שו"ת בית דוד קיג

הוא בתוך ג"י אי לאחר ג"י בהא וודאי דמקילינן כיון שאין הריעותא השני' ברורה שפיר תלינן שהוא בתוך ג"י ונמצא שאין כאן אלא חדא לריעותא ומעידין עליו בגופו שלם וזהו מש"כ והיכי שאינו נחבל כו' דאין כאן אלא חדא ריעותא דלאחר ג"י הדבר פשוט דניכר ואפי' הוא אמת כו' ור"ל דאף אם נאמר דבתרתי לריעותא לא מקילינן מ"מ בספק תל"ר וודאי דמקילינן בגו"ש ומשום דתלינן שהוא בתוך ג"י כנ"ל פשוט בכוונתם

ומדברי הגאון בביאוריו הבנתי דקמפרש דמש"כ התוס' נחבל בפניו ואינו נחבל אין כוונתם על הפ"פ עם החוטם רק על חבלה אחריתי בפניו והיינו השפתים והסנטר וכדברי המרדכי שהבאתי לעיל ור"ל דר"ת עוד מיקל קולא אחריתא בלאחר ג"י אפי' באין גופו שלם רק שצורתו שלימה בשפתים עיי"ש במש"כ ובזה אתי שפיר להשוות דברי התוס' דשמעתין לדברי התוס' דלעיל ולא נצטרך לאוקמי בשני שיטות וכמש"כ לעיל ומ"מ מדברי הרא"ש והטור נראה דהוי מפרשי לה כמו שפירשתי כמבואר למעיין בדבריהם וגם דברי התוס' לענ"ד מדוקדקים טפי כמו שפירשתי ולא ראיתי להאריך בזה מפני שהפוסקים דחו דברי המרדכי מהלכה וכבר כתבנו דכל למעט בקולות בשיטת ר"ת עדיף טפי והבו דלא להוסיף עלה

העולה מזה דלפי מה שפירשנו בדעת התוס' הנה לדעת התוס' לא בעינן סי' רק בראו הטביעה ואין גופו שלם דבהא הוא דווקא דבעינן סי' אבל בחדא מנייהו דהיינו בגו"ש או לא ראה הטביעה בטב"ע לחוד סגי ולא בעינן סי'

