שו"ת בית דוד ק
Bait Dovid responsa 100 · שו"ת בית דוד · free full Hebrew text
Open in the reader →**(עלייהו משום דמיירי בחיוורי וסומקי אבל בשאר כלים א אפילו סי' מובהק לא מהני דחיישינן לשאלה ומה שכתבה התוס' ביבמות דלמסקנא דלא חיישי לשאלה לא כתבו כן רק לפרש הסוגיא דיבמות דהתם משמע כן אבל לפי האמת אית לן להשוות סוגיא דיבמות לסוגיא דב"מ דגם לפי המסקנא חיישינן לשאלה עכ"ד הב"ח
וכל דבריו תמוהין בזה דמאי קושיא היא כלל דלשני התירוצים האב"א קודם תירוץ הראשון דא"כ בכל האב"א שכ' כל הש"ס נמי תיקשה הכי ואי משום דבתירוץ בתרא ניחא טפי לכך הי' לו לשנות מקודם אדרבה נהפוך הוא דלכך נקיט אותו לבסוף לאשמועינן דהלכה כמותו כמו דקיי"ל בכ"מ דהלכה כלישנא בתרא ומסתמא הוא משום דהוא ניחא טפי
וצ"ל דעיקר קושייתו הוא על גוף התי' הראשון דל"ל לדחוקי ולאוקמי מתניתן בתרי טעמי כיון שיש לפנינו תירוץ מרווח טפי ולאוקמי בחד טעמא (אף כי לשונו אינו מורה לזה) ואי משום דסברא פשוטה הוא דחיישינן לשאלה א"כ איך משני לבסוף בחוורי וסומקי ול"ח לשאלה כמ"ש התוס' וכן העתיק קושייתו בעל זכרון יוסף אמנם גם זה אינו קשה לפי המבואר בפנים
גם מה שהעלה בסוף דבריו להשוות סוגיין דיבמות לסוגיין דב"מ דגם למסקנא לא נאדו מחשש שאלה ומחמת זה הוצרך לומר ולחדש סברא חדשה בשינוייא קמא דרבא דלכך לא מוקי למתניתן בחד טעמא משום דהוי קשיא לי' גופו אמרת לא כליו מיבעיא דמשמע מניה דלפי מה שכ' בתחילת דבריו דלהכי מוקמי בתרי טעמי משום דסברא פשוטה היא דחיישינן לשאלה בהכרח נ"ל דלתירוץ האב"א למסקנא לא חיישינן לשאלה ודלא כמשמע מסוגיא דב"מ ולדידי אדרבה נהפוך הוא דלפום הך סברא שחידש דהוי קא קשיא לי' השתא גופו אמרת לא כליו מיבעיא טפי אית לן למימר דלמסקנא לא חיישינן לשאלה דאל"כ קשה בתחילה מאי קסבר ולבסוף מק"ס אלא ע"כ משום דדחיקא לו שינויא דאוכף כיס וארנקי וטבעת לא מושלי אינשי ולכך הדר בי' לגמרי מחשש שאלה אבל לפי מאי דכ' בתחילת דבריו דלהכי מוקי למתניתן בתרי טעמא משום דה"ל סברא פשוטה דחיישינן לשאלה ברווחא נוכל לומר דמעיקרא הוי ס"ל דחיישינן לשאלה בכל הכלים לכך הוכרח לומר כליו דחיישינן לשאלה ולא מצי לתרץ כליו בחוורי וסומקי כיון דאפי' סי' גמורים נמי לא מהני אמנם לפי מה שתירץ דאיכא כלים דלא חושלי הונח לו לתרץ כליו בחוורי וסומקי ומיירי בכלים דלא מושלי בכדי לאוקמי מתניתן גופו וכליו בחד טעמא ולא נאדו כלל מהסברא פשוטה שהיה לו