שו"ת בית דוד קסג

כ"כ שיטת ר"ת על הירושלמי דהא לשיטת ר"ת הוא מוליד ג"כ ואף דהתוס' לא פירשו כן אליבי' מ"מ הוי ניחא לן לפרושי כן בכדי לתרוצי הנך קושיות אך זה אינו חדא דא"כ ה"ל לר"י בר חנין לומר דבריו על הברייתא ולפי הנראה מקישור לשון הירושלמי אמרה ר"י בר חנין למילתי' על הא דאמר שמואל שם אם יבוא לפני בעל ביצה א' אני מכשירו ועלה קאמר ובלבד בשל ימין וא"כ לענין הכשר לבוא בקהל קמיירי ולא לענין שיהא מוליד או לא מוליד ועוד כיון דלרבנן דאמרי בסתם ואפי' באחת מהן ולא קמחלקי בין ימין לשמאל ש"מ דלרבנן גם בחסר ביצה השמאלית ג"כ אינו מוליד משום דהא וודאי דזה שמוליד אינו בכלל פצוע דכא כדמוכח מהא דפריך הגמ' וניקב אינו מוליד והא ההוא גברא דחרזי' סילוא בביצים וכו' ואוליד ש"מ דמי שמוליד לא הוי פ"ד וא"כ רבנן דפסלי גם בנחסר' השמאלי' ש"מ דס"ל דאינו מוליד וא"כ מנ"ל לר"י בר חנין לעשות מחלוקת בזה בין ר"י לרבנן ואי משום שמכשירו לבוא בקהל הא גם בנחסרה הימנית דאינו מוליד נמי קמכשר לי' ר"י להך פירושא וא"כ אין כאן הוכחה כלל ממה שמכשירו לבוא בקהל והדק"ל מנ"ל לר"י בר חנין לעשות פלוגתא בזה בין ר"י לרבנן אלא ע"כ דליתא להאי פירושא ושפיר עבדו התוס' דלא פירשו כן לשיטת ר"ת

ולענין קושיית הקרבן נתנאל שהקשה כיון דאינו מוליד א"כ מאי נ"מ יש בין ימין לשמאל נלע"ד דאינו קושי' כ"כ דכיון דחזינן לר' ישמעאל דאית לי' דאע"פ שנעשה בידי אדם ואהנו לי' מעשיו דאינו מוליד ואפ"ה קמכשר לי' וע"כ דצ"ל בטעמו דס"ל כיון ששני הביצים המה נפרדים ומשמשין לענין אחד כמשפט האברים הכפולים לכך אינו נפסל באחת מהן משום דלא מיקרי פצוע דכא כיון שהאחת נשארת בשלימותה וכיון שכן שפיר יש לומר דטעמו של ר' יודן בר חנין הוא כיון דהימין הוא העיקר בכל האברים הכפולים כמו כן גם בביצים הוי ג"כ של ימין העיקר והשמאל טפל לה ולכך אם נטלה של ימין שפיר מיקרי פצוע דכא אף דנשארה של שמאל משום דנטלה העקריית והוי כנטלו שתיהן משא"כ בנטלה של שמאל כיון דנשארה העקריית והוא של ימין תו הוי כאילו לא ניטל כלל כנלע"ד פשוט ועיין