מיהו כל מה שכתבנו בזה הוא רק בכדי ליישב כל דיבורי התוס' שבסוגיין אליבא דחד שיטתא והראתי פנים ת"ל דשפיר מתיישבן בחדא מחתא מבלי שום דוחק אבל עכ"ז מודינא דמדברי הרא"ש משמע דלאו בחדא מחתא מחתינהו דמש"כ לעיל דהתוס' והרא"ש פליגי בעצם המנהג מלבד שהוא דוחק גדול כמבואר עוד אני אומר שבדברי הרא"ש אי אפשר לאומרו כלל שהרי הרא"ש כ' על דברי התוס' ולפמש"כ לחלק בין ראה ללא ראה ניחא מבואר מלשונו להדיא דאחדא מנהגא קאי תרוויהו דכל כה"ג ה"ל להרא"ש לפרושי ובע"כ צ"ל דהרא"ש ס"ל בדעת התוס' דלא מחלקי כלל בין ראה ללא ראה ואף שהכרחנו לעיל מדברי התוס' דע"כ גם הם ס"ל לחלק בין ראה ללא ראה דכיון דס"ל דהמים אינם משנים צורת הפנים כלל א"כ מאי בדדמי שייך בזה אי לאו דראה הטביעה בהכרח צריכינן לומר דזה שכ' התוס' ליישב המנהג אליבא דפי' ר"ח בשיטתא אחריתא קאי וס"ל כשיטת רש"י דמים משנים צורת הפנים ולכך לא צריכי לחלק כלל בין ראה ללא ראה ועיקר חילוקם ליישב המנהג הוא רק בין גופו שלם לאיג"ש ובין ראה ובין לא ראה בגו"ש לא צריכינן לסי' ובא"יגש בעינן סי' והתוס' דלעיל דס"ל דמים אינם משנים צורת הפנים בהכרח ס"ל לחלק בין ראה ללא ראה וזה מש"כ הרא"ש בשם ר"י לחלק בין ראה ללא ראה והיינו מדיבור התוס' קמא אבל דיבור התוס' השני דמחלקי בין גו"ש לאיג"ש בשיטתא אחריתא קאי ואפשר שזהו בשם ר"י וזהו בשם בעל תוס' אחר וכמו שכ' מהרש"ל ביש"ש בכמה דוכתי' שזהו מתוס' שאנץ וזהו מתוס' טו"ך ולכך קמבטילנא לדעתי מפני דעת הרא"ש דאיהו הוי בקי בתוס' טפי מינן ולפ"ז ב"ל דהתוס' הוי גרסי אפומי' דשושביני' לשון רבים דבלא"ה לא יתיישבו עם דברי ר"ת דלקמן והרא"ש לפי מאי דגריס כגירסת הרי"ף אפומא דשושבינא הוכרח לחלק בין ראה ללא ראה וכמש"כ לעיל. והנה כל מאי דשקלי וטרי התוס' דשמעתין הוא רק לענין אי בעינן סימנים או לא בעינן סי' אבל לענין לאלתר לא נתבאר בדבריהם אי מהני הך דגופו שלם או צורתו שלימה (לכל מר כדאית לי') לענין דלא ניבעי לאלתר דמה שכתבו התוס' בשמעתין ואפי' לאחר כמה ימים הוא מדברי ר"ת דיבשה והתוס' לא הביאו מדבריו רק דכמו דחילק ר"ת לענין אחר ג"י כמו כן יש לחלק במים לענין הצטרפות סי' אבל לענין לאלתר ליכא למשמע מדבריהם מידי מיהו מסתברא דאשתהי לאחר שהועלה מן המים ולאחר ג"י דיבשה שווים הם דכך לי אחר שעה במים כמו אחר ג"י ביבשה אבל מ"מ אינו מוכרח רק דמסתבר לומר כן והפוסקים נסתפקו בזה וצ"ע

