בית דוד (דרשות) כג

יושב הכרובים מי כמוך חסין יה. וכבר נתבאר אצלינו בדרוש גדולה תור'. כי תואר יושב הכרובים מורה על שפעת הנבואה ועל דרך מה שאמר הכתוב ונועדתי לך שם. ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים. עיי"ש במה שביארנו שירת הפרות. רוני רוני השטה וגם כי במלאכיו אמר עושי דברו. ובצבאיו אמר עושי רצונו. **(הגה"ה ולפי אשר נודע מפי החכמי' האמיתים הבאים בסוד ה' כי צבאיו הוא. כינוי לנוה אשר משם הוא יניקת הנביאים הנה נראה בעליל כי הוא מכוון מיל ברכת יאר. וכפי אשר בארנו בו והבן:)** וזה מבואר כי כי הרצון הוא יותר נעלה ויותר פנימי ורוחני מהדבור כי עצמת התיר' הוא התגלות הרצון האלקיי ולזאת לעומת ברכת יאר. מכוין אותו מקרא כתוב ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו והוא מבואר

ולעומת ברכת ישא שענינה הוא סליחות העון והסרת המחיצה של ברזל המפסקת בין ישראל ובין אביהם שבשמים ככתוב כי עונותיכם הי' מבדילים ביניכם ובין אלקיכם. וגם השגת תוספות השלום האמיתי. להתאחד בנו שתי חלקי היצירה. אשר המה שני הפכיים. ועל ידי זה נתאחד בה' ונזכה אל ההצלחה המתמדת בלתי מופסקת בשום פעם. ויבולע המות לנצח. והמעלה הנפלאה הלזאת. היא אשר עינינו נשואות אלי'. ומחכים ומצפים אנחנו לה לעת קץ. ואז באמצעות שפע החכמה והתבונה אשר יערה רוח ה' ממרום עלינו. יתפשט ממנו גם לכל העולם וידעו תועי רוח בינה. ומלאה הארץ דעה את ה'. ולא לבד הסוגי המדברים. אפס כי גם בסוגי הבעלי חיים יתפשט זה ככתוב [ישעי' י"א] וגר זאב עם כבש. לא ירעו ולא ישחיתו כו'. ולזאת לעומת זה אמרו ברכו את ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו. והנה נתבאר כי מכוונים המה השלשה מקראות האמורות מפי העם. מול שלשת הברכות האמורות מפי אהרן ובניו. עד כי יתעורר האחד לקראת האחד

ועל דרך זה יתבארו גם אותן המקראות הנאמרות מפי העם במוספי דשבתא. רק שההבדל והחילוף ביניהם הוא עפ"י הנודע מפי חכמי האמת שבששת ימי העשה ההנהגה מתנהגת ע"י שר הפנים ששמו כשם רבו. ולזה יען כי הנהגת ההוא. באמצעיות המלאכים. לזה במקראות של חול. באתה הזכרת המלאכים בהם. ברכו את ה' ברכו את ה' צבאיו. אולם בשבת. הנה ההנהג' פשוטה ונמשכת מעצמותו יתברך. באמצעיות מעשי הצדיקים שבכל דור ודור. כי הן המה נושאי ההנהגה הלזאת. ונעשים מרכבה לה. לכך במקראות דמוספי דשבתא. לא הוזכר שם שם מלאך או א' מצבאיו. רק עבדי ה'. והנה ערכן והתייחוסן אל הברכה המשולשת גם זה מבואר. כי לעומת ברכת יברכך. אשר ענינה הוא הטובות הזמניים. אמר כנגדה. הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות. כי כן כאשר ברכת יברכך כלולה משתי אלה הפנים קנין הטוב והעדר הרע ככה לעומת זה בכתוב. הנה ברכו את ה' נכללו שתי אלה. כי אמרו הנה ברכו את ה' כל עבדי ה'. זה יורה על קנין הטוב כי לשון ברכה הוכח על זה. כאשר כן הוא נכלל במלת יברכך. ואמרו עבדי ה'. הוא לפי שהברכה באה בשבת באמצעיותן כאמור. וענין אמרו העומדים בבית ה' בלילות. הוא נגד וישמרך שהוא על אפיסת הרע. ועל דרך מה שאמר הכתוב. לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית. הנה כי כנה הכתוב תואר עמידה על מניעת הרע. יעל דרך זה יתפרש גם כאן מה שאמר הכתוב. העומדים בבית ה' בלילות שהכוונה הוא כי בהיותן בהסתר פנים המכונה בשם לילות (כי לילות הוא כינוי להסתר פנים. ועיין בספר אפיקי יהודא בסוף דרוש בכי נהרות) הנה הם עומדים לפניו בבית ה' להשיב חמתו מהשחית ומזה שהקדים קנין הטוב להעדר הרע. זה יורה הוראה מוחלטת. שעל ע עסקי קנינים הזמניים הכתוב מדבר. כאשר כן הוא בברכת יברכך. וכפי אשר הקדמנו בפתח אמרינו שבקניינים הזמניים מההכרח להקדים קנין הטוב להעדר הרע. ונמצא כי אותו מקרא כתוב. הנה ברכו את ה' מכוון בצמצום נפלא מול ברכת יברכך

ולעומת ברכת יאר. אשר ענינה הוא אור התורה ושפע הנבואה לעומתו בא אותו מקרא כתוב ברוך ה' מציון שוכן ירושלים והוא על דרך מה שאמר הכתוב. כי מציון תצא תורה. ודבר ה' מירושלים הנה כי יחסי שפעת מקור התורה אל ציון. ושפעת השגת הנבואה הנרמז במאמר ידבר ה'. [ככתיב ודבר ה' הי' יקר בימים אין חזון נפרץ] יחסוה אל ירושלים וכמאמר רז"ל. כל הנביאים לא נתנבאו אלא בה או בעבורה. ולזה אותו מקרא כתוב. ברוך ה' מציון שוכן ירושלים. יורה על אור התורה ושפע הנבואה הנכללים בברכת יאר

ולעומת ברכת ישא שהוא מול העבודה. אשר ענינה הוא לקשר שני קצות חלקי הבריאה נגד זה אמר שאו ידיכם קודש. כי הידים הוא כינוי למעשה העבודה כי רובי מעשה העבודה שעלי' דרשו חז"ל שהיא העבודה שבלב נעשית בהרמת הידי' כמו שנאמר בשלמה בתפלתו ויפרש שנאמר בשלמה בתפלתו ויפרוש כפיו השמים. והוא מבואר: **(הגה"ה ואף כי בגמרא הזכירו אותו מקרא כתיב שאו ידיכם קודש קודם ברוך ה' מציון. ולפי הנחתינו. הי' לנו להקדים כתוב ברוך ה' שהוא כנגד ברכת יאר לכתוב שאו ידיכם שהוא לעומת ברכת ישא היא לפי שבתחלה סדר המקראות הנאמרים במזמור א. ואח"כ הביא הכתוב ברוך ה' מציון הנאמר במזמור אחר. אולם: אמיתת מקומו הוא באמצע לעומת ברכת יאר. והעד הנאמן על זה שבמקראות הנאמרי' בנעילה יוהכ"פ, נאמר יברכך ה' מציון באמצע לעומת ברכת יאר ושם בלי ספק. כי באו הדברים כסדרן כי הכתוב האחרון וראה בנים לבניך שלום על ישראל נראה בעליל שהוא נגד ברכת ישא המסיימת בשלום. וכפי המבו' בפנים. כנלע"ד ודו"ק

)** אולם במנחה דתעניתא אמיתת מקומו הוא באמצע הנאמן על זה שבמקראות פנים. ומתפללים על כל צרה שלא הנאמן על זה שבמקראות תבא. יחסו לנו חז"ל מקראות הנאמרי' בנעילה יוהכ"פ, נאמר יברכך ה' מציון באמצע אחרים כנגדן המורות על ענין הסתר פנים על כן לא נזכר בהם. שן ברכה. רק כי המה דרך תפלה ובקשה. שישוב לשוש עלינו לטוב כאשר שש על אבותינו לטוב כאשר שש על אבותינו. והמה ג"כ מכוונים האחד מול האחד כי כי לעומת ברכת יברכך שהיא ברכה כלליות על טוב עוה"ז אמר אם עונינו ענו בנו. ומנעו הטוב מאתנו ה' עשה למען שמך לשוב אלינו לטוב ולהצילנו ולהחליצנו מצרותינו

ולעומת ברכת יאר. שענינה הוא אור התור' ושפע הנבואה כאמור ולהיות כי מהידוע שהתור' היא סגולה אשר על ידה מתנהג העולם מיום הווסדו עד עולמי עד. כי בה נכללו כל יצורי תבל במתכונתם ואיכותם. ואופני סדור הנהגתם. אמנם הנבואה. תשמש לעתים הנצרכים ולזמנים המתחלפים בהיות הצורך להנהגה הניסיית ממעל להתנהגות התמידיי. ובעת צרה הנה גם שניהם נעדרים מאתנו. ולאומת זה אומרים דרך תפלה. מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה. למה תהי' כגר בארץ וכאורח נטה ללון. כי מקוה ישראל הוא התור'. כי היא המקבצת כלליות ישראל ביחד. כאשר קדמו אמרינו בשם חכמי האמת כי ששים רבוא אותיות לתורה. וששים רבוא נשמות לישראל. ויהי' לפי זה פירוש מקוה. כענין מקוה המים. והוא מכוונת מול הנהגת התור' אשר היא תמידיות. ואמרי מושיעו בעת צרה היא על הנהגה הנבואית אשר היא לפרקים לעתות בצרה. וכעת אשר נעדרו מאתנו גם שניהם אמר דרך תפלה למה תהי' כגר בארץ וכאורח נטה ללון. כי הגר הוא הדר בתמידו' באר לא לנו. רק שאין לו עסק עם בני המדינה ומתנכר אתם. ואינו מגלה להם סודותיו. גם אינו משגיח על הנהגתם. והוא כינוי להעדר הנהגת התור' התמידית. אולם האורח הוא בא לפרקים. ולא ישים משכנו באחת הערים בתמידיות. רק בשיעור לינת לילה אחת. וגם בלילה ההוא אין לו שום קשר וייחס עם בני העיר. והוא כינוי להעדר הנהגה הנבואיית אשר היא לפרקים ולזאת התחנה והבקשה הנובע ממקרא זה מכונת מול ברכת יאר. הנעדרת מאתנו לעתות בצרה. והוא מכוון ונפלא לפי דברינו: