שו"ת בית דוד קיז

במפתחות וגם שם קיצר בלשון השאלה בתי' וכו' ומתפרש שפיר כדפרישנא

ומעתה כיון שנתבאר דמעולם לא כיון הרשד"ם להך מלתא ואדרבה כי יש לדייק מדבריו בהיפוך מדלא קמדייק מלשנא דשלא ישתנה שכ' הטור וכמו שדקדקו הם וגם מדיוק לשון רש"י וודאי דנראה דכיון שנתפח א"כ וודאי דנשתנ' וכמש"כ לעיל וגם פשטא דלשנא דתלמודא וודאי דמשמע כן א"כ אין לנו שום היתר בהך דנ"ד מצד הטב"ע אף אם נאמר דידע לא הוי כראה כדברי הצ"צ אפ"ה אין כאן שום היתר מצד הטב"ע ואף שהרב בעל חמ"ש פלפל בחכמה ורצה לעשות סמוכים לדברי הרשד"ם לפי הבנתו וגם אנכי בעניי הי' נראה בעיני למצוא סמך לזה מלשון רש"י שהבאתי לעיל שכ' שהמים משנים צורת הפנים והתוס' הקשו עליו דהא אדרבה מיא מצמת צמתי ועיין במה שכ' בזה לעיל דאינו קושיא כ"כ וכאשר נצרף לזה עוד דברי הרשד"ם כפי מה שהבינו הגאונים הנ"ל אתי שפיר טובא דכיון שמתנפח תו חיישי' לבדדמי ובעינן סי' בע"א אבל מ"מ ניכר הוא למסתכל בו היטב ולכך בשני עדי' לא בעינן סי' אך כל זה הי' נכון אלו הי' לנו יתד תקוע במקום נאמן לתלות בו אבל לומר כן מעצמינו הדבר קשה כיון שהוא נגד הגמ' והסברא ועל כיוצא בזה אמרו וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה וגם הרב בעל חמ"ש בעצמו לא רצה לסמוך שם על פלפולו אפי' לפי מאי שהי' הוא סבר בכוונת הרשד"ם אפ"ה לא רצה לסמוך ע"ז למעשה מפני מחלוקותו של מ הרח"ש ומכש"כ לפי מאי שבררנו שגם דעת הרשד"ם אינו כן א"כ וודאי דאין לנו לסמוך על דברים אלו כלל ווה ברור

ועור יש לצדד ולומר דגם לפי הבנתם בדברי הרשד"ם אפ"ה בנידון דידן כיון דחזינן דנשתנה גם תוארו ותמונתו עד שהעד הראשון לא הכירו מקרוב וא"כ חזינן דאזדא לה פעולת המים וכיון שכן יש לחוש גם לעד השני שמא אין הכרתו כלום ומחמת שנתחלפה צורתו באחר הוא אומר כן אך לא ראיתי להאריך בזה כיון דעיקר דבריהם מילי דכדי נינהו בהבנתו וכדכתיבנא ואף שבתשובת הרב מוהר"י הלוי והוא אחיו של הגאון בעל ט"ז הובאו דבריו בתשו' גאוני בתראי סי' כ' צידד לומר כן דהיכי דלא אשתהי אף דתפח מ"מ מעידין עליו כאשר הבאתי דבריו בריש תשובתי מנידון העגונה דקאיידינב עיי"ש מ"מ גם הוא לא החליט הדבר וגם ראייתו מהש"ס אינו ראי' דהש"ס לרבותא נקיט דאף דלא חזינן דתפח מ"מ חיישינן לדלמא תפח וממילא נשמע דבתפח וודאי דאין מעידין עליו ונמצא דאין לנו שום צד היתר מנידון הטב"ע וזה ברור

