שו"ת בית דוד כט

וע"כ דצריכינן לפרש פירושא דסתם ודקא מפרש כמו שפירש"י ומה שכ' הכ"מ בתירוצו הראשון דרישא דברייתא מיירי לרב אשי בלאחר כדי דיבור וסיפא מיירי בתוך כדי דיבור הוא דוחק גדול ואי אפשר לאומרו כלל דא"כ למה נקיט ברישא אמרו לו ובסיפא כסבור באמרו לו גופי' ה"ל לפלוגי כן או הוי לי' למנקט איפכא ברישא כסבור ובסיפא אמרו לו דאז הוי בכל בבא ובבא רבותא טפי דלאחר כדי דיבור גם בכסבור לא יצא ובתוך כד"ד גם באמרו לו יצא אלא וודאי מדנקיט ברישא אמרו לו ובסיפא כסבור וכפי גירסא דידן ש"מ דעיקר החילוק הוא בין אמרו לו לכסבור ולא בין לאחר כדי דיבור ולתוך כדי דיבור ודלא כהכ"מ אבל תירוצו השני נראה נכון ובפרט שנראה כן להדיא מדברי רש"י וכמו שכתבנו וזה פשוט

והנה בפירושא דשמעתין במאי דפריך למימרא דיניא אותו דווקא הוא והא גבי קרעים דכתיב על שאול ועל יהונתן בנו כו' הי' נראה לפרש כפשוטו כמו שפירש הר"ן דלישנא דעל משמע שצריך שיכוין לשם אותו מת דווקא כמו דלישנא דיניא אותה משמע שצריך לכוין לשם אותה שנדרה דווקא וכי היכא דגבי קרעים חזינן דאע"ג דכתיב על אפ"ה אמרינן דעל לאו דווקא כמו דתנינא בברייתא דאמרו לו כו' כמו כן בנדרה אשתו וסברה שהיא בתו נמי תהני דהכי אזלא פשטא דשמעתין אמנם רש"י פי' וז"ל והא גבי קרעים דכתיב על על דמשמע שאם מתו לו שנים קרובים או שלשה שחייב לקרוע על כאו"א בפ"ע נראה מדבריו דעיקר דרשא דעל על הוי משמע לי' להמקשה דאתי לאורויי שאינו קורע על שני מתים כאחד רק עכ"א בפני עצמו רק דלהתקשה הוי תלי' לי' זה בזה כיון דחזינן דמשמע מקרא שצריך לקרוע עכא"וא בפ"ע ממילא גם בטעה לא מהני ואי הוי סלקא להו קריעה אחת לשניהם גם בטעה לא הוי איכפת לן ועיקר פרכתו היא דמאחר דמוכח מקרא דאינו עולה קריעה אחת לשניהם א"כ גם בטעה מאחד לחבירו ג"כ לא מהני ואפ"ה חזינן בברייתא דיצא בטעה ש"ח דעל לאו דווקא וא"כ ה"נ נימא דאותה לאו דווקא ולפ"ז צ"ל לפי פירש זה דגם גבי נדרים אין הפרה אחת עולה לשתי נשים כאחת והיינו כשיטת הר"ן והרא"ש לעיל (ע"ג א') בהך איבעיא דבעל מהו שיפר לשתי נשיו כאחת דפשיטותא דגמרא דפשיט להך איבעיא הוא מר' יהודה דאינו מפיר ומהשתא אזלא סוגיא דידן ג"כ אליבא דאמת דבהפרה אמרינן דטעות לא מהני וה"נ אינו מיפר לשתי נשיו כאחת דהא לפירש"י הא בהא תליא והמקשה פריך מקרעים דחזינן דעל לאו דווקא בטעה וה"נ מסתמא כמו כן יצא בקרע א' לשתיהן וה"נ גבי הפרה ג"כ תהני בשתיהן בין במיפר לשתי נשיו כאחת ובין בטעה הכל יהי' מהני משום דאותה לאו דווקא ולפי המסקנא מסקינן דעל הוא דווקא וה"נ אותה הוא דווקא וא"כ אינו מיפר לשתי נשיו כאחת וכמסקנא דסוגיא דלעיל וה"נ בטעה לא מהני במפרש אלא בתוכ"ד או בסתם להר"ן והרא"ש וכמו כן לענין קריעה נמי הדין כן לענין טעה לענין סתם ומפרש וכמו כן ע"כ צ"ל לפירש"י דאינו קורע על שני מתי' כאת' לפי המסקנ'