ולענין מה שנסתפק ר"ת בדעתו של ר' ישמעאל אי פליג עם ת"ק או דלא פליגי רק דיש חילוק בין נפצעה לנטלה דנפצעה גרע טפי הי' נלע"ד לומר דהעיקר דפליגי אהדדי חדא כיון דחזינן להדיא בירושלמי דמוקי להו בפלוגתא כדאמרינן התם הלכה כר' ישמעאל מכלל דפליגי רבנן וכדאמרינן בעלמא הלכה מכלל דפליגי ועוד מדהוי בעו לאוקמי להנך תרתי ברייתי דפליגי אהדדי בפ"ד בידי שמים חדא כרבנן וחדא כר' ישמעאל מכלל דפליגי וכיון דמתלמודא דידן לא מוכח בהיפוך מזה א"כ מנ"ל לעשות פלוגתא בזה בין הירושלמי ובין תלמודא דידן ועוד כיון דתנינן בסיפרי ומייתי לה גם בירושלמי מה בין פצוע דכא לכרות שפכה אלא שפצוע דכא חוזר וכרות שפכה אינו חוזר זו מהלכות הרופאים עכ"ל הסיפרי וקמסיים עלה בירושלמי כיצד הוא עושה מביא נימולין וכו' עיי"ש והיינו ההוא רפואה עצמה דמייתי בש"ס דילן מייתי שומשנא גמלא ופסיק לרישי' עיי"ש ופירושו נראה פשוט דה"ק שכרות שפכה והיינו שנכרת לגמרי מקצת הגיד או הביצה או כולם וזה וודאי דאינו מעלה ארוכה דהחתיכה שנכרתה לגמרי שוב אי אפשר לחברה אל הנשאר ע"י שום סמנים ורפואות משא"כ פצוע דהיינו שנפצעה ונבקעה לשתים ועדיין מחוברת במקצת לזה שפיר מהני הרפואה לשוב לחברם להיות כבתחלה וכדאמרינן לענין מגוייד אפשר דעביד לי' סמתרו וחי' ולכך קאמר עלה שזו מה' הרופאים ור"ל שאין ביניהם נ"מ לדינא כלל שאם הי' באפשר גם גבי כרות שפכה שיחזור ויתרפא הי' ג"כ חוזר להכשירו רק שהוא בלתי אפשרי ובפ"ד אפשר שיחזור ויתרפא ולכך לא שייך ע"ז לומר דנ"מ ביניהם לדינא משום דהנ"מ ממילא הוא מה' הרופאים שזה מתרפא וזה אינו מתרפא וכן פי' הסיפרי להך דזו מה' הרופאים גם בנוב"ק סי' הנ"ל דר"ל דאין נ"מ ביניהם לדינא ודבריו נכונים בזה וניקב וודאי דהוא בכלל פצוע כיון שהנקב מחלקו לשתים וכמש"כ הב"ש וכן יראה לענ"ד מלשון הברייתא דקאמר ואפי' נקבו ואפי' נימוקו ואפי' חסרו דניקבו היינו פצוע ונימוקו היינו דך וחסרו היינו כרות וכדאמר רבא פצוע בכולן דך בכולן כרות בכולן א"כ תראה מזה דנקבו הוי בכלל פצוע וגם כי הסברא נותנת כן ולזה קמסיים עלה בירושלמי כיצד הוא עושה מביא נימולין כו' וקאי על נקבו דהוא בכלל פצוע דכא וכדכתיבנא ובזה שכתבנו הנה דברי הסיפרי אינו סותרי' לתלמודא דידן דאמר נסתם כשר ודלא כהב"י דסבר דדברי הסיפרי הם סותרים לתלמודא דידן ובשביל זה דחה דברי הסיפרי מהלכה ולפמש"כ אין כאן סתירה כלל ודו"ק

והרב בנוב"ק סי' הנ"ל נתקשה בביאור דברי הסיפרי הנ"ל ומתחלה רצה לפרש דחוזר היינו חוזר ונסתר לאחר שנתרפא ולבסוף העלה להגיה בסיפרי ולהפך הגירסא לומר שכרות שפכה חוזר ופ"ד אינו חוזר ותוכן כוונתו הוא שפצוע דכא אינו חוזר ומתרפא ולא ידעתי מי הכריחו לזה דהדבר פשוט ומבואר כדכתיבנא וכן הוא הגירסא להדיא בסמ"ג בשם רבינו אליעזר ממיץ עיי"ש במש"כ באריכות ושם אי אפשר להגיה כמו שרצה בנוב"ק להגיה כמבואר שמה מתוך פלפולו והובאו דבריו בקוצר מופלג בש"ג בשם הרא"מ בגירסא זו שפ"ד חוזר וכ"ש אינו חוזר וטעות סופר מהדפוס נפל בנימוקי יוסף בהעתיקו דברי הסמ"ג בגירסא החולפת שפ"ד אינו חוזר וכ"ש חוזר ועלה קסמך בעל נו"ב בהגהתו ולא הרגיש כי ט"ס הוא כמבואר למעיין בסמ"ג עצמו והנוב"ק לא עיין בסמ"ג וזה גרם לו שלא הרגיש בטעם שנפל בנ"י וזה ברור ודו"ק