דחייש' לשאלה ובעיקר קושייתו שכ' בסוף דבריו דהשתא גופו אמרת לא כליו מיבעיא יש לתרץ בפשיטות דאי מגופו לחוד הוי אמינא דלהכי לא סמכינן על סי' אלו משום דעשוין להשתנות לאחר מיתה קמ"ל דאפי' בכלים דאינם עשוין להשתנות לאחר מיתה מ"מ סמכינן עלייהו וזה פשוט ובעיקר דבריו מה שהעלה מסוגיא דב"מ דהך חששא דשאלה קאי גם לפי המסקנא מבואר בפנים שאין בדבריו שום הכרח ודוק:)** והיא תשובת הרב בעל מנחת יעקב) דאי ס"ד דגם ללישנא דסי' דרבנן חיישינן לשאלה אדתנן שיש סי' בכליו ליתני רבותא טפי אפילו טב"ע לא מהני מידי דהא סי' דרבנן ופשיטא דלא סמכינן עלה ליתני אפילו מלתא דהוי דאורייתא שמכיר הכלי בטב"ע אפ"ה לא סמכינן עלה אי אמרת דחיישינן לשאלה ע"כ דבריו וצ"ל בכוונתו דבשלמא אי סי' דאורייתא לא קשיא מאי דלא תני דגם טב"ע בכליו לא מהני דכיון דסי' דאורייתא א"כ סי' וטב"ע הכל חדא דמה לי סי' ומה לי טב"ע כיון דסי' דאורייתא אבל אי סי' דרבנן אי ס"ד דחיישי' לשאלה קשה למה כללינהו בחדא בחד בבא כיון דלא דמי כלל אהדדי דהא בכלים גם טב"ע דהוא מדאורייתא נמי לא מהני כצ"ל בכוונתו ולכאורה דבריו אינם מובנים דהא גם ללישנא דסי' דאורייתא לפום מאי דמשני רבא גופו דארוך וגוץ כליו דחיישינן לשאלה הא ג"כ לא דמי אהדדי ואפ"ה כללינהו התנא בחד בבא ש"מ דאין זה דיוק כלל אבל לפי מה שכתבנו דבריו נכוני' ומיושבי' היטיב דבשלמא אי סי' דאורייתא שפיר כללינהו בחד בבא משום דממילא ידעינן דהא כי אורחי' והא כי אורחי' וכיון דסתם סי' דכלים הוי סי' גמורים ואפ"ה לא סמכינן עלייהו א"כ ע"כ דהיינו טעמא דחיישינן לשאלה ולכך גם טב"ע לא מהני דמ"ל טב"ע ומה לי סי' כיון דשניהם דאורייתא אבל אי סי' דרבנן א"כ נהי דסתם סי' דכלים הוי סי' גמורים מ"מ איכא למטעי דהא דלא מהני היינו משום דסי' דרבנן אבל טב"ע מדאורייתא מהני ולכך עדיפא הוי לי' למיתני דאפי' טב"ע לא מהני אלא ש"מ דקושטא דמלתא הוא דלהך לישנא דסי' דרבנן דווקא סי' הוא דלא תהני אבל טב"ע מהני ולא חיישינן לשאלה (ובספר מקמ"ח נתקשה בדברי מוהר"ל מפראג בחנם
והנה בס' זכרון יוסף הקשה עוד בסוגיא זו ד' קושיות וז"ל א' קשה לפמש"כ התוס' ד"ה מצאו קשור דעיקר דיוקו דהמקשה הוא מדתני כיס וארנקי א"כ מאי מקשה אח"ז וניחוש לשאלה הא כיון דעיקר הסי' מה שהוא קשור בכיס וארנקי א"כ אפילו השאיל הכיס וארנקי מ"מ מנא ידע שהגט קשור בו כיון שזהו עיקר הסי' דמהדרינן הגט עלי' ב' אימא דמיירי באומר הסי' ואומ' דקים לי' שמעולם