שו"ת בית דוד קלג

שפיר מקרי אונס ודוק. ובהכי ניחא לי מאי דלא הביא המרדכי ראי' לדינו מהך דגזירה ג' ולמה הוצרך להביא ממרחק לחמו מהא דפרק כל הנשבעין דעביד אינש כו' דהא הך דגזירה ג' דמיא ממש לנידון דידי' אלא דלהכי לא קמייתי ראי' מגזירה ג' משום דאיכא למדחי דשאני התם שלא הי' שום התחלה לגיזום דבריהם ולכך לא גמרו ומקני אבל בעובדא דה דהמרדכי שהתחילו כבר לדוחקם בתפיסה אימא דאגב אונסי' דהריגה גמרי ומקני אף שלא היו מסורים בידם ע"פ חוקי המלוכה ולכך הביא מהא דנקיט נרגא בידי' דהוי ג"כ התחלת מעשה לגיזום דבריו ואפ"ה אמרי' דגזים ולא עביד וה"נ אף שהתחילו לדוחקם בתפיסה אפ"ה אמרי' דמגזים ולא עביד כנלענ"ד פשוט בכוונתו הרי מוכח גם מהמרדכי דבגזירה ג' לא הי' שם שום אונס אחר ואפ"ה חשיב אונס לבטל המתנה וכן הוא להדיא ברש"י שסביב האלפסי שכ' וז"ל דבהרוגי מלחמה לא הי' בו דין סקריקון נוהג והמקח הי' קיים דאגב אונסי' מפחד ודאגת מיתה גמר ומקני. מהרוגי מלחמה ואילך שלא הי' כ"כ אונס אלא קצת פחד לא גמר ומקני כ"כ אלא מחמת יראה אומר לו כך שא קרקע זו והניחני עכ"ל הרי להדיא כדכתיבנא ודו"ק. והראי' שהביא המהרי"ק לדבריו מהך דתשובת הרא"ש שהביא הטור באהע"ז סי' קי"ח שכ' וז"ל ועל האשה שמחלה כתובתה ונדונייתא לבעלה וטוענת שהיא עשתה המחילה מפני שהי' מגזם לגרשה מפני שלא ילדה לו אין זה טענת אונס וכו' משום שבדין הי' לגרשה והיא שחדתו בממון שלא לגרשה ועוד שאין האונס ידוע ולא מסרה מודעה מקודם עכ"ל והנה המהרי"ק העתיק להך דתשובת הרא"ש בשינוי קצת היינו בדלי"ת במקום וא"ו שבטור כ' ולא מסרה מודעה ואיהו העתיק דלא מסרה מודעה בדלי"ת וא"כ היא נתינת טעם אל הקודם והבין מחמת זה דהך שאין האונס ידוע דכ' הרא"ש כוונתו לומר משום שאינו רק גיזומי דברים בעלמא ולא ידיע אונסי' דאפשר דגזים ולא עביד והך דלא מ"מ הוא נתינת טעם אדלעיל ומוכח מיני' דע"י מסירת מודעה שפיר הוי האונס ידוע ולא אמרי' תו דגזים ולא עביד היכי דמ"מ מקודם ועפי"ז כתב הנתיבות בשם הרב מוהרח"ש להך דינא דהיכי דמסר מודעה מקודם לכ"ע הוי אונס אפי' בהפחידו לחוד ותמה על הרב בהג"ה שהביא להא דהמהרי"ק אעובדא דפרדיסא שכ' הב"י דהא התם הי' ע"כ ע"י מודעה ובזה הא גם מהרי"ק מודה דהוי אונס עי"ש במש"כ אך באמת לא נתכוין לזה הרא"ש כלל רק דעיקר כוונתו היא פשוטה והיינו משום דהמתנה אינה בטילה רק ע"י עידי אונס או ע"י מודעה גם אי לא ידעינן באונסי' ובעובדא דהרא"ש לא הי' שם