שו"ת בית דוד קסב

קונטרס אחרון

סימן א

נשאלתי

באיש אחד אשר שבק חיים לכל חי ונשארה אשתו זקוקה ליבם קטן כבן שש או פחות באופן שתצטרך להמתין כעשר שנים או יותר עד שיגדל ויביא סימנים רק כי המנוח בעלה של האשה הזאת לא הי' לו מיום הוולדו עד יום מותו שום היכר כיס ולא ביצים כלל וכלל וכפי הגב"ע שהי' לפני וע"ז נשאלתי אם יש לדמותו לסריס חמה דקיי"ל כר"ע דאמר סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו כדדרשינן ולא ימחה פרט לסריס ששמו מחוי וכן פסק בשו"ע אהע"ז סי' קע"ב או שיש שום צד לחלק ביניהם

תשובה

הנה להיות כי האשה הנזכרת היא מעיר הסמוכה אלי בתוך התחום לזאת מצאתי עצמי מחוייב לעיין ראשונה בשריותא דהך אתתא ולהציע הדברים לפני חכמי הזמן ומה' אשאל מענה שלא אכשל בדבר הלכה כי מלתא עמיקתא היא דא בא"י למדני חוקיך

והנה עיקר מקום הספק הוא דאף דקיי"ל דסריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו מ"מ אפשר לומר דזהו דווקא גבי סריס שיש לו סימנים אלו הנזכרים בש"ס שבשרו מחליק ושערו לקוי וכו' אבל בנ"ד דלא הי' לו סימנים אלו רק שלא הי' לו כיס וביצים וא"כ הוי פצוע דכא בידי שמים ובזה איכא לספוקי כיון דאמר רב יהודא אמר שמואל פצוע דכא בידי שמים כשר אפשר דמוליד ג"כ ולכך הוא כשר וזה גופי' הוא דאתי שמואל לאשמועינן דפ"ד בידי שמים הוא מוליד וכשר וא"כ תו לא קרינן בי פרט לזה ששמו מחוי או אפשר דגם שמואל דמכשר לי' לבא בקהל לאו משום שהוא מוליד אלא דאעפ"י שאינו מוליד אפ"ה כשר משום דלא אסרה תורה רק פצוע הנעשה בידי אדם אבל פ"ד בידי שמים לא אסרה תורה והוי כסריס חמה דכשר לבא בקהל אעפ"י שאינו מוליד ושפיר קרינן בי' פרט לזה ששמו מחוי ואשתו פטורה מן החליצה ומן היבום ולמיקם עלה דמלתא למפשט הך ספיקא צריכינן לברורי היטב סוגיין דפצוע דכא כפום עניית דעתן ומאי דאתמר עלה בשיטת הראשונים ומתוכן נבוא למפשט הך ספיקא וזה החלי בעזר ה'

גרסי' ביבמות (דף ע"ה) ת"ר איזהו פצוע דכא כל שנפצעו הביצים שלו ואפי' אחת מהן ואפי' נקבו ואפי' נימוקו ואפי' חסרו א"ר ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא סריס חמה וכשר ופריך הגמ' סריס חמה ס"ד אלא הרי הוא כסריס חמה וכשר עיי"ש היטב כל הסוגיא

והנה נחלקו בה הראשוני' בדין ניטל ממנו ביצה א' בידי אדם דהתוס' כתבו בשם ר"ת דר' ישמעאל מיירי בניטלה בידי אדם דאילו בידי שמים אפי' ניטלו שתיהן נמי כשר וכדשמואל דאמר פ"ד בידי שמים כשר ור' ישמעאל ורבנן לא פליגי אהדדי כלל משום דנפצעה גרע טפי כדקיי"ל גבי טחול דניקב בסומכי' טריפה וניטל לגמרי כשר וה"נ ר' ישמעאל לא קמכשר רק בניטלה אבל בנפצעה מודה לת"ק דאפי' באחת מהן פסול וכיון שכן וודאי דאית לן למפסק כר"י כיון שאין כאן פלוגתא כלל וכתבו עוד דאף את"ל דפליגי ר"י ורבנן מ"מ הלכה כר' ישמעאל כיון ששמע מפי חכמים בכרם ביבנה דסמכא הוא וכדאמרי' בהחולץ ממתניתין דכרמא הדר בי' ובירושלמי נמי משמע דכשר אבל משמע שאינו מוליד דא"ר זירא שמעתי שהלכה כר"י ואמר נמי שמואל אם יבוא לפני בעל ביצה א' אני מכשירו א"ר יודן בר' חנין ובלבד שלימין אור"י שיש לפרש בתרי גווני כלומר דווקא שניטלה האחת והאחת שלימה אבל נפצעה אפי' אחת גרע טפי אבל יותר נראה לר"י לפרש שהם שתי תיבות ובלבד בשל ימין וחומרא גדולה וטוב להזהיר הרופאים לחתוך של שמאל אם אפשר וכו' עיי"ש וקמסיימו התוס' ומשמע התם מתוך המסקנא דמיירי בידי אדם עכ"ל התוס' בקצרה

