שו"ת בית דוד קנב

וכתירוצם של התו' לפי המסקנא הוי מצי הש"ס למדחי בתחילה בלא הך תירוצא דבשר עולה ולולי דבריהם הי' נראה בפשיטות דגבי נותר איכא גם איסור עולה דכשחייל איסור נותר לא פקע איסור עולה וכדמוכח בכריתות י"ג ע"ב גבי יש אוכל אכילה אחת וחייב עליו ארבע חטאות דחיי' משום נותר ומשום טמא במוקדשין הרי דבאיסור נותר לא פקע איסור מוקדשין ועוד כמה סוגיות דכריתות מוכח דלא פקע איסור מוקדשין מנותר וא"כ שפיר קמתפיס באיסור המוקדשין שיש בו

דף יג גמ' ולמאן דשרי לה' מאי עביד לי' כו' קשה לי אמאי לא אמרי' דלה' קאי לרבות דנדר חל על דבר מצוה כדאמרי לקמן דף ט"ז ע"ב מ"ש נדר דכתיב איש כי ידור נדר לה' לא יחל דברו

שם בגמ' לא קשיא הא דאמר לא לאימרא הא דאמר לאימרא פשטא דגמ' משמע דמוקי למתניתין דלקרבן דאומר בשבא וברייתא דלאימרא מיירי באומר בפתח וקשה דא"כ אמאי קתני בברייתא שאוכל לך אסור והא הוי מכלל לאו אתה שומע הן כמו דאמרי' לעיל דף י"א ע"א גבי לחולין שאוכל לך וברייתא הא ס"ל מכלל לאו אתה שומע הן מותר מדקאמר לא אוכל לך מותר ועי' בר"ן מה שתי' ועי' במל"מ שמיאן בתירוצו ולולי דמסתפינא הוי אמינא דלחולין בפתח אית בי' במשמע תרי לשנא חדא משמע דלא חולין וגם אית בי' במשמע שיהא לחולין כמו לחולין בשב"א וכן כתב הרא"ש לעיל דף י"א עי"ש וטפי משמע לחולין שלא יהא חולין. אמנם זהו דוקא היכי דמצינן לפרושי כוונתו בכה"ג ג אבל היכי דלא מצינן לפרושי כוונתו כה"ג צריכינן למימר דכוונתו הוא שיהא חולין (וכמש"כ הרא"ש לעיל דף ו' ע"ב גבי ואת חזאי דאי לא הוי מצינן לפרש ואת חזאי ע"כ הוי צריכינן לומר דכוונתו הוא שיהא השני' ג"כ מקודשת אבל כיון דמצינן לפרש ואת חזאי הלכך קמיבעי' לי' אי הוי יד וכן יש לפרש הכא הלכך היכי שאומר לחולין שאוכל לך בפתח דמצינן לפרש דכוונתו הי' לאסור וכוונתו הוא במכלל לאו אתה שומע הן שפיר מפרשי' לדבריו הכי ואף דבאמת לא אסרי' לי' במכלל לאו היינו משום דבעינן תנאי כפול אבל מ"מ כוונתו ודאי דהכי הוא ואינו מוציא דבריו לבטלה אבל גבי לאימרא שאוכל לך אף שאומר בפתח אם נאמר דכוונתו הוא שלא יהא אימרא א"כ כל דבריו המה לבטלה כיון שאינו רוצה לאסור עצמו בכלום הלכך מפרשי' דכוונתו הוא כמו לחולין בשב"א ושפיר תני בברייתא לאימרא שאוכל לך אסור משום דודאי כוונתו כמו לאימרא בשב"א דאל"ה ה"ל לשתוק וכ"כ הרא"ש לקמן דף י"ח ע"ב ד"ה סתם נדרים להחמיר וז"ל דסתם הנודר דעתי לאסור מדלא שתק עכ"ל אבל לאימרא לא אוכל לך מפרשי' דכוונתו הוא כמו לא אימרא רק דכוונתו הוא בדרך מכלל לאו אתה שומע הן רק דאנן אמרי דלא מהני בהאי לשנא כן נלפע"ד פשוט בפשטא דשמעתין

דף יג ע"ב בר"ן ד"ה כבשר חזיר כו' ותנא נמי שאסורין באכילה ויש בהם טומאה עכ"ל צ"ע קצת דהא גם בשר חזיר מטמאה וכמו דאיתא להדיא בזבחים דף ע' ע"ב עי"ש וא"כ ליכא שום רבותא בנבילות וטריפות ויש ליישב

