שו"ת בית דוד קד

במסכת כתובות (דף ק"ז) איהי כיון דאי בעי לאנסובי כו' בניו ובנותיו שאין יורדין לנחלה ע"פ כו' אבל גילוי מלתא בעלמא דאמרינן בפרק החולץ הוא שבידינו לברר אמיתתו בכל עת ובכל שעה ובזה מרתת העד טובא שלא יוחזק כפרן ולכך נאמן אף לכל ענין עיי"ש שהוכחתי זה בראיות ברורות מדברי הרמב"ם והריב"ש ועשינו סמוכים לזה מדברי הש"ס ועפי"ז נוכל למצוא היתר גם בנידון דידן כי הך דנ"ד ג"כ מקרי גילוי מלתא בעלמא זא כיון שבידינו לברר אמית תו בכל עת דהאידנא שכיחי שיירות וגם ע"י הפאצטין נוכל לברורי בכל עת ולכך שפיר מקרי גילוי מלתא בעלמא שנאמן בזה ע"א ואפילו קטן וממילא דסגי גם בע"א בכתב כמו שביארנו

ואף שלדברי הרי"ף ביבמות שפירש להך דאשתמודיענהו א"כ אינו ענין לנ"ד מ"מ כדאי הוא הרמב"ם והריב"ש לסמוך עלייהו בכה"ג דנ"ד שניכר אמיתתן לכל באומדנות מוכיחות שהדברים כנים ונאמנים מבלי שום ספק שבוודאי נתגרשה כמובן זהו מה שנלענ"ד בדין זה ידידו דו"ש

דוד טעביל במה' משה זלל"הה

סימן ךג

נשאלתי

מכבוד הרב הגדול כו' כו' מוהר"ר יחיאל הרב דק"ק וואלקווישק בנידון עגונה א' מק"ק זאבלודעווא וז"ל הגב"ע

כתשעה חדשים לפנים בירח טבת העבר בא לפה קהילתינו קאטרינסלאוו איש עלם אחד אשר החזיק את שמו פה בשם יחזקאל פייוול בן ישראל קאלעקע וכך עלה בתורה וגם בפראשפארט אשר אנו שולחים לידם מוסגר פה כך שמו הי' נקרא וסיפר לפני כמה אנשים שהוא נכד ר' יעקב שמש מזאבלודאווי ואף שהגיד את שם חותנו אבי אשתו אך שם חותנו נפיק מזכרון האנשים כעת והאיש יחזקאל פ' הנ"ל אחר פסח העבר עשה מעמד ומצב פה על מלמדות ללמוד עם נערי ב"י ויהי איתן מושבו בבהמ"ד א' דפה שם למד עם הנערים ושם נתאכסן באכילה ושתי' ולינה כדרך אזרחי והנה כמעט מר"ח איר והלאה שם לו חוק רי"פ הנ"ל בכל יום ויום בבוקר קודם תפילת שחרית לילך בצוותא חדא עם השמש דבהמ"ד לטבול א"ע בנהר דניעפר לא ידענו כוונתו אם רצונו הייתה להתפלל בטהרה בגוף נקי או יען כי הייתה הזמן חום ושרב ולהקר א"ע יהי' איך שיהי' ובכל פעם שהי' הולך עם השמש לטבול בנהר דניעפר הי' רי"פ משוט תחת המים והי' מתעלם מן עין השמש להראות כוחו רב אשר הגיע למלאכת ההשטה עד תכליתה ובעוד איזה רגעים הי' מתראה עצמו מן המים ויהי ביום ה' יוד סיון העבר בבוקר קודם תפלת שחרית הלך כפעם בפעם עם השמש דביהמ"ד לרחוץ בנהר דנעפר כמנהגם כבאו שניהם לשפת הנהר מקום שהיו רוחצין בו תמיד והנה עמדה שם ספינה גדולה (שקורין בארקע) מיהר רי"פ הנ"ל לפשוט אח בגדיו סמוך ממש אצל הספינה הנ"ל לטבול א"ע והשמש עמד על שפת הנהר ומביט איך שרי"פ תיכף בהטביל א"ע נתכסה מעין השמש ושוב לא נראה הוחיל השמש איזה רגעים יתר מכפי מנהגו אשר היה אתכסה במים ואין התחיל לזעוק יחזקאל פייוול ואין עונה לקול צעקתו התאספו מלא אנשים יהודים ואינם יהודים סבבוהו כתרוהו מלא עינם על אורך הדנעפר גם בסירת דוגה עברו הציידים ופרשו רשת סביבות המקום שנטבע ולא מצאוהו ואחרי שעות שתים ויותר עלה בדעת המחפשים אחריו כי אולי הוא נמשך אחורי הספינה הנ"ל כי, כן הוא טבעית הספינה ויפרשו חבלים ועבותות והעבירום תחת רצפת הספינה ממש ולא השיגוהו עד שמצאוהו ביום א' רביעי לטביעתו ונשען הרבה אנשים מח"ק דפה לשם בכדי להביאו לכאן לקבור אותו בקבורת ישראל אך בבואם לשם לא הניחו שופטי הממשלה לא להוליכו לכאן ולא לקברו בשם עד שיבואו ממקום המשפט דפה גובערנע ואח"כ יקברו אותו כדת וכנימוס הקיר"ה וביני לביני נסעו עוד אנשים מכאן אשר היו מכירין היטב את הנטבע בחיי'

ובמותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא ר' חיים בן יהודא ואחרי האיום והגיזום העיד לפנינו בתו"ע באליו"ע לאמר בזה"ל

איך בין גיקומען יום ב' דלית סיון בבוקר אוף יענער זאייט כפר קאזאק שהוא יום חמישי לטביעתו האב איך דארטין גיפונען ווי פיל אנשים מקהילתינו וואס זייא האבין דעם נטבע ביום א' יום רביעי לטביעתו גיפונען וואס דער נטבע האט זאך צו גישלאגין אוף שטיין אין דיא פאהרע האבין אונזערע מענשין עם פון שטיין אראפ גינומען און האבין דעם נטבע אראפ גילייקט מיט דעם פנים אראפ אין וואשר בכדי אז ער זאל ניט נתקלקל ווערין מחום השמש און אזו וויא איך גיקומען אהינצו ביום ב' י"ד סיון האב איך דעם נטבע באלד דער קענט מיט איין טב"ע אז דאס פאר גיוויס ר' י"ש וואס האט זאך דער טרינקען אין קאטערינאסלאוו דער נאך האט מען אים איבער גיקערט מיטין פנים ארוף איז שון דער פנים נתפח גיווארין מאוד נאר אז איך האב זיך גיזעצט פון ווייטין האב איך דער קענט מיט איין טב"ע אז דאם פאר גיוויס ר' י"פ וואס האט זאך דער טרונקען אין קאטערינסלאוו איך בט"ע גמור האב איך עם אין פנים דער קענט אז דאס איז רי"פ בן ישראל מזאבלודאווי גם דאס בערדיל און פאות הראש האב איך אויך דער קענט אז דאש איז ר' י"פ הנ"ל גם אן די אצבעות היד ווייל זיי זאיינען באיי אים גיווען גאנץ דינע און קליינע פינגער ווי באיי אקינד פון די סימנים און בפרט פון טב"ע האב איך דער קענט אז דאס איז רי"פ הנ"ל וואס איו נטבע גיווארין באיי קאטערינאסלוו ביום ה' יוד סיון העבר און איך מיט אונזערע לאייט האבין זאך עוסק גיווען אין זיין קבורה ער איז נקבר גיווארין ערך שבעה עשר וויארסט רחוק מיעקאטערינסלאוו כי לא הניחוהו השופטים לקברו בקהילתינו מעקאטערינאסלאוו: עכ"ל העד האי

עוד העיד לפנינו כהר"ר יהושע משה בר' אברהם והגיד לפנינו בתו"ע בזה"ל איך בין גיקומען ביום י"ד סיון העבר בבוקר צו דעם ארט וואס האבין גיפונן דעם דערטרינקענעם איין טויטין האב איך אים דער קענט מיט איין טב"ע אז דאס איז דער רי"פ מעיר זאבלודאווי ער האט בא מיר גיגעסין קעסט על שולחני דראיי יאהר רצופים וגם דיא גאנצע צאייט וואס רי"פ איז גיוועזין היא האב איך מיט עם גידאיוינד אין איין בבמ"ד באופן אז איך ווייס און האב דער קענט אז דער מת הנטבע איז רי"פ מזאבלודאווי און איך האב זיך אליין מיט אונזערע לייטין עוסק גיווען אין זאיין קבורה מיר האבין אים מקבר גיווען אין דעם ארט וואס מיר האבין אים גיפינען ווארום די שופטי' האבין ניט גילאזין פירין לקבורה לקאטערינסלאווי

עכ"ל העד השני. ע"כ ההעתק מהגב"ע והנה הרב הנ"ל פתח בכוחא דהיתירא והאריך בפלפול ויען כי דבריו אינם נוגעים כ"כ למה שכ' בזה לזאת לא העליתיה על מכבש הדפוס מפני רבח ההוצאה ולא אציג רק מה שחנני ה' בזה וזה אשר השבחו

הנה בטרם אחל לחוות דעתי בעיקר הדין אמרתי לרשום: לזכרון ביאור סוגיין דע"א במלחמה כי רבו השיטות והפירושים ורבותינו האחרונים האריכו בה הרבה עד כי ילאה הקורא לבוא עד תכליתם לזאת אמרתי ללקט מדבריהם הדברים היותר קרובים לפשטו של שמועה זו ולברר שורש ההלכה בקצרה למען ירוץ קורא בם ואי אפשר לבהמ"ד בלי חידוש

וזה החלי בעזה"י

גרסי' ביבמות (קט"ו א) איבעיא להו ע"א במלחמה מא טעמא דע"א משום דהוא מלתא דעבידא לגלויי לא