ולכל הפחות אחר שהקשרתי בו הגט לא השאלתי לשום אדם ג' למה לא הוקשה לו נמי אהא דתניא שנמצא בין כליו דניחוש לשאלה כמו שמקשה על כיס וארנקי וטבעת וכמו שכ' התוספות ד"ה כליו ועל המתרץ קשה יותר דהל"ל כליו בשאין דרכם להשאיל איל ולפרש דוגמא מנייהו כמו דפירש הני תלתא ד' לפי מה דמפרש המהרש"א להך שכ' התוס' לעיל ולהכי נקיט וארנקי קשה מאוד דה"ל למיתני סתם קשור בכלי כמו דתנן בב"מ מצא פירות בכלי ולאיזה צורך נקט הני תלתא דאטו כי רוכלא ליחשב וליזל כלי פלוני ופלוני ללא צורך וידוע כי כל דברי רז"ל חכמו החשנה המה נכונים וישרים ומדוקדקים עכ"ל והאריך בזה לפלפל לתרץ קושיות אלו ומתוך פלפולו העלה דהעיקר כהב"ש ולענ"ד דכל קושיותיו אינם כלום ואינם כדאי אפי' להשיב עליהם דקושייתו הראשונה כבר תירצה רש"י בלשונו הטהור ובקצרה כדרכו וז"ל וליחוש אעפ"י שהוא מכיר את הכיס יש לחוש שמא השאילה לאחר וקשר בו גט זה והחזירו לזה ושכח בו את הגט וכוונתו פשוטה דר"ל שהשואל הניח בו את הגט ולכך ידע המשאיל הסי' שהגט קשור בו ובאמת הגט הוא של השואל ותמיהני עליו איך לא שת לבו לדברי רש"י במקומו וקושיא ב' ג"כ אינה פגום דהאי מהני מה שאומר קים לי כיון דמיירי במצאו אחר דל"ל מיגו וא"כ לא מהימן במאי דאומר קים לי וגם אם נאמר דכוונתו בקושיא זו הוא דמ"מ לוקמי במצאו בעצמו ומכיר ע"י הסי' שהוא קשור בכיס דבזה שפיר מהני קים לי מיהו גם זה נתיישב בדברינו לעיל עיי"ש במה שכתבנו בהגה"ה המתחלת ועוד י"ל וקושיא ג' כבר תרצה רש"י ותוס' בלשונם דאטו כי ריכלא ניחשב וליזל וקושיא ד' ג"כ אינה כלום דעיקר הסי' הוא מה שקשור בכלים אלו דאין מדרך להניח בהם שטרות אבל כלים שדרך להניח בהם שטרות כמו חפיסה ודלוסקמא אינו סי' כלל כמש"כ התוס' בגיטין ולכך פרע כלים אלו דווקא ומהם הלחוד לכיוצא בהם
ומעתה אחר שנדחו כל הראיות שרצו להביא לשיטת הב"ש א"כ מפשטא דסוגיין וודאי משמע טפי כדעת המהר"ל מפראג דשיטת הב"י כבר כתבנו דמהתוס' ד"ה אמר רבא ממאי דמשני בשינויא בתרא דחשיבי כיס וארנקי סי' מובהק מוכח דלא כהב"י וכבר הוכחנו לעיל בדברינו דתי' זה הוא העיקר משום דאליבי' מתיישבן סוגיין דיבמות וסוגיא דב"מ בלי שום גמגום ועוד דכבר הקשה עליו הרב בנו"ב מסוגיית התלמוד דב"מ דפריך מחמור בסי' אוכף ומשני בעידי אוכף ואי ס"ד דחיישינן לשאלה א"כ לא משני מידי ומה שכ' הרב בנו"ב ליישב זה דרך פלפול הוא זר ורחוק מדרך האמת ואינם כדאי להשיב עליהם כלל ושיטת הב"ש ג"כ כבר