דף טו ג"מ אלא דאמר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום עיין בר"ן שמפרש דה"פ לפי הס"ד ה"ז בבל יזהר שלא יבא לידי בל יחל ואסור לישן ביום ראשון כדי שלא יבא לידי בל יחל וע"ז פריך והא לא מצית אמרת הכי דהא אמרת כל באיסורין מזדהר אלא דאמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר וה"פ ה"ז בבל יחל פירש דמותר לו לישן היום ולהביא עצמו לידי ספק בל יחל ומוכיח מזה דמותר לו לישן היום משום דמזדהר גם בתנאי' ועיין בדברי הר"ן וצ"ע לפי פירושו מאי הוי ס"ד דהמקשה דבתחילה כשרצה לפרש דמיירי מתניתין באומר קונם עיני בשינה למחר הי' מפרש כוונת המתני' במאי דקאמר ה"ז בבל יחל דהכוונה הוא שצריך לזהר שלא יבא לידי בל יחל ואח"כ כשמוקי למתניתין דמיירי באומר קונה עיני בשינה כשאישן למחר מפרש להרי זה בבל יחל דמותר להביא עצמו לידי בל יחל ואמאי לא מפרש נמי דה"פ דיזהר עצמו מלבא לידי בל יחל ואסור לישן היום שמא יישן למחר וגם המתרץ למה הוצרך לתרץ דמיירי בשניים כבר ולמה לא תירץ כפשוטו הן אמת דהר"ן מפרש לתירוצא דהש"ס במאי דקאמר דאי ניים הכוונה הוא דאשמועינן מתניתין דאסור לישן היום שמא יישן למחר והכי קתני יזהר שלא יישן היום שלא יבא לידי בל יחל אמנם הוא דחוק מאוד בכוונת הש"ס דהיכן נרמז זה במאי דקאמר הש"ס דאי ניים ופשטה דלשנא דהש"ס משמע כדברי רש"י דמתרץ למתניתין דמיירי שישן כבר ולכך קעבר בבל יחל ועוד דאף לדברי הר"ן מ"מ קשה מאי הוי ס"ד דהמקשה דלא הוי ניחא לי' בהך פירושא כמו דהוי ניחא לי' הך פירושא לפי מאי דהוי בעי למוקי' באומר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום וכמו שהקשינו ואין לומר דלא ניחא לי' לפרש הכי משום דלא הוי רבותא כלל דזה וודאי אינו דהא חזינן דאיכא אמוראי דס"ל דגם בתנאי' מזדהר הרי דלא הוי סברא פשוטה לאסור לישן היום. ולולי דברי הר"ן הי' נראה לפרש דברי הש"ס דהא הוי פשיטא לי' להש"ס מלשנא דמתניתין דנקטה ה"ז בבל יחל דמשמע שכבר חל עלי האיסור של בל יחל ובאומר קונם עיני למחר אם אישן היום מיירי שכבר ישן היום וחל עליו איסור דבל יחל דכל זמן שלא ישן ביום ראשון לא חל עליו עדיין איסורו של בל יחל וכן באומר קונם עיני היום אם אישן למחר מיירי ג"כ דכבר ישן ביום ראשון ומעתה חל עליו איסורו של בל יחל ולא ניחא לי' לפרש מתניתין דהרי זה בבל יחל שיזהר מלבא לידי איסורו של בל יחל דלשנא דמתניתין לא משמע הכי והא דקאמר הש"ס הא אמרת כל באיסורין מזדהר ה"פ ואלא דאמר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום וקמ"ל במתניתין הא גופי' דמותר לישן היום ולהביא עצמו לידי ספק בל יחל הא אמרת כל באיסורין מזדהר פירש ומלת' דפשיטא היא ולא בעי מתניתין לאשמועינן זה [גם נ"ל דהא דאמר נן מעיקרא ומודה רב יהודה סתמא דהש"ס קאמר לה והיינו משום דפשיטא לי' להש"ס דלא פליגי בהכי ולכך נאמר כאן הא אמרת דמלתא דפשיטא הוא ולא צריכא מתניתין לאשמועינן זה] אלא ע"כ דאמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר וקמ"ל דמותר לישן היום ולהביא עצמו לידי ספק ומשני דאי ניים פי' דמיירי שכבר ניים היום וכפירש"י וקמ"ל מתניתין הא גופי' דחל בל יחל למפרע דה"א כיון דבעידנא דקא ישן לא חל בל יחל תו לא חייל אח"כ קמ"ל וכ"כ הר"ן לקמן ע"ב דהא גופי' הוי רבותא עיין בר"ן ע"ב סד"ה אכל

שם רבינא אמר לעולם כדקתני ומאי בל יחל מדרבנן יש להבין הטעם מפני מה אסרוה רבנן בהני נדרים שאין בהם ממש לאסור אותם משום בל יחל ולעיל גבי בשר חזיר ושארי דברים לא אסרוה רבנן וצ"ל דכאן כיון דלשון הנדר הוא כלשון שאר נדרים רק מצד אחר בא ההיתר היינו משום שאין בו ממש וכיון דהלשון היא כשאר נדרים לכך החמירו חכמים לאסור בבל יחל אמנם לעיל דלשון הנדר עצמו הוא משונה משאר נדרי' לכך לא החמירו חכמים לאסור בבל יחל

דף י"ז במתניתין יש נדר כו' הנה לענין אם אמר קונם עלי ככר זה קונם עלי ככר זה שני פעמים זאח"ז הר"ן ד"ה לרב הונא כתב להדיא דאינו חל ואינו חייב אלא אחת ומדברי הרא"ש בשמעתין לא משמע מידי וראיתי בש"ך ביו"ד סי' רל"ט ס"ק ל"ב שכ' להוכיח מדברי הרא"ש כדברי הר"ן וז"ל וכן משמע מפירש רש"י והרא"ש מדפירשו יש נדר בתוך נדר לענין נזירות ולא לענין מלקות עכ"ל ולא זכיתי להבין דבריו בזה ואיני רואה שוה הוכחה לזה מדבריהם דהם פירשו המתניתין ובמתניתין גופי' מפרש להאי יש נדר בתוך נדר לענין נזירות ורש"י ורא"ש לא חידשו בזה כלום יותר ממאי דתנינן במתניתין גופי'. ולכאורה הי' נראה להוכיח מדברי הרא"ש להיפך דס"ל גבי קונם חל נדר על נדר והוא מדקפרש הרא"ש לסוגיא דשמעתין דפריך לתני יש נדר בתוך נדר כפשוטו דכיון דבנזירות גופי' משכחינן לפלוגי ולא כפירש הר"ן בשמעתין