצרוכו לכותבו