ומעתה לא נשאר לנו שום צד היתר בנ"ד רק לסמוך על שיטת ר"ת לבד דס"ל דהיכי דגופו שלם מעידין עליו אפי' אין כאן פדחת וחוטם ונאמר דלא גרע נתפח מאין כאן פדחת וחוטם כלל ואפ"ה מעידין עליו וגם סי' לא בעינן בגופו שלם וכמש"כ התוס' בסוגיין וגם בזה יש לדון טובא חדא די"ל דנתפח גרע טפי מנאכל ע"י כוורי דמיירי בי' התוס' אליבי' דר"ת ומשום דנאכל ע"י כוורי אינו מתחלף באחר רק שאינו ניכר וכשם שאינו ניכר בו צורת ראובן כך אינו ניכר בו צורת שמעון אבל תפח דאיכא למיחש להתחלפות הצירות של ראובן בשמעון שפיר איכא למימר דגרע טפי וגם שלימות גופו אינו מועיל כיון דאיכא מקום למיטעי וכבר עמד מל חקירה זה הרב בעל חמ"ש ודקדק כן מדברי החכ"צ דבתפח אפילו ר"ת מודה דלא מהני מה שגופו שלם ומה שדחה זה מצד הסברא כבר נתבאר שיש סברא גדולה לחלק בנייהו ומה שהביא ראי' לזה מסוגיין דבכורות מהך דואב"א יכיר לחוד והכרת פנים לחוד והבין מזה דהך אב"א פליג על שינוייא קמא וס"ל דלא אחמור רבנן גם בתחילתה וע"ז בנה יסוד ראייתו עיי"ש וגם זה אינו ראי' דאיך תיסק אדעתין לומר דלא אחמור רבנן בתחילת' דהא חזינן במשאל"ם ומגוייד וחי' אוכלת בו ורבות כהנה וזה וודאי דאינו אלא חומרא דרבנן תדע דהא אם נסת לא תצא במשאל"ס אלא ע"כ דגם לפי שינויי' דאב"א נמי אית לן הך מילתא דאחמור רבנן בתחילת' רק דבא לחדש ולומר דהכרת פ"פ עם החוטם הוא מדאורייתא ובזה לבד הוא דפליג על שינוייא קמא ובזה נסתר כל ראייתו ודוק ועוד דכל זה הוא אם פניו בלבד הוא דנתפח אבל גופו לא נתפח דומיא לומר כסברת החמ"ש דנתפח לא גרע מאין כאן פדחת וחוטם כלל אבל בנתפח גם גופו קרוב הדבר לוודאי לפענ"ד שלא התיר ר"ת בזה וכן נ"ל להוכיח לפי מה שביארתי לעיל בביאורי השיטות את דברי התוס' שכ' בשם ר"ת אבל היכיר דכל גופו שלם אפי' אין כאן פדחת וחוטם ניכר הוא ע"י סימני הגוף וביארנו דבריהם דר"ל ע"י סי' דארוך וגוץ עיי"ש במש"כ והוא האמת הברור שאין לספק בו וכיון שכן וודאי דדבר ברור הוא דע"כ לא התיר ר"ת אלא בדלא חזינן דתפח הגוף דאז הוא דניכר ע"י טב"ע בדקותו ועביו וכמש"כ דאי אפשר לטב"ע בזולת זה אבל היכי דתפח ונשתנו גם הסימנים הגרועים דארוך וגוץ א"כ מהיכן יהי' ניכר בטב"ע וגם הסברא נותנת כן דאטו מי עדיף הך הכרת טב"ע שחידש ר"ת שישנו בכל הגוף מהכרת טב"ע של פ"פ עם החוטם דתנינן במתניתין וכיון שנתבאר דבנתפח כ"ע מודים שאין כאן עוד שום טב"ע א"כ לא עדיף הגוף מיני' דבתפח תו ליתא לטב"ע כלל ומאחר דמילתא דדברי ר"ת בעצמם הוא מלתא חדתא טובא א"כ כל מה שנוכל לומר שלא כיון לזה חובה ומצוה עלינו לומר כן ובכגון זה נאמר הבו דלא להוסיף עלה וכיון שהוכחנו מדברי הרשד"ם דהגוף מתחיל לנפוח תחלה במים א"כ בהך דנ"ד שפניו נתפח בלי ספק שהגוף ג"כ נתפח מתחילה ע"י המים הנכנסים בקרבו ושוב אין כאן טב"ע כלל אפי' לדעת ר"ת וגם בלא"ה כבר כתבו כל הפוסקים האחרונים דאין לסמוך על דעת ר"ת לחוד רק דיש לצרפו לסניף בעלמא וגם זה קשה בעיני ובנ"ד אין כאן שום צד היתר בזולת דבריו

