בית דוד (דרשות) ע

בית דוד

דרוש ו' לחמשה עשר באב

בילקוט חבקוק ב' והוא ממדרש שוחר טוב בפרשת שגיון לדור. על משמרתי אעמודה ואתיצבה אל מצור. מהו מצור שהציר לו צורה. ואמר איני זז מכאן שנאמר ואצפה. אמר הקב"ה כל מי ששבר קרדומו יבוא אצלי. התחיל צוח עד אנה ה' שועתי ולא תשמע כו' למה תראיני און ועמל תביט. אמר לו הקב"ה הוי רב את יוצרו וחרש את חרשי אדמה בן תורה אתה ולא עם הארץ אתה לך כתוב א' בלוח ואח"כ תאמר הודיעני את הקץ. וכה"א ויעניני ה' ויאמר כתוב חזון ובאר על הלוחות. אמר לו הקב"ה כשאמרתי לך בגלות ראשונה כפי מלאות לבבל שבעים שנה לא היו מאמינים אלא אומרים בנו בתים ושבו וכיון ששלמו שבעים שנה כתיב כה אמר כורש מלך פרס וכו' אף עכשיו לכשיגיע הקץ אני גואלם. וכה"א כי יום נקם בלבי כששמע חבקוק נפל על פניו. אמר לפניו רבש"ע אל תדין אותי מזיד אלא שוגג שנאמר תפילה לחבקוק על שגיונות. עכ"ל המאמר

והנה המאמר הלזה, הוא מפליא עין רואיו, ואומר לכל דרשוני וחיו, ואין מהצורך להאריך בו בספיקות יען כי הוא כולו מוקשה. אין חזיונו נפרץ וכבר דשו בו רבים וכן שלמים איש איש ממלאכתו אשר הוא עושה וגם אנכי אענה חלקי מה שחנני ד' בביאוד זה המאמר המופלא ויהי רעוא דאימא מלתא דתתקבל. והוא

גרסינן במס' סנהדרין כ"א ב' תניא ר' יוסי אומר ראוי הי' עזרא שתינתן תורה ע"י לישראל אלמלא לא קדמו משה. במשה הוא אומר ומשה עלה אל האלקים. ובעזרא הוא אומר הוא עזרא עלה מבבל מה עלי' האמור כאן תורה. אף עלי' האמור כאן תורה במשה הוא אומר ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים ובעזרא הוא אומר. כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד לישראל חוק ומשפט. ואעפ"י שלא נתנה תורה ע"י נשתנה הכתב על ידו שנאמר הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית נכתב ולא כהלין כתבא למיקרי ופשרא להודיע למלכא. וכתיב וכתב את משנה התורה הזאת כתב הראוי להשתנות למה נקרא שמה אשורית שעלה עמהם מאשור. תניא רבי אומר בתחילה בכתב זה ניתנית תורה לישראל וכיון שחטאו נהפך להם לרועץ. כיון שחזרו בהם החזירו להם שנאמר שובו לביצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך למה נקרא שמה אשורית שמאושרת בכתב רשב"א אומר משום ר"א בן פרטא שאמר משום רבי אליעזר המודעי כתב זה לא נישתנה כל עיקר שנאמר ווי העמודים מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו. ואומר ואל היהודים ככתבם וכלשונם מה לשונם לא נשתנו אף כתבם לא נשתנו. אלא מה אני מקיים את משנה התורה הזאת לשתי תורות אחת שיוצאה ונכנסת עמו. ואחת שמונחת בבית גנזיו כו' עכ"ל הברייתא. וקפריך עלה הש"ס ולרשב"א דאמר כתב זה לא נשתנה כלל מאי לא כהלין כתבא למקרי. אמר רב בגימטריא אכתיב להון יטת יטת כו' עי"ש כל הסוגיא ומה שפירש"י בזה

ולעיל מניה אמרי' בש"ס אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש. חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי ביררו להם לישראל כתב אשורית ול' הקודש והניחו להדיוטות כתב עברי ולשון ארמי. מאן הדיוטות אמר רב חסדא כותאי מאי כתב עברית אמר רב חסדא כתב ליבונאה עכ"ל הסוגיא דסנהדרין

והנה בביאור סוגיא זו נחלקו המפרשים מוהר"י אלבו בעל ספר העיקרים החליט דהעיקר כהך מ"ד דבכתב עברי ניתנה תורה. ורשב"א דאמר משמי' דר"א בן פרטא משום ר"א המודעי דכתב זה לא נשתנה יחידאה הוא ולא קיי"ל כוותיה ועוד דמר זוטרא משמי' דרב עוקבא ורב חסדא דהוו מאמוראי בתראי ס"ל כן כהך מ"ד דבכתב עברי נתנה תורה לישראל ולדעתו הכתב שבלוחות וגם בס"ת שהי' מונח בארון הכל היה בכתב עברי ועד ימות עזרא לא ידעו מכתב אשורית כלל ורק בימי עזרא הוא שנשתנה להם הכתב ע"י לכתיבה אשורית ועשו כן לזכר לגאולה שניה עיי"ש שהאריך בזה

והרב מוהר"י ן' חביב (והוא הכותב בעין יעקב) במס' מגילה בפ"ק האריך להשיג עליו בזה. וכתב עליו שהדעת הזה סותר בהחלט עיקרי פינת יסודי הד"ת בכללו ולהיות כי אחד מעיקרי הד"ת היא שמחוייבי' אנחנו להאמין באמונת אומן שהתורה הניתנה למשה מסיני כפי מה שהיא בידינו היום לא תשתנה ולא תנוסח שום מצוה אחת ממצוותי' בשום זמן מהזמנים. ע"י שום נביא מהנביאים יען כי התורה העידה בנו שלא קם נביא עוד בישראל כמשה ולכך אין כח בשום נביא לשנות או לבטל שום מצוה ממצוות התורה לעולם זולתי לפי שעה הותר להנביאים לעשות כנגד הד"ת כהקרבת אלי' בהר הכרמל בשעת איסור הבמות וכדומה אבל לבטל ולשנות איזה מצוה לדורות. אין כח בשום נביא לעשות כן וא"כ איך יתכן להיות שישתנה הכתב לדורות ע"י עזרא ואם על חמש אותיות הכפולים של מנצפ"ך בלבד קפריך במס' מגילה [דף ג'] אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה כ"ש לשנות מעשי