והך גירסא דשלימין הוא תיבה אחת נראה מדברי התוס' דמפרשי לה כפשוטו דזהו גופי' קאתי ר' יודן בר חנין לאשמועינן דלא מכשר ר' ישמעאל רק בשלימין ונטלה א' מהן אבל נפצעה גרע טפי ופוסל אפי' באחת מהן גם לר"י וכמו שכתב ר"ת לחלק דנפצעה גרע טפי אך הרא"ש לא ניחא לי' בהאי פירושא משום דלשנא ובלבד שלימין אינו מיושב כ"כ לפי פי' זה וטפי ה"ל לומר ובלבד נעלה לכך פי' הרא"ש דלפי גירסא זו ה"ק ובלבד שאותה שנטלה היתה שלימה קודם נטילתה אבל נפצעה ואח"כ נטלה אין זה פסול החוזר להכשירו ולפירושו מתיישב טפי לישנא דשלימין

והרב בנוב"ק בחלק אהע"ז סי' ו' הקשה לפי' הרא"ש דא"כ לקמן בסוגיין דקאמר ניקב פסול נסתם כשר וזהו פסול החוזר להכשירו למעוטי מאי למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה שאינו קרום דקאי באדם וקממעט בהמה טפי ה"ל למימר באדם גופי' ובהך ענינא גופי' דקאתי למעוטי ביצה שנפצעה ואח"כ נטלה דאינו חוזר להכשירו וכמש"כ הרא"ש ולדידי אין זה קושי' כלל דהגמ' בעי למימר דכי קממעט ניקב דכוותה קממעט דזה מהני בו סתימה וזה לא מהני בו סתימה מפני שחוזר ונסתר משא"כ ביצה שנפצעה ואח"כ נטלה הוא ענין אחר לגמרי דאטו נתרפאת הפציעה הא הרפואה בא לו ממקום אחר מצד מה שנטלה לגמרי תדע דהא בטריפות דקיי"ל דאינו חוזר להכשירו ואפ"ה דעת הרבה מוהראשוני' ומכללן הרמב"ן לפרש דהא דאמר"י במס' חולין בפרק בהמה המקשה לענין צומת הגידין שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחי' דר"ל שאם נחתכה מתחילה במקום צומת הגידין ונטרפה אם שיב אח"כ חתכה למעלה חוזרת להכשירה וכמו כן ס"ל ג"כ בדין טחול וכליות ועיין מש"כ הפר"ח בסי' מ"ד לענין כליות אלא ע"כ צ"ל דזהו אינו בכלל פסול החוזר להכשירו משום דהרפואה באה לו ממקום אחר מצד מה שניטל אח"כ כולו אבל הפסול עצמו אינו עולה לו שום רפואה. ולכך שפיר הוצרך הגמ' למעוטי ניקבה הריאה דווקא ודו"ק כי הוא ברור בעיני

ועכ"פ בין לפירש התוס' ובין לפי' הרא"ש בהך גירסא דשלימין. הנה גירסא זו אין לה מקום רק אם נאמר דר"י ורבנן לא פליגי אהדדי ונפצעה גרע טפי מניטלה אבל לפמש"כ התוס' עוד דאף אם תמצי לומר דפליגי כו' א"כ גירסא זו אין לה מקום כלל וע"כ דצריך למגרס בשל ימין שתי תיבות וזה פשוט. ובספר קרבן נתנאל הקשה להך גירסא דבשל ימין דאם איתא דאינו מוליד כלל א"כ מאי נ"מ איכא בין ימין לשמאל כיון דאינו מוליד ומחמת זה רצה לפרש דר' יודן בר חנין אית לי' דמוליד ולענ"ד לא נהירא הך מלתא כלל לומר דר"י בר' חנין יהי' מחולק עם אינך אמוראי בזה אם הוא מוליד אם לא ולכאורה עלה ברוחי לפרש הא דבשל ימין דקאמר ר"י ב"ר חנין לשיטת ר"ת דקאי על מאי שאמר ואינו מוליד ועלה קאמר ר"י בר חנין ובלבד בשל ימין ור"ל דבחסרה של ימין הוא דאינו מוליד אבל בחסרה השמאלית הוא מוליד ג"כ אבל לענין לבוא בקהל זה וזה כשרין דמעתה מיושב קושיית בעל קרבן נתנאל. וגם הוי ניחא טפי דלא יפלוג