בית דוד (דרשות) צג

**(הגה"ה הכתיב יתפרדו כל פועלי און. וכן הי' הענין גם במחלוקת של קרח. הגם כי נתחברו יחדיו בדעת אחת לחלוק נבל משה ואהרן. עכ"ז המה בעצמם היו נפרדים בנטיית דעתם זה בכה וזה כה: ולא היו מכוונים לדעת אחת. והעד הנאמן ע"ז ממה שאנו רואים שנחלקו בענין קבלת ענשם. אלה נבלעו. ואלה נשרפו ואם הי' בהם ענין ההשתוות בגדר חטאם גם עונשם לא הי' מתחלק לשתים. כי הכא מגדר משפטי ד' הוא לעניש מדה כנגד מדה. וכיון שחטא כולם שווה גם העונש הי' להיות שווה בכולם ומאחר דנתחלקו בעונש'. זהו למופת חותך שגם קרח עם אנשיו המחזיקים על ידו. לא כיוונו לדעת אחת וכל אחד הי' לו כוונה מיוחדת בענין המחלוקת ולזאת נדונו כל אחד כתי מדתו לפי כוונתו. ולזאת אם הי' עולה בידם מה שזממו להיות ידיהם רמה ח"ו על משה ואהרן. בלי ספק כי אז הי' נגלה עצם המחלוקת והפירוד שביניהם בעצמותם כי עתה ענין חפצם להתגבר על מרע"ה עשה ביניהם שלום קצת מלחוץ. אמנם כאשר לא הי' ביניהם מונע זה בלי ספק. כי הי' מתגבר ביניהם אש המחלוקת עד לשמים. מאחר שמעולם לא נשתוו בפרטי כוונתיה' כאמור וזהו אומרו איזהו מחלוקת שלא לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו הרצון כי גם בקרע ועדתו נמצא בהם הפירוד וההתחלקות ולא עמדו על מצב אחד בדיעותיהם וזה לאות שאין כוונתם לשם שמים רק כי סרו מדרך ד' מה שאינו במחלוק' הלל ושמאי. שכל אחד מהם עמד בדעתו ולא נמצא הפירוד וההתחלקות בין כל אחד מהם. לבדו. בינו. ובין התלמידים המחזיקים על ידם. ולכך בלי ספק כי אלו ואלו דברי אלקים חיים והוא מבואר. שים לבך לכל הדברים האלה כי הוא כלל גדול וברור נכון ואמיתי מיוסד על דרכי דברי חז"ל במתניתין. אשר הוא האמת ההחלטיי בלי ספק:)** ביניהם מהקצה אל הקצה לכן נמנע השלום ביניהם. ולזאת מטבעם ומשפטם להפרד איש מעל רעהו באחרית' כמשפט כל הדברים אשר לא יכונו לשבת יחדיו האף כי יבא עליה' כח מכריח מזולתן להרכיבם על כרחן עם כל זה בהאריך הזמן כל דבר על מקומו יבא ככתוב וישיב העפר אל הארץ כשהי' והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה וזרוק חוטרא לאוירא אעיקרי' קאי. והוא מבואר. והוא עצמו סיבת ההפסד וההעדר הכרוך בעקבות כל היצורים הטבעיים להיותם מורכבים מדברים הפכיים. אמנם עם כל זה הוא רק בכלליית המין האנושיי. אולם בפרטם אתה מוצא כמה מהם אשר לא שלט עליהם ההעדר והכליון כאשר מנו חז"ל שבע שנכנסו חיים לגן עדן והי' זה לבעבור כי גברו כל כך עסקיהם בעסק התורה והעבודה עד כי חלק חומרייתם נתמרק ונזדכך בתכלית המירוק והזיכוך באופן כי לא ינגד עוד חלק חומרייתם לצורתם ושבו והיו לאחדים. כאשר הי' הענין באדם הקדמוני יציר כפיו של הקב"ה כי ראשית הכוונה ביצירתו הי' לבל ימות ולא יראה שחת יען כי חומרו הי' דק מחוספס מעשי ידי יוצר כל. רק בהעוותו נגד קונו אז לבש בשרו גוש ומאז נתחדש עליו ההעדר והכליון החרוץ ונמשכו השנים והדורות בענין זה עד בואם לההר הנחמד זה סיני ואמרו חז"ל בשעה שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עד כי אמרו עליהן חירות ממלאך המות וכאשר חטאו בעגל חזרו לזוהמתן. והנה האנשים האלה אשר נקבו בשמות להכנס לחיים טובים וארוכים לגן עדן שלימים בגופן הן המה אשר השיגו עצמת השלום האישיי הפרטיי וזולתם לא השיגוהו והנה מאמר חז"ל ידוע כי יעקב אבינו לא מת לזה בא דבר יוסף להעמיק שאלה השלום אבי הזקן העודנו חי. והבן. הוא הדבר אשר דברנו בפתח מאמרינו כי שלשת גדרי השלום מתאחדים ומתקשרים זה בזה והכל עולה בקנה אחד