מיהו עדיין יש לנו לצדד קצת בהתירה דהך אתתא ולפתוח פתח קטן כחודו של מחט והוא מנידון הסימנים מהאצבעות המבואר בגב"ע וכבר כ' הרב בעל תה"ד בסי' קס"א דסי' דא דארוך וגוץ שאמרו בש"ס דהוי מסימנים הגרועי' דאפילו אם הם מופלגים קצת בגדלות ג"כ אינו אלא בכלל הסי' הגרועים עיי"ש במש"כ ומדבריו נוכל ללמוד דאם הם מופלגים הרבה בקטנות או בגדלות שפיר מיקרי סי' אמצעיי' עכ"פ וכיון שכן בנ"ד לפי לשון הגב"ע של העד הראשין שאמ' גם אן די אצבעות היד ווייל זיי זיינען באיי איהם גאנץ דינע און קלייני פינגער וויא בייא אקינד מלשון זה משמע שהיו מופלגים בדקותם וקטנותם כיון שאמר שהיו כמו בקטן והוי כמו ננס באיבריו ולגבי כהנים וודאי דהוי מום בכה"ג דהיינו גופו גדול מאבריו דתנינן במתניתין דבכורות וכיון שכן הסברא נותנת דהוי עכ"פ סי' אמצעי וכבר האריך בזה הגאון מ' עוזר בתשובה ארוכה והיא נדפסה בסוף ש"ע הקטנים עם באה"ט דפוס פרופס דבכה"ג דנ"ד שכבר יצאה מאיסור תורה דהא אם נסת לא תצא סמכינן שפיר על סי' אמצעיים וטעמו בזה ברור דהא הך מלתא דסי' דאורייתא או דרבנן היא מספקא לן ולכך בדאורייתא אזלינן לחומרא דסד"א לחומרא אבל במשאל"ס כיון דאינו אלא איסור דרבנן לענין להנשא לכתחיל' תו אמרינן דסד"ר לקולא ואמרינן דסי' דאורייתא הם ומהני ספיר בכה"ג דנ"ד והסכים לדבריו הרב בעל מרה"צ להורות כן למעשה עיי"ש גם בתשובת זכרון יוסף פסק כן גם הרב בעל נוב"ק כתב כן מסברא דנפשי' אלא לפי שלא ראה מי שקדמו בזה לכך לא החליט הדין וגם כי מצא בנ"ד צדדים אחרים להתיר אבל בנ"ד שהוא מקום עיגון גדול ואם לא יועיל לה עדות זה תשב עגונה כל ימי' שפיר יש לסמוך על הגדולים האילו להתיר בפשיטות כי טעמן ברור אלא שלבי נוקפי מאוד אם יש להחשיבו לסי' אמצעי עכ"פ כי אולי העד אמר כן קצת בדרך גוזמא כאשר הוא כן מדרכן של בני אדם לומר כן על דברים כאילו קצת בדרך גוזמא ובאמת לא הי' משונים כ"כ בהפלגה רבה ואף שאין לנו לחוש לזה ובכל סיפרי התשובות מדקדקין לשון העדים כאלו הוא משנה או מקרא מ"מ בלי ספק צריך לזה הסכמת חכמים מפורסמים ומובהקים בהוראה כי הוא מלתא דתליא בסברא ושיקול הדעת לזאת אם יסכים כת"ר בהחלט שהוא מסי' אמצעיים (כי בכ"י אשר שלח אלי לא החליט הדבר רק שכ' בדרך אפשר) וגם הגאון מ' אייזיק מטיקטין יסכים ע"ז דווקא שהוא עכ"פ מסי' אמצעיים אזי אהי' גם אני סניף להתיר אכן אם יתירו מטעמי הטב"ע לא בעינא לאיצטרופי להיות אפי' סניף בעלמא: