בית דוד (דרשות) סה

החומריים. הנה הנם באמת הפחותים והמעותדים אל ההפסד והכליון יותר מכל סוגי הדומם צומח חי למען חולשת חומרם. וגם צורתם אינה דבר נפרד מחומרייתם ומעותדת אל ההפסד וההעדר במותם אשר לזאת בחרו להם כל העמים הקדמונים אשר על פני האדמה להשים להם טלמסאות שונות ותמונות מתחלפות ממיני המתכות העצים והאבנים להיות להם צנור מוכן לקבל על ידיהם די שפע הצלחה אשר ישפיעו עליהן כוכבי נשפו הנעבדים להם. יען כי המה ראו. כי חומריית המתכת הוא יקר מהם ונכון ומקובל יותר לחוזק חומרייתם בתכלית ההתחזקות. ואינו מעותד אל ההעדר והכליון כחומריית' אשר הוא נכון למועדי רגל ולזאת שמו אותם לכלים אמצעים בינם לבין אלהיהם למען יותמד עליהם הכח השפע בתמידות. אך אמנם העם הישראליי אם היות כי חומרם גם הוא חלוש למאוד. והמה חלושי ההרכבה יותר מכל העמים. עם כל זה. הנה הנם מוכנים. לקבל השפע המושפע עליהם מאת הבורא ית' עילות כל העילות. יותר מכל חומרו הדומם צומח חי יען כי צורתם ונשמתם היא דבר קיים לעולמי עד. וכבר הורגלנו לכנותה בשם חלק אלוה ממעל. ולכך מחויבת להיות נצחיית כנצחייתו יתברך ולזאת יכונו לקבל די השפע יותר מיתר הנבראים החומריים למען כי המה גבוהים עליהם ונכבדים מהם הוא הדבר אשר הקדמנו בפתח אמרינו. כי נפרדנו מכל הגוים הקדמונים אשר על פני האדמה תכלית ההפרד בשתי אלה הדברים מפאת הכח המשפיע. ומפאת הצנור קבלת השפע ירצה. א'. כי הם המה נתונים תחת משטרי השמים וכסיליהם. כי המה מושפעים מהם לא כן אנחנו היותינו מושפעים מאת עילת כל העילות וסבות כל הסבות. הסיבה הראשונה יתעלה. ב'. זאת ועוד אחרת כי יתר העמים הקדמונים זולתנו. האף כי קטנה ערך מדריגת מקור השפעתם. עם כל זה יצטרכו לכלים אמצעים. להיות להם לצנור מוכן לקבל די השפע. ולא יכונו בעצמם לזה. ואנחנו העם הישראליי האף כי גבוה מעל גבוה מקור השפעתינו הנמשך מעצמותו יתברך עם כל זאת לא נצטרך לדבר אמצעי. יען כי רוח ממרום יערה עלינו ונשמתנו המרחפת תוך גווייתנו ואדמתנו. היא היא המוכנת לזה יותר מכל חומרי הדצח"מ. לבעבור כי היא נצחיית כנצחיותו ית' ולעומת זה בא אלינו שתי אלה הדברות אנוכי ולא יהי' לך כי בדבור אנוכי הודיענו. כי הוא הוא המשפיע ומשגיח עלינו. ולא שום שר וכוכב ומזל: ומאמר לא יהי' לך אלהים אחרים הוא בא שלא יעשו להם טלמסאות לקבל השפע כי תואר אלהים הוא בא למקבל. ולכך נקראו כל צבא השמים בשם אלקים. יען כי השפעתם אינם מעצמותם. כי אם כפי קבלתם מהסיבה הראשונה ולזה סיים אמרו לא תעשה לך פסל וכל תמונה והוא מבואר והוא אשר דבר אדונינו המלך נעים זמירות ישראל מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ והוא מכוון ומתאים לדברינו אלה במעט ההשקפה והבן

