שו"ת בית דוד קלו

שהי רחב ורצה לעשותו שנים אין חבירו שכנגדו יכול לעכב עליו ואצ"ל בני ר"ה שאינם מעכבים עליו והגיה עליו הרמ"א הי' לו פתח גדול יכול לעשותו שם פתח קטן אבל לא במקום אחר ונרשם ע"ז [טור וב"י בשם הרמב"ם] וקשה לי טובא על הך דינא דכתב הרמ"א שאינו יכול לשנות הפתח ממקום למקום ואף בעושהו קטן נמי אינו יכול לשנותו למק"א ומכ"ש בעושיהו כמדת הראשון דוודאי לא דהא אמרינן בב"ב [ס' א'] אחד לא יעשנו שנים סבר רמב"ח למימר בר ד' לא לשווי תרי בני תרתי תרתי דקא שקיל תמני בחצר אבל בר תמני לשווי' תרי בני ד' ד' שפיר דמי א"ל רבא מצי אמר לי' בחד פיתחא מצינא לאצטנועי ממך בתרי לא מצינא לאצטנועי ממך והשתא לדברי הרמ"א מאי איריא דלא מצי לשווי' תרי בני ארבעי ארבעי ומשום דמצי אמר לי' בתרי פיתחא לא מצינא לאצטניעי ממך ותיפוק דאפי' חד בר ארבעי לא מצי לשווי' כיון דע"כ הוא משנה את מקומו דהא אי אפשר לעשות מחד בר תמני תרי בני ד' אם לא בשינוי מקום דהיינו שפתח אחד יעתיקנו ממקומו למק"א וא"כ אפי' אם אינו עושה רק פתח אחד בר ד' והראשון יסתום לגמרי אפ"ה יכיל למחות בו ולמאי צריכינן להך טעמא דבתרי לא מצינא לאצטנועי ממך ותו אמרינן התם לעיל מיני' קטן לא יעשנו גדול סבר רמב"ח למימר בר ארבעי לא לשווי' בר תמניא דקא שקיל תמני בחצר אבל בר תרתי לשווי' בר ארבעי שפיר דמי א"ל רבא מצי אמר לי' בפתחא זוטרא מצינא לאצטנועי ממך בפתחא רבה לא מצינא אצטנועי ממך והשתא כיון דעביד מבר תרתי בר ד' א"כ השני אמות שהוסיף ברחבו המה במקום חדש שלא במקומו הראשון וא"כ מאי איריא דבר ד' לא מצי לשווי' ומשום דבפתחא רבה לא מצינא לאצטנועי ותיפוק לי' דאפילו חד בר תרתי נמי אינו יכול לעשות כיון שהוא במקום אחר אלא ע"כ מוכח מזה דלשנותו למק"א ואפי' כמדת הראשון נמי שפיר דמי ומכ"ש אם עושיהו קטן ממידתו הראשונה וזהו קושיא עצומה לדברי הרמ"א. ועיינתי ברמב"ם עצמו שממנו הוציא הרמ"א את דינו והנה בהרמב"ם ליתא להך דינא דאינו יכול לשנות ממקום למקום ברוחב הבית רק שהרמב"ם כתב כן לענין שאינו רשאי לשנות בחלונות מלמעלה למטה אי ממטה למעלה אבל לענין שינוי ממקום למקום לצדדין ברוחב הבית לא הזכיר מזה הרמב"ם כלום וז"ל הרמב"ם בפ"ז מה' שכנים ה"ט אבל בעל החלונות שרצה לשנות מקום חלונו בין למעלה בין למטה אפי' היתה גדולה ואמר אפתח אחרת קטנה ואסתום את זו בעל החבר מעכב עליו וכן אינו יכול להרחיב בחלון כל שהוא הרי דלא מיירי הרמב"ם כלל מדין שינוי מקום לצדדין לרוחב הבית רק מדין מלמעלה למטה או אפכא. ולכאורה עלה ברוחי לומר דדווקא לענין שינוי שמלמעלה למטה או ממטה למעלה הוא דאמר הרמב"ם לדינו והיינו כמו שכתב שם הלח"מ וז"ל טעמו יודאי דבכל חד איכא טעמא אם הי' למטה ורצה לעשות למעלה יאמר עד עתה אני רואה אותך ואני נשמר מייך אבל עכשיו תעלה בסילם ותראה בפתע פתאים ולמעלה ורוצה לשנות למטה יאמר עד עכשו לא היתה רואה אותי תדיר והיית צריך לסולם לעלות ולראות אבל עתה תראה אותי תדיר ומפני זה כתב הה"מ שיש לזה קצת ראי' מהא דאחד לא יעשנו שנים ומשום דא"ל בחד פתחא כו' בחרי לא מצינא לאצטנועי וה"נ איכא כהך טעמא כדכתיבנא עכ"ל והנך טעמי דכ' הלח"מ לא שייכי אלא בהנך שינוים דממעלה לחטה אבל בשינוי דלצדדין לרוחב הבית וודאי דלא שייכי הנך טעמי ולכך לרוחב גם להרמב"ם שרי לשנות ממקום למקום ולכך באמת לא הזכיר הרמב"ם דין השינוי דלצדדין כן הי' נראה לכאורה לפרש בדעת הרמב"ם דמעתה לא תיקשה עליו מסוגיא דבב"ב וכו' שהקשינו לדעת הרמ"א ועוד דע"כ דצריכינן לומר כן לדבריו דהא הך דינא דכ' הרמב"ם אין לו מקור כ"כ בש"ס וכמו שכ' עליו הה"מ זה אינו מבואר בגמ' רק קצת ראי' לזה מהא דא' לא יעשנו שנים והך דינא דלצדדין שרי