אף אחד משני אלה דהאונס לא הי' ידוע בעדים רק שהיא טענה כן שהי' מגזם לגרשה אבל לא הי' לה עדים ע"ז וגם לא מסרה מודעה ע"ז לפני ב' עדים ולכך אין לה טענה במה לבטל המחילה וזהו שכ' הרא"ש ועוד שאין האונס ידיע ר"ל דאינו ידוע בעדים ולא מסרה מודעה ר"ל וגם לא מ"מ וא"כ אין לה שום צד זכות לבטל המחילה וזה פשוט וברור בכוונתו ולפ"ז אין מזה ראי' לא לדברי מהרי"ק ולא לדברי הרב המוהרח"ש שהביא בנתיבות ואדרבה יש להוכיח מדבריו בהיפוך מדברי מהרי"ק דמדכ' שאין האונס ידוע וכוונתו בעדים וכדכתיבנא מכלל דאי הוי ידוע בעדים שפיר הוי מקרי אונס ואף שאינו רק הגזמת דברים במה שבידו לעשות וזהו דלא כמהרי"ק וכבר הרגיש בזה הרב במשנה למלך וכ' בשם מוהרח"ש לפרש כן כוונת הרא"ש אלא שקיצר מאוד ולא ביאר הדברים כל הצורך עי"ש במש"כ בפ"י מה' מכירה

ומעתה כיון שאין כאן ראי' כלל לדינו של הרב מוהרח"ש שהביא בנתיבות א"כ מצד הסברא וודאי דאין לחלק בזה דאטו המודעה מועלת לאשוויי אונס בדבר שאינו אונס הא אינה מועלת רק דלא נימא דע"י קבלת דמים גמר ומקני אבל לא למשווי אונס בדבר שאינו אונס בלא"ה וזה פשוט. והנה מהא דעובדא דפרדיסא לפי פירושו של הרשב"ם נמי נראה דלא כמהרי"ק דהא גם התם נמי לא הי' רק הפחדה בעלמא בדבר שבידו לעשות ואפ"ה מקרי אונס ולדברי המהרח"ש שהביא הנתיבות יש לתרץ זה. והיינו משוה דע"י מודעה שפיר מקרי אונס אך כבר הוכחנו לעיל דאין לדבריהם שום שורש ומקור דאינהו ילפי לה מתשובת הרא"ש וכפי הבנת המהרי"ק בדבריו ובאמת לא נתכוון הרא"ש לזה כמש"כ וא"כ ליתא לדינם ותו הדק"ל להמהרי"ק מהך דפרדיסא לפי' הרשב"ם. אך באמת כבר הרגיש בזה במשנה למלך ותירץ דשאני עובדא דפרדיסא דהתם לא הי' צריך לעשות שום מעשה רק במה שהי' כובש לשטר המשכנתא ת"י הי' גוזלה ולכך חשבינן לי' כאלו כבר עשה אבל בעלמא כיון שהוא צריך לעשות איזה מעשה אפי' בדבר שהוא בידו לעשותו מ"מ אין האונס ברור דאפשר דגזים ולא עביד והוא חלוק וכו' אך כל זה אלו הי' לנו שום הכרח לחלק בהכי אבל למה שבררנו שאין מדברי המרדכי שום ראי' לדברי המהרי"ק א"כ מי הוא המכריחנו לחלק בזה ובפרט שגם מתשובת הרא"ש שהביא בטור בסי' קי"ח לפי מה שפירשנו דבריו לעיל והוא ברור בכוונתו א"כ מוכח מדבריו ג"כ דס"ל דאף הפחדה בעלמא ואף בדבר שהוא בקום ועשה נמי מקרי אונס לבטל המתנה דמדכ' שאין האונס ידוע ור"ל בעדים מכלל דאי הוי ידוע בעדים שפיר הוי אונס אף בהפחדה בעלמא ואף בקום ועשה,. ודו"ק. סוף דבר דברי מהרי"ק אילו צ"ע טובא ואפי' אי המוחזק יוכל לומר קים לי כמהרי"ק מסתפקנא טובא. ומכ"ש דיוכל המוחזק לומר קים לי כהב"י וכמש"כ כ"ת וכיון שכן בהך דנידון דידן שפיר מקרי אונס וזה אין צריך לפנים. ומש"כ כ"ת עוד במכתבו וז"ל ועוד עיין בנתיבות סעי' ז' באורים ס"ק י"ב מבואר דבברי היזיקא כגון מלשינות הוי אנוס וכן מבואר להדיא במחבר סי' י"ב סעיף י"א ע"ש עכ"ל דנראה מדבריו דהבין מדברי הנתיבות דבברי היזיקא כמלשינות וכיוצא בו גם הרמ"א מודה דהוי אונס אפי' בהפחדה בעלמא ושגגה הוא בידו דהנתיבות ה ה"ק דגם להמחבר דס"ל דלהפחידו הוי אנוס מ"מ זה אינו רק היכא דהפחידו בדבר הברור כגון מלשינות וכו' אבל אם הפחידו להביאו בערכאות דלא ברי היזיקא דלא כל המביאין בערכאות נוצחין גם להמחבר אינו אונס מכלל דהרמ"א דפליג וס"ל דלהפחידו לאו כלום הוא אפי' בדבר דברי היזיקא כגון מלשינות פליג וכן הוא להדיא במהרי"ק ע"ש וזה ברור והמחבר בסי' י"ב אזיל לשיטתי' בכאן דהפחידו מיקרי אונס ודו"ק

אך בעיקר הדין דנידון דידן אי נאמן לומר אנוס הייתי בדבר יש לדמותו להא דתשובת הרא"ש שהבאתי לעיל שכתב כיון שאין האונס ידוע בעדים וגם לא מסר מודעה שוב אין נאמן לומר אנוס הייתי ואין לומר דיהי' נאמן לומר אנוס הייתי במגו דפרעתי דזה אינו דהוי מחויב שבועה ואינו יכול לשבע ומשלם דבדין ע"א בכתב אי חשיבא עדותו כמו שמעיד בע"פ עד דיהי' זקוק לשבועה הדבר מבואר בשו"ע ת"מ סי' נ"א סעי' ב' דשפיר חשיבה כמו שמעיד בפי' וזקוק לשבועה ולכך לא מצי למטען פרעתי משוה דהוי מחויב שבועה ואי"ל משלם דשבועה צריכה להיות דווקא להכחיש העד והיינו באומר לא לויתי אבל פרעתי לא מצי למטעון וגם לדעת החולקים שם דס"ל דנאמן לומר פרעתי וכ' הש"ך ע"ז שכן עיקר לאו משום דס"ל דע"א בכתב אינו זוקק לשבועה וכירושלמי שהביא הרא"ש בשילהי מס' ב"ב דז"א ומשום דלית מאן דחש לדברי הירושלמי [זולת מקצת מן הראשונים ודבריהם לא הובאו בש"ע כלל כיון דתלמודא דידן פליג ע"ז וכמש"כ הרא"ש שם רק דס"ל להחולקים דלא עדיף ע"א בכתב משני עדים בע"פ ובשני עדים בע"פ נמי נאמן לומר פרעתי דהמלוה את חבירו א"צ לפורעו בעדים והא דאין נאמן לומר פרעתי נגד שטר בב' עדים היינו משום דשטרא בידי מאי בעי אבל בע"א אין חוששין להניח שטר כזה בידו וא"כ גם לדעת החולקים נמי אינו נאמן רק היכי דליכא נאמנות בשטרא אבל בנידון דידן דיש בו נאמנות א"כ אינו נאמן לטעון פרעתי ומשום דהני מחויב שבועה ואיל"מ ולא מהני בזה