והנה באמת בני ישראל חטאי בשניהם יחדיו. כי המה חשבו מחשבות נפסדות כי מקור השפעתם נובע ממזל שור. עד כי דמו בלבם. כי למען התגברותו על מזל טלה השוכן אצלו בשכונתו. בו גבר משה רבינו ע"ה ועשה חיל על מצרים. ובמדרש ראה ראיתי אמר לו הקב"ה למשה אתה רואה ראי' אחת ואני רואה שתי ראיות כו' אתה רואה אותן באין לסיני ומקבלין תורתי ואני רואה אותן מקבלין תורתי זהו ראה ראיתי זו ראיית מעשה העגל שנאמר ראיתי את העם הזה. כשאבוא לסיני ליתן להם את התורה אני יורד בטטראמולי שלי שהן מתבוננין בו ושומטין אחד מהן ומכעיסין אותי בו עכ"ד. והכוונה על פני שור שבמרכבה כי חשבו כי בו גבר משרע"ה על המצרים כאמור. וגם כי עשו להם כלי אמצעיי להיות להם לצנור מקבל השפע המושפע לפי דמיונם המקולקל ממזל שור ולזה עשו להם עגל מסכה למען יהי' להם לאלקים לקבל השפע על ידו ולזאת הי' חטאם כפול בגדר המקור המשפיע ובצינור המקבל השפע: ועתה הסכת ושמע היתר הספיקות כולמו לפי המדובר והוא כי ידוע ומפורסם הוא. כל עצמת בחינות העשרה נסיונות אשר נסו אבותינו את המקום ב"ה במדבר. הן הנה הי' לבעבור כי חפשו וחתרו לדעת מקור השפעתם מאיזה מעיין נגר ונמשך. האם מפאת סיבה הראשונה ית' אם לא. וזה הי' כל פרי נסיונם וחטאת מרים. כדבר הכתוב היש ה' בקרבנו אם אין וכל זה לא הי' נעלם מעין משה רבינו ע"ה. יען כי הי' יודע מצפון לבבם הוא רק רע כל היום לחשוב מחשבות נפסדות כאלה כל הימים. אמנם זאת לא עלה על לבו מעולם כי יבערו ויכסלו בסכלות כאלה המרוחקה והמגונה לעשות להם תמונה מקבלת כחוקת הגוים ולהשפיל יקרת כבוד עצמותם. אחרי אשר גבהו ונתרוממו מעלה מעלה להיותם כאלקים לקבל השפע בעצמם ממקור השפע גבוה מעל גבוה. מעצמותו ית'. ועתה יושפלו ככה להוריד לארץ כבודם. להשים אמצעי בינם ובין המזל אשר בחרו להם לעבדו. כי אם יחטאו לאלקים הנה הוא מטבע יצר לב האדם. אמנם להשפיל ערך עצמם ולרדת מטה מטה. אין מטבע האנושיי עשות ככה. ולזה חשב משה רבינו ע"ה. כי חטאם הי' עודנו עצור ברעיון לבם או במו פיהם מלאו לומר כן ויען כי מחשבת ע"ז הקב"ה מצרפה למעשה לזה אמר עשו להם עגל מסכה אמנם שיעשו כן בפועל לא עלה על לבו. ולזאת המליץ טוב בעדם באמרו למה יאמרו מצרים. ירצה. כי אחרי כי הדבר מסור ללב אשר לא נגלה כאלה רק לפניו יתברך. אולם המצרים כאשר יפלה מהם זאת. יאמרו ויאמרו ברעה הוציאם כו' ולזה פתח אמריו האירו במליצה ישרה. באמרו למה ה' יחרה אפך בעמך. ולא תחרה ותקצוף על זולתם מהעובד עכו"ם הוא כי יען כי הוצאת אותם מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה ולזאת תקצוף עליהם ותחרה אפך בהם הלא היא עצמת הסיבה אשר תועיל לכסות עלי פשעם. על כי יאמרו מצרים ברעה הוציאם כו'. כי המצרים בהיות כי ידעו המסות הגדולות אשר עשית למענם. ועתה תכלה אותם כרגע יגזרו אומר כי ברעה הוציאם כו'. ואם כן כל המופתים העצומים והנוראים אשר פעלת למען הראות כחך וידך החזקה יהי' לריק ח"ו. ראה נפלאו מאמריו. כי מעצמת הסבה המביאה לחרות אפו בם הפך להיות להם לעזר ולסעד. ואחר זה הוסיף באמרו. כי האף אומנם. כי זה יספיק לבלתי כלותם כרגע אולם להביאם אל ארץ טובה. לא יועילו אמריו אלה. לזה הוסיף להזכיר ברית אברהם ועקידת יצחק. וידידות יעקב. אשר מכל אלה גזר אומר. שוב מחרון אפך כו'

אמנם כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות ויהי בראותו כי מחשבתם עשה פרי לגלות על קלונם ושמץ זדון לבם נגלה החוצה לעין כל. וראי כל בשר יחדיו כי פי ה' מרו ועצבו את רוח קדשו. הנה מעתה מליצתו אשר המליץ עבורם מאמירת המצריים נפלה לא תוסיף קום כי מה נשאר עוד צדקה נגד פני המלך אשר עשה למענם גדולות ונוראות. והמה עשו פועל מגונה ומזוהם כזה לזה חרה אפו. וישבר את הלוחות וישרוף את העגל וישק את בני ישראל. ויאמר אל אהרן מה עשה לך העם הזה. כי הבאת עליו בפועל חטאה גדולה ומגונה כזה. והנה באמת היתה עצת אהרן עצה עמוקה. ובחינה דקה לדלות ממעמקי לבם. שמץ מחשבתם הנפסדת. ורעיונם המזוהמת מגילולי מצרים בהעלותם סעיפי רעיונם הנפסדת היות מקור השפעתם הוא מאיזה שר וכוכב ככל העמים אשר על פני כל הארץ. והנה כל עוד אשר הי' משה שוכן בקרבם יראו לנפשם לגלות על מצפין לבם. ועל העון הטמון בחיבם. אמנם כעת בראות העם כי בושש משה כו' הנה מצאו מקום מוכן וזמן מוכשר לגלות על רוע מחשבתם לזאת ויקהלו על אהרן ויאמרו קום כו'. כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה הי' לו. רצונם באמרם מה הי' לו הוא כי לא ידעו מאיזה מקור נמשך השפעתו. ובמה כחו גדול על המצריים האם מפאת סיבה הראשונה אם לא. ובזה גלו