ובעיקר מה שהכריחו לרש"י לפרש כן נראה דיצא לו כן מלישנא דתלמודא דקאמר והא גבי קרעים דכתיב על על שתי פעמים ואלו לפירש הר"ן ה"ל למנקט פ"א על ותו לא ועוד הכריחו לפרש כן הך סוגיא דלעיל גופא דמסקינן שאינו מיפר לשתי נשיו כאחת מהך דרשא דאותה וא"כ אס"ד דגבי קרעים ליתא להך דינא רק דיוצא בקרע אחד לשתיהן א"כ מאי פריך מקרעים לנדרים דהא וודאי דלא דמי להדדי וגם לפי המסקנא נמי לא דמי אהדדי ולכך פירש"י דגם גבי קרעים הדין כן מהך דרשא גופא דעל על כ"נ לפרש במה שהכריחו לפרש כן

אמנם בעיקר פירושו יש להבין דאיך מסקינן לפירושו דאינו קורע על שני מתים כאחד הא להדיא תניא בברייתא במס' מועד קטן (כ"ו ע"ב) מת אביו מת אמו מת אחיו מת אחותו קורע קרע אחד לכולן ריב"ב אומר על כולן קרע אחד על אביו ואמו קרע אחד לפי שאין מוסיפין על קרע אביו ואמו מאי טעמא אמר ר"נ בר יצחק לפי שאינן בתוספות אמר רב שמואל הלכה כריב"ב כו' הרי תנינן להדיא דעל כל המתים קרע אחד לכולן ואף ריב"ב לא פליג אלא באביו ואמו עם שארי מתים שאין עולה להם קרע אחד אבל על כל המתים כולן לית מאן דפליג דקרע אחד לכולן ואף דמסקינן דהלכה כריב"ב דאב ובנו אין עולה להם קרע אחד מ"מ שאול ויהונתן בנו לגבי דוד לאו אב ובנו מיקרי אלא כשאר מתים דעלמא וא"כ לפי פירש"י יהי' סוגיא דידן סותרת להא דמ"ק

ובישוב זה צ"ל דשאול ויהונתן בנו דנשיא ואב"ד הוי כדאמרינן (שם א') על שאול זה נשיא ועל יהונתן זה אב"ד ונשיא ואב"ד אין כבודן שוין דכבוד הנשיא עדיף טפי מכבוד אב"ד וגם למצות קריעה הם חלוקים כדאשכחן שכחן לענין קריעה מבחוץ ולאיחוי דמשוינן נשיא לאביו ולאמו ולא מצינו כן באב"ד ואדרבה לענין חליצת כתף חמור נשיא אפילו מאביו ואמו וכדאמרינן (שם כב ב') על חכם מימין ועל אב"ד משמאל ועל נשיא מכאן ומכאן ואילו באביו ואמו אינו מחוייב לחלוץ שתיהן ועיין בשו"ע סי' ש"מ וכיון שכן שפיר דמי לאב ובנו דמאי טעמא אב ובנו לא סגי להו בקרע אחד לפי שחלוקין בכבודן ובאבילתן דעל אביו ואמו מתאבל י"ב חודש וגם לענין כמה דברים המה חלוקים ולכך אין קרע אחד עולה להן ה"נ בנשיא ואב"ד כיון דאין כבודן שוין וכבוד הנשיא חמור טפי לכך לא סגי להו בקרע אחד ושפיר ילפינן לה מקרא דעל על דהיכי דאין כבודן ואבילותן שווה לא סגי להו בקרע אחד ומינה נשמע גם לאביו ולאמו עם שאר המתים ואין להקשות לפ"ז דא"כ מאי פריך במס' מ"ק מ"ט דריב"ב וקמשני מסברא לפי שאינן בתוספות ועיין שם ברש"י ותוס' ולמה לא משני דנפקא לי' מקרא דעל על די"ל דשאני התם דכבוד' חמור טפי ומנ"ל באביו ואמו שאין כבודן חמור כ"כ ולכך הוצרך לשנויי ע"ז מסברא אבל עיקר הילפותא הוא מעל על רק דהסברא מהני דאביו ואמו נמי שווה בזה לנשיא ודו"ק וא"כ שפיר אזלא סוגיא דידן אליבא דהלכתא גם לפי פירש"י כנ"ל פשוט ועיין