והנה אחר כל העמל והטורח שטרח הרב הנ"ל לפרש דברי הסיפרי ולהגיהו כתב עוד וז"ל אמנם עיינתי בילקוט פ' תצא ושם הביא דברי הסיפרי וז"ל א"ר ישמעאל שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה שכל מי שאין לו אלא ביצה א' זהו סריס חמה וכשר מה בין פ"ד לכרות שפכה אלא שפ"ד חוזר וכ"ש אינו חוזר ועפי"ז נראה לו לפרש דקאי על ר' ישמעאל דכלפי שאמר ר"י אין לו אלא ביצה א' כשר ע"ז אמר מה בין פ"ד לכ"ש כו' ור"ל דפ"ד שנפצע הגיד ואח"כ כרתו לגמרי חוזר להכשירו וכרות שפכה היינו שניקב הגיד ושוב חתכו ועשה אותו כמרזב אינו חוזר להכשירו ובזה יישב דברי הרמב"ם שפסק כמרזב כשר ולא הצריך למשפי' ולמעבדי' כקולמס כמו שפסק מר בר רב אשי והיינו משום דכ"ש אינו חוזר להכשירו עיי"ש במש"כ ודבריו אלו המה נסתרי' מדברי עצמו מני' ובי' חדא דא"כ שוב יהי' בינייהו נ"מ גדולה לדינא והוא עצמו העלה דמדקאמר זו מה' הרופאים ש"מ שאין ביניהם נ"מ לדינא ועוד תיקשה עליו קושיית עצמו שהקשה על פי' הרא"ש על גרסת שלימין האמור בירושלמי דר"ל שאם נפצעה ואחר כך נטלה אינו חוזר להכשירו וע"ז הקשה דא"כ לימא הגמ' למעוטי נפצע ואחר כך ניטל שאינו חוזר להכשירו וכמו שהבאתי דבריו לעיל ולפי זה תיקשה ג"כ לימא למעוטי ניקב הגיד ואח"כ עשאו כמרזב שאינו חוזר להכשירו [מיהו כבר כתבנו לעיל דאין זה קושיא כלל אבל הוא בעצמו דחשב זה לקושי' חמורה ליקשה ג"כ לנפשי'] ועוד דלפי' רש"י והרא"ש ויתר הפוסקים שפירשו להא דמר בר רב אשי דמתחילה הי' כמרזב ופסול ושפי' ועבדי' כקולמס ואכשרי' וא"כ גבי כרות שפכה נמי חוזר להכשירו ע"י תיקון וא"כ איך יתפרש הסיפרי אליבייהו אלא וודאי דליתא להך פירושא ולא ידענא מה היא המציאה שמצא בילקוט ומנ"ל למדרש סמוכים דאטו בשביל שנשנית הך ברייתא דמה בין פ"ד לכ"ש אצל דברי ר' ישמעאל יהי' בהכרח דקאי על ר' ישמעאל והדבר פשוט דהוא מילתא באנפי' נפשי' ואינו ענין כלל להא דר"י תדע דהא בירושלמי לא הביאו הך ברייתא אצל דברי ר' ישמעאל אלא לענין בפני עצמו ועוד דלפירושו מאי האי דקמסיים עלה בירושלמי כיצד הוא עושה מביא