בית דוד (דרשות) ז

את אלה ראיתי להקדים בפתח אמרי ואני תפלה לאל חיי יהי רצון שיתקבלו דברי אלה בעיני חכמי הדור ויהיו ערבים על לב רואיהם קוראים ושומעיהם ויהיו נאמרים בשמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות למען יהיה לי למזכרת עולם. ואקוד ואשתחוה לה' על כל הטוב אשר גמל עלי וזיכני להביא לבית הדפוס את ספרי בית דוד שו"ת ודרושים והנני נותן הודאה לשעבר ומתפלל על להבא כן לא יסיר חסדו מאתי כל הימים ויזכני להדפיס גם חידושי בהלכות בש"ס ופוסקים [אשר ת"ל ישנו ת"י בכתובים על כמה מסכתות. ואם יזכני ה' להביאם לביה"ד ולחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל תקותי בטח כי יהיו למאירת עינים כי נמצא במו חידושים נפלאים עמוקים ומחודדים ומכוונים לאמיתה של תורה] וגם יתר הדרושים אשר ישנו ת"י בכתובים בכדי להגדיל תורה ולהאדירה וזכות התורה תעמוד לנו ולכל ישראל לחלצנו מעניינו ולגאלינו ב"ב ונזכה לראות בנחמות ציון וירושלים אמן

ויען כי נגמר הדפסת הספר בעז"ה בין יומא דפסחא לעצרתא ראיתי להציג כאן מה שנתחדש לו בסוף מסכתא דפסחים, ואחרי דחביבה היא לי הדפסתי וזה הוא

גרסינן במס' פסחים [קכ"א א']: מתניתין ברך ברכת הפסח פטר את של זבח של זבח לא פטר את הפסח דברי ר' ישמעאל רבי עקיבא אומר לא זו פוטרת את זו ולא זו פוטרת את זו: ובגמ' כשתמצא לומר לדברי רבי ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה לדברי ר' עקיבא לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה: ופירש"י לדברי ר' ישמעאל זריקה בכלל שפיכה כדתניא בזבחים בפרק בית שמאי [ל"ז א'] מנין להניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא שנאמר ודם זבחיך ישפך ולכך זבח דינו בזריקה אם נתנו בשפיכה יצא בדיעבד וכיון דבדיעבד מתנותי' שוות למתנות הפסח לכך ברכת הפסח פוטרתו אבל הפסח שדינו בשפיכה אם נתנו בזריקה אף בדיעבד לא יצא ולכך אין ברכת הזבח פוטרתו. ולר"ע לא ס"ל הא דהניתנין בזריקה אם נתנן בשפיכה יצא. ואינם שוים במתנותיהם כלל ולכך אינם פוטרות זא"ז: עכ"ד הגמ'

ובזבחים בפרק ב"ש [ל"ז א':] גרסינן ב"ש אומרים כל הניתנין על מזבח החיצון אם נתנן במתנה אחת יצא חוץ מן החטאת שאם נתנן ב' מתנות יצא וב"ה אומרים אף החטאת שנתנן במתנה אחת יצא: ובגמ': ת"ר מנין לניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת שכיפר תלמוד לומר ודם זבחיך ישפך ופריך והאי להכי הוא דאת' האי מיבעי לי' לכדתניא מנין לניתנין בזריקה שנתנה בשפיכה יצא ת"ל ודם זבחיך ישפך ומשני סבר לה כר"ע דאמר לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה דתנן ברך ברכת הפסח וכו' כדלעיל [ופירש"י דר' ישמעאל סבר כהך ברייתא דהניתנין בזריקה כו' ולכך כיון דבדיעבד מתנותיהן שוות פוטר הפסח את הזבח ור"ע לית לי' כהך ברייתא הלכך אינם פוטרות זא"ז והך ברייתא קמייתא סבר לה כר"ע בהאי מילתא לחוד דלית לי' כהברייתא דהניתנין בזריקה אבל לא לגמרי כוותי' דלר' עקיבא פסח בשפיכה ואילו להברייתא קמייתא לית לי' להא דפסח בשפיכה דהא מפיק לי' לקרא דישפך לנתנן במתנה אחת כיפר:] ופריך ואכתי מבעי לי' לכדתניא ר' ישמעאל אומר מתוך שנאמר אך בכור שור או כשב או עז וגומר למדנו לבכור שטעון מתן דמים ואימורים על המזבח מעשר ופסח מנין ת"ל ודם זבחיך ישפך ומשני סבר לה כר' יוסי הגלילי דתניא ריוה"ג אומר דמו לא נאמר אלא דמם כו' לימד על מעשר ופסח שטעון מתן דמים ואימורים למזבח [ופירש"י ולריוה"ג פסח בזריקה דהא יליף מקרא דבכור ובבכור תזרוק כתיב] ופריך ר"י האי קרא מפיק להכא ולהכא [פי' רש"י דעל כרחך ההיא ברייתא דהניתנין בזריקה כו' אתא כרבי ישמעאל דכר"ע לא אתא דא"כ אמאי אין פסח פוטר את הזבח ואם נאמר דס"ל לר"ע פסח בזריקה וכריוה"ג א"כ כש"כ דשניהם פוטרין זא"ז אלא ע"כ כר' ישמעאל אתא וא"כ איך קדרש לה תו לפסח דבשפיכה:] ומשני תרי תנאי ואליבא דר"י [ופירש"י דמאן דיליף לי' פסח בשפיכה תו לא דריש לי' להניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ולית לי' להך תנא דר' ישמעאל דפסח פוטר את הזבח ולא פליג אדר"ע כלל בהאי והך תנא דמס' פסחים דאית לי' פלוגתא דר"י ור"ע ע"כ דלית לי' פסח בשפיכה אלא בזריקה כשלמים מיהו פסח עיקר וזבח טפל לו הלכך אין זבח פוטרו לפסח אבל פסח פוטר את הזבח ובירושלמי דפסחים איתא להך טעמא

] ותו גרסינן התם בשלמא לר"י דמוקים לה בבכור היינו דכתיב ובשרם יהו לך [ופי' רש"י בשלמא ר' ישמעאל דמפיק מתן דם פסח מדם זבחיך ישפך והאי לשון רבים דדמם וחלבם כולי בבכור מוקי לה ומשם שור או כשב ועז הוא דנקט לשון רבים וא"כ לשון רבים דובשרם יהיו לך נמי אבכור שור כשב ועז קאי ושפיר מתוקמא לישנא דיהיו לך דהוא לכהן משום דבכור הוא מתנה לכהן:] אלא לריוה"ג דמוקים לי' נמי במעשר ופסח מעשר ופסח בעלים אכלי לי' מאי ובשרם יהיו לך ומשני א' תם וא' בעל מום שמתנה לכהן שלא מצינו לי' בכל התורה כולה ור"ש נפקא לי' מלך יהיו דסיפא

ותו גרסינין התם וכל הנך תנאי דמפקי להאי דם זבחיך ישפך לדרשא אחרינא האי כל הניתנין על המזבח החיצון שנתנן במתנה אחת שכיפר מנא להו ומשני סברי להו כב"ה דאמרי אף חטאת שנתנן במתנה אחת כיפר וילפינן כולה מחטאת: ע"כ

והתוס' בפסחים ד"ה כשתמצא לומר ובזבחים ד"ה תרי תנאי נתקשו הרבה בסוגיות אלו (א) דהא מסוגיא דזבחים מוכח דהנך תרתי ברייתי דפסח בשפיכה וכל הנזרקין שנתנן בשפיכה יצא ליכא לאוקמינהו כחד תנא מדהוצרך לשנויי תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל והיינו משום דתרווייהו נפקא מחד קרא ותרתי לא דרשינן מיני' ואילו מסוגיין דפסחים לפי פירש"י בהך דכשתמצא לומר ע"כ דר' ישמעאל סבר לתרווייהו דפסח בשפיכה וגם הניתנין בזריקה יצא בשפיכה וזה סותר לסוגיין דזבחים: (ב) עוד הקשו מפסחים [פ"ט א'] דפריך ונייתי ונתני במותר הפסח דהוא שלמים אי בעל מום דידי להוי פסח ואי תם להוי מותר הפסח דהוא שלמים ומשני דלא שוו במתנותיהם דפסח בשפיכה ושלמים בזריקה ופריך מאי נ"מ והתניא הניתנין בזריקה בשפיכה יצא ומשני הני מילי דיעבד אבל לכתחילה לא הרי דחד תנא אית לי' לתרווייהו וזה סותר ג"כ לסוגיין דזבחים: (ג) עוד הקשו דרש"י לפי פירושו הוכרח לפרש בהא דמשני סבר לה כר"ע דלא לגמרי סבר כוותי' דאילו לר"ע פסח בשפיכה ואילו לברייתא קמייתא לית לי' פסח בשפיכה דהא לא מייתר קרא להכי וזה דוחק גדול לומר סתם סבר לה כר"ע ולא כר"ע לגמרי: (ד) עוד הקשו מדתניא בספרי [פ' קרח פסקא קי"ח]: ר' יאשי' אומר קידש הם למה נאמר להביא את המעשר ופסח שיטעון שפיכה אחת שלא שמענו להם בכל התורה [והיינו מקרא דבכור וכריוה"ג רק דמר נפקא לי' מדמם ומר נפקא לי' מהם] וא"כ קשה איך מפיק למעו"פ דבשפיכה מקרא דבכור דהא בבכור זריקה כתיב ומכל אלה הקושיות הכריחו התוס' דע"כ צ"ל דאיכא קרא אחרינא למעו"פ דבשפיכה ומאותו קרא נפקא להו להנך תנאי דמפקי לקרא דדם זבחיך ישפך לדרשא אחרינא והנה מלבד שזה דוחק גדול דאם איתא להך מילתא לא הוי שתקי מיני' בש"ס מלהביאו עוד הקשו התוס' עצמם ע"ז דא"כ אמאי קאמר הש"ס סבר לה כריוה"ג ולא קאמר דנפקא לי' מאותו קרא ודחקו לתרץ משום דדרשא דריוה"ג יותר פשוטה וכ"ז דוחק: (ה) ומלבד כ"ז העלו בתוס' בקושיא לכל הפירושים דכיון דס"ל לר"ע דפסח בשפיכה