בית דוד (דרשות) עא

הכתב כולו דאין כח בשום נביא לעשות כן ועוד הקשה לשאול כי איך יתכן להעלות על הדעת שזה הכתב המקודש אותיותיו ונקודותיו ותגיו וקוציו כאשר מלאים מזה כל האגדות והמדרשים ובפרט בזוה"ק האריך מאוד בענין זה וא"כ איככה יתואר כי הכתב הזה לא ניתן למשה מסיני ואי' איפוא גודל ערכו ויקרת קדושתו כ"כ אם הוא ניתן מתחילה לעם לועז לבני אשור להשתמש בו בטרם ידעוהו העם הקדוש הישראליי ואיך הותר להם לישראל לשנות המכתב האלהיי שהי' חרות על הלוחות לקחת להם כתב עם לועז אשר בלי ספק קטנה ערכו מערכת קדושת המכתב האלהיי הניתן למשה מסיני ולזאת העלה הרב מוהר"י ן' חביב דבאמת הלוחות וגם הס"ת שבארון היו הכל בכתב אשורי המקודש והכל מודי' בזה ולית בזה שום פלוגתא רק שלעוצם קדושתו ורוב רוחנייתו ולא ניתן להם רשות לבני ישראל להשתמש בו אף לכתיבת ס"ת תפילין ומזוזות אפס כי היו כותבין הכל בכתב עברי ובימי עזרא הוא שהורשו כל ישראל להשתמש באותו כתב שבלוחות ולכך לא כהלין כתבא למקריא אף שהיו שם המון רב מהיהודים לפי שלא נתפרסם אל ההמון רק גדולי הדור והנביאים המה ידעוהו מהמכתב שבלוחות ושבס"ת שבארון ולזאת דניאל לבדו הוא אשר הי' יכול לקרותו וזהו לדעת ר' יוסי וזה שאמר למה נקרא שמו אשורי שעלה עמהם מאשור לא שהיו האשורים משתמשים בכתב ההוא כמשפט כל עם ועם ככתבו כי זה בלי ספק כי אינו כן. כי מאין יזכו אל זה האשורים מה שלא זכו אליו בני ישראל עד ימות עזרא ועוד דאם זה היה כתב מדינתם א"כ מדוע זה לא כהלין כתבא למקריא אלא דלהכי אמר שעלה עמהם מאשור יען כי בארץ אשור נתפרסם תמונת כתב זה אל ההמון ע"י המלאך אשר כתב בו על הכותל לפני בלשצר וזה היה כעין נתינת רשות שמאז והלאה הורשו ההמון מכלליות בני ישראל להשתמש בו בכתיבת סת"ם מה שלא היו רשאים ע"ז מקודם וע"י פרסומו בארץ אשור לכלל בני ישראל להכי קרי לי' שעלה עמהם מאשור. ורבי ס"ל דגם בתחילה הותר להם להשתמש באותו הכתב בכתיבת סת"מ כל ימי עמידת הבית ראשון רק כיון שחטאו בדור החורבן נהפך להם לרועץ ושכחוהו (וכמו שפירש"י) עד כי לא ידע אותו זולתי דניאל לבדו וכשחזרו בהן החזיר הקב"ה להם אותו הכתב ע"י עזרא ולכך קאמר למה נקרא שמו אשורי שמאושרת בכתב דתו ליכא למימר שעלה עמהם מאשור שגם בתחילה היו משתמשים בו כל ימי הבית הראשון ורשב"א ס"ל שמעולם לא נשכח מהם כתב זה גם בשעת החורבן ומאי דלא כהלין למקריא הוא מפני שהי' ניכתב בגימטריא ונמצא לפ"ז דעיקר מחלוקתם דהנך תנאי הוא באיזה כתב היו משתמשים בכתיבת סת"מ בטרם ימות עזרא אבל הכל מודים דהמכתב האלהיי החרות על הלוחות וגם הס"ת שבארון הכל הי' בכתב אשורי המקודש הלזה הנמצא בידינו כהיום והוא הוא הניתן למשה מסיני זהו תוכן כוונתו בקצרה והוא האריך בזה עיי"ש בדבריו ועשה לו סמוכים ע"ז מדברי הריטב"א עיי"ש

והנה מה שהוקשה איך הותר להם לשנות הכתב ע"י עזרא. אחרי העיקר המונח. שלא תשתנה שום מצוה מהמצות ע"י נביא בשום זמן מהזמנים. לא קשה מידי. כי אחרי אשר נלמד כן מהוראות הכתוב דוכתב לו את משנה התורה כתב העשוי להשתנות א"כ לית בזה עוד משום שינוי מצוה כיון דכבר רמזה משה באורייתא וכה"ג מצינו במס' תענית [ל' ב'] ובמס' ב"ב [קכ"א. א] יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה. מאי דרוש זה הדבר אשר צוה ד' לבנות צלפחד דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור הזה. האם נאמר דגם בזה יש בו משום שינוי ממצוות התורה. שאמרה וכל בת יורשת נחלה וכו' אלא ע"כ כיון דקרא אשכחו ודרשו מזה הדבר שדבר זה לא יהא נוהג אלא בדור הזה הוי כמאן דכתב כן בהדיא באורייתא א"כ ה"נ דכוותיה. כיון דמקרא דמשנה התורה קדריש להו כתב העשוי להשתנות הוי כמאן דכתיבא כן באורייתא בהדיא ותו לית בי' משום שינוי מצוה כלל. אלא אי קשיא הא קשיא דמאי מייתי הר"י אלבו ראי' דהעיקר כהך מ"ד משום דמר זוטרא משמי' דרב עוקבא ורב חסדא דקמפרשי למלתייהו מכלל דאיהו נמי סבר כן. דבכתב עברי ניתנה תורה. דהא רב חסדא עצמו אמר במס' מגילה מם וסמך שבלוחות בנס היו עומדין. וא"כ ע"כ דס"ל לרב חסדא דבכתב אשורי ניתנה תורה [ולשיטת מהר"י ן' חביב ניחא] גם קושייתו השני' וודאי דקשה טובא

אמנם שיטת מהר"י ן' חביב ג"כ איננו נכון. דנהי מש"כ בביאור מה שאמר ר' יוסי דלמה נקרא שמה אשורי שעלה עמהם מאשור יפה כתב ובלי ספק כי כן הוא האמת. כי מאין זכו האשורים אל קדושת הכתב הלזה וכאשר עינינו הרואות גם היום שאין שום אומה ולשון משתמשים בזה הכתב לא באשור ולא בסביבותיה כנודע מפי כותבי קורות העתים. ומנהגי המדינות למקומותם במושבותם ככתבם וכלשונם. ואם הי' זה כתב הנהוג במדינתם בשנים קדמוניות. איך יתכן שישכח זכרו מהם כהיום מכל וכל. ולא מצינו שים אומה ולשון ששינו את כתיבתם הנוהג עד בלי השאיר לו שם ושארית לעלם הכתב המיוחס אליהם משנים קדמוניות. ולכך היטיב אשר דבר בזה וכן יראה גם מפירש"י. אולם מה שהחליט בפשיטות דהכל מודים דכתב שבלוחות הניתן למשה מסיני הי' בכתב אשורי ולית ביה שום פלוגתא. לא צדקו דבריו בזה. ואשתמיטתי' סוגיית הירושלמי דמס' מגילה דהביא שם הך ברייתא עצמה דמייתי תלמודא דידן במס' סנהדרין בפלוגתא דהנך תנאי באיזה כתב ניתנה תורה וקמסיים עלה א"ר לוי למ"ד בכתב אשורי ניתנה תורה סמך שבלוחות בנס הי' עומד ולמ"ד בכתב עברי ניתנה תורה עיי"ן שבלוחות בנס הי' עומד [דעיין שבעברי דומה בתמונתו לסמך שבאשורי] הרי להדיא דבכתב הלוחות עצמן קמיפלגי הנך תנאי ודלא כמוהר"י ן' חביב וכן השיגו בס' יפ"מ וכיון שנדחית שיטת מהר"י ן' חביב תו הדרא קושייתנו שהקשינו על שיטת ר"י אלבו דא"כ קשיא דרב חסדא אדרב חסדא לדוכתי'. ודו"ק

ובבראשית רבה פ' א'. אמרו שם וז"ל. ר' יונה בשם ר' לוי אמר למה נברא העולם בב' אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו כך אין לך רשות לומר מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור אלא מיום שנברא העולם ולהבא בר קפרא אמר דברים ד'] כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום שנברא אתה דורש ואי אתה דורש לפנים. מכאן ולמקצה השמים אתה דורש וחוקר. ואי אתה חוקר מכאן וכו'. עוד שם דבר אחר למה בב' אלא מה ב' זה יש לו שני עוקצין אחד מלמעלה ואחד מלמטה מאחוריו אומרים לב' מי בראך. והוא מראה בעוקצו מלמעלה. ואומר זה שלמעלה בראני. ומה שמו והוא מראה להן בעוקצו שלאחריו ואומר ה' שמו. אמר ר' אליעזר בר' חנינא בשם ר' אחא עשרים וששה דורות הי' הא' קורא תגר לפני כסאו של הקב"ה. אמרה לפניו רבש"ע אני ראשון של אותיות ולא בראת בי עולמיך. אמר לו הקב"ה העולם ומילואו לא נברא אלא בשביל התורה. שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ וגומר למחר אני בא ליתן תורה בסיני ואיני פותח אלא בך. שנאמר אנכי ד' אלהיך. ר' הושיע אומר למה נקרא שמו אלף שהוא מסכים מאלף שנאמר דבר צוה לאלף דור. ע"כ

וכתב עלה הרב ביפ"ת דכל הנך תנאי דדרשי לב' כמו שהוא בתמונת כתיבה אשורית ס"ל כהך מ"ד דאמר בסנהדרין [באותה סוגיא דלעיל] דבכתב זה ניתנה תורה ולכך שפיר קדריש לב' של כתיבה האשורית. אבל למ"ד דבכתב עברי ניתנה תורה וזה הכתב של אשורי הוא שנתחדש להם בימי עזרא ולכך נקרא אשורי שעלה עמהם מאשור. א"כ אין מקום לדרשא זו דר' לוי עכ"ד.