ודברי הרא"ש בזה סתומי' וכבר נחלקו בפירושו המהרי"ן לב והמהרח"ש עיין בב"ש ובס' מהרה"צ האריך להביא דבריהם וגם דברי הריב"ש והרוצה לעמוד על דבריהם יעיין שם ומה שנלע"ד עיקר דלענין לאלתר וודאי דאין לחלק בין ראה הטביעה ללא ראה דדווקא לענין בדדמי הוא דיש לחלק בין ראה ללא ראה דראה אומר בדדמי ולא סגי בטב"ע לחוד ובעינן נמי סי' ובלא ראה לא יאמר בדדמי וסגי בטב"ע לחוד אבל לענין לאלתר דחיישינן למתפח תפח ואפי' ב' עדים נמי לא מהימני בלאחר ג"י דיבשה דהא סתמא קתני אין מעידין דמשמע אפי' ב' עדי' לא מהני וה"נ לאחר לאלתר דמים נמי לא מהני אפי' ב' עדים והיינו ע"כ דחיישינן לדלמא תפח ונתחלפה צורתו באחר וא"כ מאי מהני בזה הא דלא ראה הטביעה לענין דלא ניבעי לאלתר כיון דחיישינן לתפח ונתחלפה צורתו ולכך אי אפשר לפרושי בכוונת הרא"ש דהך דהא דבעינן לאלתר היינו בראה דווקא אבל בלא ראה לא בעינן לאלתר דמה ענין ראה אצל לאלתר והתוס' לא מחלקי בכך רק לענין סי' אלא ע"כ דצריך להגיה בדבריו וכצ"ל והא דבעי אסקינהו וחזינהו לאלתר וסי' היינו וכו' וכן פי' המהרי"ן לב ודע דמהרי"ן לב הי' גרסתו בהרא"ש והא דבעינן דחזינהו לאלתר וכו' ולכך פי' דבתיבת וכו' כוונתו הוא על סימנים ול"נ יותר דנתחלף תיבת וסי' הנכתב ברשימה כזה בתיבת וכו' דזה טעות קל להתחלף תיבת וסי' בתיבת וכו' וזה ברור ודו"ק. וכן נראה להדיא מלשונו ממאי דמסיק ואמר אבל מי שלא ראה כו' בטב"ע לחודי' נאמן ואין מדקדקי' אחריו עכ"ל ומדכ' בטב"ע לחודי' נאמן משמע דזהו עיקר חידושו מה שנאמן בטב"ע לחוד ולא בעינן סי' גם לשון ואין מדקדקי' אחריו נמי משמע דאסי' קאי וכן הוא להדיא ברי"ו דכ' בפירוש ואין מדקדקי' אחריו בסי' עיי"ש וכבר ידוע שלשונו לקוח מלשון הרא"ש וע"ז כ' וכן פירש ר"י וכו' והיינו כמו שדקדנו מדבריהם דע"כ מיירי בראה דאל"ה מאי בדדמי שייך בי' כיון דס"ל דהמים אינם משנים צורת הפנים ומה שכ' האחרונים ע"ז דא"כ ה"ל להרא"ש לכתוב בקצרה וכן פירש ר"י ולא להביא כל דברי ר"י אינו כדאי בדקדוק כזה לעוות עלינו דברי הרא"ש ואח"ז שוב הביא הרא"ש דברי התוס' השניים במש"כ ליישב המנהג לפיר"ח וקמחלקי בין גופו שלם לאיג"ש ולהאי פירושא נראה מדברי הרא"ש דלא בעינן נמי לאלתר וכמש"כ לעיל דמסתבר לומר כן דלאחר שעה דמים ולאחר ג"י דיבשה שווים הם ולהרא"ש הוי פשיטא לי' הך מלתא מסברא לפי דעת התוס' דמחלקי בכך והיינו דווקא לפי דברי התוס' דמחלקי בין גו"ש לאיג"ש דבהא הוא דאיכא למימר דכיון דחזינן דגו"ש מהני לר"ת לאחר ג"י דיבשה ולא איכפת לן בחששא דדלמא תפח א"כ ה"נ דמהני לאחר שעה דמים ולא חיישינן לתפח דדא ודא אחת הוא ומסיק ע"ז הרא"ש דלפמש"כ לחלק בין ראה ללא ראה ניחא ליישב המנהג בלא"ה [וכבר כתבנו לעיל מדוע נאדו הרא"ש מלחלק כמו שחילקו התוס'] ולהאי חילוקא דמחלק הרא"ש בין ראה ללא ראה וודאי דבעינן לאלתר דווקא אפי' בלא ראה וכמש"כ דלענין לאלתר לא מהני כלל מאי דלא ראה זהו מה שנלע"ד ברור ואמת בכוונת הרא"ש בלי שום ספק ולא נעלם ממני שיש פירושים אחרים בדברי הרא"ש דקמפרשי לי' לענין לאלתר והנלע"ד כתבתי ועיין

נמצא דלדעת התוס' עיקר החילוק הוא בין גו"ש לאיגו"ש דבגו"ש בין ראה ובין לא ראה לא בעינן סי' ובאיגו"ש ב"ר ובין לא ראה בעינן סי' ולהרא"ש העיקר לחלק בין ראה ובין לא ראה דבראה לעולם בעינן סי' אפי' בגו"ש ובלא ראה לא בעינן סי' אפי' איגו"ש ולענין לאלתר להתוס' דבגופו שלם תליא מלתא אפשר לומר דלא בעינן נמי לאלתר ולהרא"ש דבראה תליא מלתא לעולם בעינן לאלתר וכדמוכח מסוגיא דדגלת דמיירי להרא"ש בלא ראה מדלא בעינן סי' ואפ"ה מסיק וה"מ דחזי' בשעתי' ומיהו בגו"ש אי ילפינן מים מיבשה דלהוי מהני גו"ש במקום לאלתר כמו דמהני ביבשה במקום תוך ג"י הנה בלא ראה הטביעה דלא בעינן רק טבי"ע