שו"ת בית דוד קע

מכלה ממונם של ישראל אמר לו ריב"נ עד מתי אתה מאכיל לישראל קדשים בחוץ עכ"ל הגמ' והנה מסוגיא זו מוכח בפשיטות דמיעוך לא שייך רק במי שיש לו כיס וחסרה הביצה בתוכה אבל בא"ל גם הכיס לא שייך בזה מיעוך כלל תדע דהא ר"ע לא פליג רק אסיפא ביש לו ב' כיסים וביצה אחת דלר"י הוא בידוע וודאי שיש לו ביצה ור"ע ס"ל דבודקין אותו ע"י מיעוך אבל ברישא ביש לו כיס א' ושתי ביצים בתוכו לא פליג ר"ע כלל והוי וודאי מום ואם איתא דמהני מיעוך גם לחיסרון כיס א"כ אמאי לא פליג ר"ע ברישא להצריכו מיעוך לחומרא דלא להוי וודאי בעל מום כמו דפליג בסיפא לקולא דהא וודאי דיתיר ביצה לא הוי יתרת מדלא מנו לה בפרקין בהדי מומין דיתרת כמו דמנו יתיר יד ויתיר רגל וכיון שכן אם תצא ע"י מיעוך כיס וביצה בתוכו וודאי דלא יהי' בעל מום וא"כ אמאי לא קמצרכי ר"ע מיעוך לחומרא אלא ש"מ דלחסרון כיס לא מהני מיעוך וא"ל דלהכי לא פליג ר"ע ברישא משום דשם א"א שיהי' לו עוד כיס וביצה בתוכו כיון דכבר יש לו שתי ביצים דז"א דהא וודאי דהך שתי ביצים בכיס א' דנקיט הוא לרבותא דאעפ"י שיש לו ב' ביצים כיון שהם בכיס א' כחדא דמי' ומכש"כ באין לו רק כיס א' וביצה אחת בתוכה דהוי וודאי מום וא"כ אכתי ה"ל לר"ע להשמיעינו גם ביש לו כיס א' וביצה א' להצריכו מיעוך וכ"נ להדיא מדברי הרמב"ם דבפ"ז מה' ביאת מקדש כ' להך דינא דשתי ביצים בכיס א' בלשון אעפ"י וגם בפ"ג מה' בכורות דכתב שם דין המיעוך לא כ' רק ביש לו ב' כיסים וביצה אחת ומשמע מדבריו להדיא דבאין לו אלא כיס א' וביצה א' אין מקום למיעוך כלל ובאמת כי הסברא נותנת כן דבשלמא לענין הביצה דתלוי' בחוטין שייך שפיר הך ענינא דמיעוך דמה שהיא דבוקה בכסלים הוא מפני שנתכווצו החוטין וע"י מיעוך יתחממו ויתפשטו החוטים ויבאו הביצים על מקומם להיות בכיס אבל לחיסרון כיס מאי מהני המיעוך וכי ע"י המיעוך יברא לו כיס מחדש וזו לדעתי פשוט וא"צ לפנים

וכיון שכן הנה לשיטת הרמב"ן שהוכחנו לעיל דלביצים דבוקים בכסלים לא חיישי' שיהא מוליד עי"ז א"כ גם למיעוך נמי לית לן למיחש בנ"ד כיון דלא הי' לו כיס כלל וא"כ לשיטת הרמב"ן היתירא דהך איתתא הוא ברור ולית בו שום ספיקא