וודאי דאיכא ראי' גמורה מהש"ס וכמו שכתבנו. אלא שעומד לנגדי מש"כ הה"מ וז"ל זה אינו מבואר בגמ' ודעת קצת הגאונים שכל שסותר את זו ומגביה ועושה אחרת כנגד זו ממש רשאי שהרי ממעט הנזק אבל דעת המחבר כדעת רב משה גאון ז"ל שכ' שאפילו לשנותן למעלה נמי אינו יכול וקצת ראי' וכו' עכ"ל הה"מ הרי להדיא משמע מדבריו דאפי' לדעת הגאונים המתירים לשנות למעלה מ"מ זהו דווקא כנגד זה ממש אבל לשנותו לצדדין אינו רשאי ומשמע דמכ"ש לדעת הרמב"ם דגם למעלה אינו יכול לשנות וודאי דמכ"ש דלצדדין אינו יכול לשנות וא"כ גם להרמב"ם תיקשה כמו שהקשינו להרמ"א לפי הבנת הה"מ בדבריו

שוב ראיתי שדברי הרמב"ם והה"מ המה פשוטי ומבוארי' משום דהרמב"ם לא איירי כלל בחצר השותפין דדיני חצר השותפין כתבן הרמב"ם בפ"ה מה' שכנים והך דינא דאינו רשאי לשנות בחלונות מלמעלה למטה או אפכא כתבן הרמב"ם בפ"ז דמיירי התם לענין חלין הפתוח לחצר חבירו והשתא אתי שפיר דבודאי חלון הפתוח לחצר חבירו מלתא דפשיטא היא דאינו רשאי לשנותו לצדדין ברוחב הבית דכיון דחבירו אינו יכול לבנות כנגדה אלא בהרחקה וגם אינו יכול לפתוח חלון או פתח כנגדה משו"ה מצי א"ל בהאי דוכתא דבעית לשנויי בעינא למבני שם או לפתוח שם פתח או חלון ולכך ודאי דאיני יכול לשנות למק"א ולכך לא אצטריך לי' להרמב"ם לאשמועינן הך דינא כלל משום דמלתא דפשיטא היא אבל לשנויי למעלה או למטה דליתא להך טעמא דבעינא למבני' שם דהא בלא"ה אינו רשאי לבנות כנגדה ואי משום ד' אמות שלמעלה מהחלון או למטה שצריך להגביה כותלו או להנמיך הא מצי לשפע ראש הכותל באופן שלא יוכל לעמוד עליו ולהציץ דהך דמרדד כותלו שאמרו בש"ס מהני נמי בשכנגדו וכן הוא בחדושי ר"י ן' מיגש למס' ב"ב וזהו דלא כהדרישה שכ' בפשיטות דלא מהני בכשכנגדו ואף דסברת הדרישה נמי איתא שם בשם הראב"ד מ"מ ברווחא נוכל לומר דהרמב"ם ס"ל כהך שיטה דמהני ובאמת ששיטה זו נראה טפי תדע דהא להרא"ש במן הצד בעינן תרתי שיגביה או ישפיל כותלו ד"א וגם שירדד ראש כותלו ואפ"ה בשכנגדו סגי בהגבהה או בהשפלה לחוד ולא בעינן שישפע ראש כותלו הרי חזינן דמן הצד חמיר טפי וא"כ איך ניקו ונאמר דלהרמב"ם דס"ל דגם מן הצד סגי בחדא ובמרדד כותלו לחוד נמי סגי יהי' בשכנגדו חמיר טפי ולא תסגי לי' במרדד רק דבעינן הגבהה דוקא וא"כ יהי' סברת הרמב"ם וסברת הרא"ש מהופכות לגמרי אבל לפמש"כ אין כאן סברות הפיכות וא"כ סד"א דשרי קמ"ל הרמב"ם דגם זה אינו רשאי משים דאיכא נ"מ לענין היזק ראי' וכהנך טעמי דכ' הלח"מ ודעת מקצת הגאונים שהביא הה"מ ס"ל ג"כ דלצדדין ודאי דאינו יכול מטעמא דכתיבנא ולמטה נמי לא משום דמרבה בהיזיק ראי' דמעתה אינו צריך לסולם לעלות ולראות רק שרואה להדיא דרך הילוכו כי פליגי בלמעלה וכנגדו ממש בהא הוא דס"ל דרשאי משום דממעט בהז"ר דעד עכשיו הי' יכול לראות להדיא ועתה הוא צריך לסולם והך טעמא דשמא יראה בפתע פתאום שכ' הלח"מ לדעת הרמב"ם לא מסתבר להו ובהא הוא דפליגי עם הרמב"ם וזה הוא פשוט ומבואר ומדוייק בל' הה"מ ודו"ק. מיהו כ"ז הוא בחלון הפתוח לחצר חבירו דבזה הוא דאינו רשאי לשנות מקומו גם לצדדין מטעמא דבעינן למבני' או למפתח בהך דוכתא וכדכתיבנא אבל בחצר השותפין דליתא להך טענתא דהא אינו יכול לבנות ולהוסיף שום בנין ולא שום חלון ופתח בחצר השותפין שלא מדעת חבירו וא"כ לא מצי למימר בעינא למבני שם א"כ באמת רשאי לשנות ממקום למקום לצדדין ברוחב הבית כל שאיני מגדולי או עושה מא' שנים וכדמוכח מסוגיין דב"ב וכמש"כ לעיל משום דהך סוגיא מיירי בחצר השותפין ומעתה לק"מ מהך סוגיא להרמב"ם והה"מ ודו"ק. אבל הרמ"א שכ' להך דינא בחצר השותפין ודאי דהוי תיובתי' מסוגיין דב"ב ועל הטור שכ' ג"כ להא דהרמב"ם בחצר השותפין לק"מ משום דבטור לא