והנה כל דברינו עד כה בענין השלום הוא עצמת השלום המעמיד ומקשר דברים נפרדים אשר אין מטבעם להיות מתקשרים ומתאחדים והכח המעמידם והמקשרם בשם שלום יקרא ואנשי ההמון יקראו לשלום בראותם ריב ומצה ואחרי השקיט המריבה שלום שלום יקרא למו. ואם. אמנם כי גם זה בשם שלום יקרא אולם קטנה מדריגתו ושפילה ערכו מערך השלום המדובר כאשר הוא הענין בתחלואים הטבעיים כי הנה האדם הלזה בהיותו על שיווי מזגו והתחלפות הכוחות הנטועות בקרבו על עמדם יעמודו. הנה הוא בתכלית הבריאות אולם בהתקלקל הסדר ויחסר המזג ויתגברו כוחותיו קצתם על קצתם עד כי יחדשו לו איזה מחלה כי אז אף אמנם כי ישתדל אצל הרופאים לגהות מזורו. הנה בלי ספק קטנה ערך בריאותו מאת אשר עדן לא שלט בו המחלה כלל ולזאת השרים והפרתמים יבחרו לקחת סמי הרפואות בעודם בבריאותם למען לא יחסר המזג מהם כל הימים ויהיו חזקים כראי מוצק וזהו דבר הכתוב כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך ירצה כי מליצת ארוכה נאמר על החזקות הבריאות והיא נגזרת מלשון אורך שהבריאות שישנו בו יתארך לו כל ימי חלדו. וממכותיך ארפאך והוא אחרי התחדש איזה מכה כי אז ארפאך וככה בענין השלום בלי ספק כי השלום הבא אחרי המחלוקת יקטן ערכו מאת אשר עדן לא קדמוהי ריב ומצה בעולם וזהו דבר הכתוב שלום שלום לרחוק ולקרוב והוא מבואר ולזאת הנה שלשת גדרי השלום אשר בארנום הן המה עצמת השלום

ומעתה יתבאר לנו תעלומות דברי חז"ל באותו מדרש אשר זכרנו ראשונה כי שלשת חלוקת הראשונות מוסבת על השלום הנמצא בין ישראל לאביהם שבשמים כי באמרם אומה ששלום חי העולמים מתנהג בה מאוהל לאוהל וכן אמרם אחר זה שהכהנים משימין לה שלום וכן אמרם ששלום העולמים דר בתוכה כל מעיין היישר יראה כי שלשתן מוסבת על השלום שבין ישראל לאביהם שבשמים אולם מה שחלקו ענין השלום האלקיי לשלשת חלוקות יתבאר ע"ד מה שאמרו חז"ל במס' עכו"ם [כ"ד ב'] על אותו מקרא כתוב וישרנה הפרות בדרך אמר ר' יוחנן בשם ר' מאיר שאמרו שירה ומאי אמרו ר' יצחק נפחא אמר רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת ברקמי זהב המהולל' ברביד ארמון המפוארת בעדי עדיים ועיין שם בפירש"י שפי' דהשיטה הוא הארון העשוי מעצי שיטים. המחושקת ברקמי זהב על שהוא מצופה זהב מבית ומחוץ ולזה אמר ברקמי לשון רבים ולשון המחושקת כמו וחשוקיהם כסף המהוללה ברביד ארמון על שם הס"ת של משה המונח בתוכו. בעדי עדיים ואין לך עדי גדול מזה עכ"ל רש"י ומהרש"א בחידושי אגדות פי' דהמפוארה בעדי עדיים הוא שבח בפני עצמו ור"ל בכתר רוחני והיינו השראת השכינה שהי' בין בדי ארון ובבראשית רבה [פרשה נ"ד] הובא גם כן מאמר זה רק בשינוי לשון קצת במקום מה שאמרו בש"ם דילן המפוארה בעדי עדיים אמרו במדרש המעולפות מבין שני הכרובים וזה יורה כי העיקר כפירושו של רש"א דעתה נוכל להשוות המדרש עם הגמ' דעיקר השראת השכינה היתה בין שני הכרובים (ולפי' רש"י לא קרב זה אל זה] וגם במהרש"א צריך להגיה כן בין שני הכרובים במקום בין שני בדי הארון דמה ענין השראת השכינה לבדים ומקרא מלא דיבר הכתוב וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על העדות מבין שני הכרובים ונמצא כי תארו את הארון בארבעה שבחים זה למעלה מזה שגופו עשוי מעצי שיטים ומצופה בזהב מבית ומחוץ וס"ת מונח בתוכו ושכינה שורה עלי' מבחוץ מבין שני הכרובים

ויש להתבונן בזה מה ענין שני השבחים הראשונים אשר המה גשמיים אל שני השבחים האחרונים הרוחניים אמנם יובן עפ"י מה שכתבו החכמים האמיתים הבאים בסוד ה' כי לכך לא נעשה הארון כולו מזהב יען כי הוא רומז לגוף האדם על דרך מה שאמר הכתוב כי האדם עץ השדה ולא יוכל להזדכך אפס ע"י אור הנשמה האלהית המסככת עליו מבית ומחוץ בסוד אור פנימי ואור מקיף, כי כן כאשר הבורא יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין כמבואר בזוה"ק ככה לעומת זה גם הנשמה ממלא את הגוף וסוככת עליו מבחוץ. וכזאת אמרי במדרש. מה הקב"ה ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין. אף הנשמה ממלאה את כל הגוף ועיין עוד שם הרבה דמיונים לזה. ולזה נעשה ג"כ הארון מעץ ומצופה זהב מבית ומחוץ וכן כאשר הזהב הפנימי שבארון הי' מרכבה לס"ת המונחת בתוכו והזהב שבחוץ הי' מרכבה להשראת השכינה שבין שני