אך גם לשיטת ר"ת נמי יש להוכיח מסוגיא דידן דמי שאין לו כיס כלל ליכא למיחש גם לביצה הדבוקה בכסלים דהא ממאי דאמר הגמ' לר' ישמעאל דברישא דאין לו אלא כיס א' כמו שא"ל אלא ביצה אחת דמי מלשון זה יראה להדיא דמשום חסרון כיס לחוד לא הוי מום רק דעיקר המום הוא מפני שהוא כמו שא"ל אלא ביצה אחת דמי דכיון דשניהם מונחים בכיס א' אף דיש לו שתי ביצים מ"מ כחדא חשבינן להו והוי כמו חסר ביצה ומחמת זה הוי מום משים חסרון ביצה לא משום כיס דאי ס"ד דחסרון כיס בעצמו הוי מום א"כ בקצרה ה"ל למימר אין לו אלא כיס א' ה"ז מום אע"כ דמשום חסרון כיס לא הוי מום רק משום חסרון ביצה וכן יש לדקדק גם מדברי ר"י גופי' במתניתן דקאמר אין לו אלא ביצה א' וכן יש להוכיח גם ממתניתין דלקמן דקאמר ת"ק ה"ז מרוח אשך ואשך וודאי דעל הביצים קאי ולא על הכיס שהוא נגזר מלשון אישות וגם הא נמי איכא לאוכחי משמעתין דר"י דאמר כיון דיש לו ב' כיסים בידוע שיש לו ב' ביצים ע"כ דס"ל דאף דאין סופה לצאת כלל לא ע"י מיעוך ולא מעצמם עפ"י טבע במשך הזמן אפ"ה כיון שנמצאת דבוקה בכסלים תו לא הוי מומא דליכא לפרושי בדר"י דמשו"ה לא הוי מום אף שאינה יוצאות ע"י מיעוך משום דאמרינן סופה לצאת מעצמה עפ"י טבע ור"ע דפליג עליו בהך סברא לבד הוא דפליג דס"ל כיון דאינה יוצאת ע"י מיעוך תו לא תצא לעולם ולכך הוי מומא ור"י ס"ל דאף שלא יצאתה ע"י מיעוך מ"מ סופה לצאת מעצמה אבל אי הוי ברירא לן הך מלתא דלא תצא לעולם גם ד"י מודה דהוי מום ולא מהני מה שהיא דבוקה בכסלים דא"כ העיקר חסר בדברי ר"י דאמר בידוע שיש לו שתי ביצים הכי הל"ל כל שיש לו ב' כיסים בידוע שיש לו ב' ביצים וסופן לצאת דמעתה יהי' קאי עלה שפיר פלוגתא דר"ע דאמר כיון שלא תצא ע"י מיעוך שוב לא תצא לעולם והוי מום כיון דעיקר פלוגתייהו הוא בהך סברא דסופה לצאת אלא ע"כ דר"י לא איכפת לי' כלל בסופה לצאת אם לאו רק דבדבוקה בכסלים נמי מוציא מידי מום ולכך קאמר שפיר כיון שיש נו ב' כיסים בידוע שיש לו ב' ביצים דא"א לכיס להיות בלא ביצה ובוודאי דאית להו והיא דבוקה בכסלים ומשום זה לחוד נמי תו לא הוי מום אף שאין סופה לצאת כלל ור"ע דפליג ואמר בידוע לא אמרינן אלא מושיבו על עכוזו וממעך לא משום דפליג על מאי דאמר ר"י שא"א לכיס להיות בלא ביצה ור"ע ס"ל דאפשר להיות בלא ביצה ולכך אם אינה יוצאות ע"י מיעוך אמרינן דאין כאן ביצה כלל ולהכי הוי מום וכדמשמע לכאורה מלשונו דז"א דהא במעשה דפרה של בית מנחם שנמצאת דבוקה בכסלים ואפ"ה התיר ר"ע אע"כ דעיקר פלוגתא דר"ע הוא משום דסבר דדבוקה בכסלים אינה מוציאה מידי מום רק בסופה לצאת תליא מלתא ולכך ממעך וכל שאינה יוצאת ע"י מיעוך שוב לא תצא לעולם ושפיר הוי מום שהיא דבוקה. אבל גם ר"ע אפשר דמודה לר"י דאי אפשר לכיס בלא ביצים והכי