ולפ"ז היוצא לנו לדינא לשיטת רש"י דהא דמסקינן הכא בסוגיין באמרו לו מת אביו וקרע ואח"כ נמצא שהוא בנו דלא יצא אלא בסתם או במפרש ובתוכד"ד הא במפרש ולאחר כד"ד לא יצא היינו דווקא באב ובנו שאין קרע אחד עולה להן וכריב"ב דהלכתא כוותי' והנך שתי ברייתות דסוגיין נמי אתיין כוותי' דריב"ב אבל בשאר מתים דקרע אחד לכולן ה"נ אם טעה מזה לזה נמי יצא דהא לרש"י הנך תרתי דיני תליין אהדדי (והא דלא משני בסוגיין ארומי' דרמי ברייתות אהדדי הא ריב"ב הא רבנן היינו משום דניחא לי' להגמרא טפי לאוקמי לסתמא דברייתא כריב"ב דהלכתא כוותיה)

והנה לא מיבעי לפירש"י והרא"ש דוודאי דדין זה מוכרח לפי פירושם בסוגיין אלא אפילו לפי' הר"ן דמפרש לסוגיין כפשוטו דדיוקא דהמקשה מעל על הוא שצריך שיכוין לאותו מת דווקא וא"כ לכאורה אין דין זה מוכרח ושפיר איכא למימר דאב ובנו דנקיט בברייתא הוא לאו דווקא אלא דבשאר מתים נמי איתא להך דינא דאם טעה מז"לז לא יצא ידי קריעה דאף דקרע אחד לכולן מ"מ אפשר דטעה גרע טפי מ"מ יש להוכיח מדברי הר"ן דגם איהו לא פליג בהך מלתא על רש"י ומנא אמינא לה מהא שכתב לעיל באיבעיא דבעל מהו שיפר לשתי נשיו כאחת שכתב שם וז"ל וכן נ"ל דוודאי פשטי' דקרא דאותה דווקא דסוגיין הכי ומדאמרינן עלה דמתניתן נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו כו' למימרא דיניא אותה דווקא כו' וקיי"ל סוגיא הכי אם לא שתאמר דנהי דאותה דווקא לענין שידע מי נדרה לענין אותה לבדה לאו דווקא עכ"ל ואע"ג דהר"ן שם משמע דלא הוי ברירא לי' מלתא כ"כ כמש"כ אם לא שתאמר כו' מ"מ מדברי הר"ן בסוגיין חזינן דפשיטא לי' להר"ן הך מלתא דאינו מיפר לשתי נשיו כאחת הרי חזינן דלענין דינא גם להר"ן הנך תרתי דינא תליא אהדדי מדמייתי ראי' מזה לזה אלא דלענין פירושא דשמעתין ניחא לי' לפירושי' כפשוטו משום דהכי אזלא פשטא דלשנא דתלמודא לענין כוונה לאותו דבר אבל לעיקר הדין ס"ל גם להר"ן דאם אותה דווקא ילפינן מינה תרתי דאינו מיפר לשתי נשיו וגם אם טעה מזו לזו או מאשתו לבתו