קאמר ר"ע בידוע לא אמרינן ור"ל שהך בידוע לא מהני ולא מידי דמה בכך שהוא בידוע כיון דאין סופה לצאת הוי מום וכל אלה הם דברים ברורים לענ"ד ויש להביא ראי' לפי' זה ממאי דקמפרש הגמ' למלתא דר"י דתני בבבא שני' אין לו אלא כיס א' אין לו אלא ביצה א' דקאי ארישא דמלתא דת"ק וה"ק א"ל אלא כיס א' אף דיש בתוכו ב' ביצים כמי שאין לו אלא ביצה א' דמי ור"ל דבהא מודינא לך ולכאורה הוא מיותר לגמרי כיון דלא פליג רק אסיפא ממילא שמעינן דברישא לא פליג תדע דהא משו"ה לא קמפרש הגמ' למלתא דר"י כפשוטו אין לו אלא כיס א' וביצה א' בתוכו א"ל אלא ביצ' א' ור"ל דר"י אמר דבר והיפוכו וקאי הכל אסיפא דת"ק אע"כ להכי לא קמפרשינן לי' כן משום דהוא מיותר ובשלמא המקשה לא הוי קשי' לי' בדברי ר"י מידי משום דהוי מפרש דרישא דר"י קאי ארישא דת"ק וסיפא קאי אסיפא דת"ק ור"ל מאי דתלי לדידך בביצים לדידי בכיסים תליא מלתא ואין כאין שום יתור כלל רק דבדברי הת"ק גופי' הוי קא קשי' לי' דרישא הוא מיותר אבל למאי דמתרץ דרישא דר"י קאי אסיפא דת"ק א"כ לא בעי תו לפרושי דסיפא דר"י הוא כפשוטו ההיפוך מרישא משום דהוא מיותר ולכך קמפרש לי' דקאי ארישא דת"ק ור"ל בהא מודינא לך ולפ"ז אכתי תיקשה דגם אי מפרשינן לי' ארישא דת"ק אכתי הוא מיותר ול"ל למימר בהא מודינא לך כיון דלא פליג רק אסיפא ממילא ידעינן דברישא מודה וכה"ג פריך בש"ס במס' מנחות ריש פ"ב [דף יג א] למה לי למיתנא ומודה ר' יוסי בזו כו' וכן שם [יד ב] ה"נ מסתברא דטעמא דרבנן משו"ה הוא דקתני סיפא מודים חכמים לר"י כו' הא ל"ל למתני כלל כו' וכן בכתובות ריש פ"ב [דף ט"ז ח] דקאמר ר' יהושע לר"ג בההוא מיגו דהתם פליגנא עילווך בהאי מיגו דהכי מודינא לך נמי איכא רבותא בהא דמודינא לך כדפריך התם מכדי האי מיגו והאי מיגו מאי שנא האי מיגו מהאי מיגו אבל בלא שום רבותא לא שייך למתני כלל מודינא לך [אך יש לעיין ע"ז דהא במס' ב"ב [דף ע"ו א'] דקאמר ר' נתן לת"ק בספינה מודינא לך ושם לכאורה ליכא שום רבותא ויש לישב] אבל לפי מה שפרשנו ניאל טובא דכיון דר"י פליג אסיפא ואית לי' דיש לו ב' כיסים בידוע שיש לו ב' ביצים ור"ל דאפי' אם תשאר דבוקה ולא תצא לעולם אפ"ה לא הוי מום א"כ חזינן לי' דלא קפיד אביצה שתהי' במקומה דווקא וא"כ הוי אמינא דגם ברישא בנמצאו לו ב' ביצים בכיס א' נמי פליג דלא הוי מום כיון דמ"מ יש לו ב' ביצים ואף שהאחת שלא במקומה לא איכפת לר' ישמעאל בזה לכך הוצרך ר"י לפרש דברישא מודינא לד ור"ל אף