בית דוד (דרשות) כא

בה מחשבות נפסדות אשר לא כוונה לזה. ובספרי. יאר ה'. זה מאור התורה שנאמר. כי נר מצוה ותורה אור. ואחרי אשר נתברכו באור התורה. לבלתי נסכל לנטות מני דרך הישר בכוונתה. נוסף על זה עוד ברכה כפולה ומכופלת במאמר. ויחונך. שהכוונה בו שמלבד התגלות הדרך הישרה. עוד ינוב חכמה להבין דבר מתוך דבר. ולחדש בה חידושים יקרים. אשר הוא מעלה היקרה ונפלאה כמבואר בזוה"ק. גודל יקרת מעלת המחדש חידושים באורייתא אשר בזה ימצא חן בעיני אלקים ואדם. וכל זה נכלל במאמר ויחונך. שהרצון בו שיחננו בבינה יתירה להבין דבר מתוך דבר. ובספרי ויחונך. בדעת ובחכמה בהשכל ובינה. ע"כ. הנה כי בארי מלת ויחונך ג"כ על הכוונה הנזכרת להשכיל ולהבין דבר מתיך דבר. וברכה זו ג"כ כפולה בקנין הטוב והעדר הרע. כי מליצת יאר. יורה על העדר הרע. לבלתי נסכל בכוונתה. שהוא הרע בהחלט. ואבדן סגולת התורה ממנו מכל וכל. ומליצת ויחונך מורה על תוספת הטוב שיחוננו בחידושים יקרים כאמור אולם באו פה הדברים בהיפך מברכת יברכך. כי שם הקדים קנין הטוב להעדר הרע. ובברכת יאר הקדים העדר הרע לקנין הטוב יען כי באמת הסדר הנכון. הוא לבקש מתחילה על אפיסת הרע. יאחר זה קנין הטוב. ותפילות שלמה המלך ע"ה ורובי בקשות דהמע"ה הנאמרים בספר תהלים הולכים על דרך זה. ולזאת בברכת יאר באו הדברים כסדרן. אמנם מה שבאו בהיפוך בברכת יברכך הואא לבעבור כי העם הקדוש הישראלי. מפאת המזל אין להם שום חלק ונחלה בקנינים הזמניים. וכל צבא השמים כסיליהם ומשטריהם עם כל כחותיהם המנגדים זה לזה. כולם כאחד המה נגדיים אל האומה הישראלי' יען כי המזל הי' מחייב שאברהם אינו מוליד. וא"כ אין שום קיום ומציאות. להאומה הישראלית. על פני תבל ארצה על פי תהלוכות צבא השמים. וכל קיומם והעמדתם אינו רק מפאת השגחה האלקית ממעל לטבע ואחרי שמפאת עצמותם. המה נעדרי הטובות הזמניות בהחלט. כמאמר חז"ל אין מזל לישראל א"כ מההכרח שתוקדם ברכתם בקנין הטוב הזמניי לברכת השמירה מהנזק. כי אם לא איפוא זאת. הנה לשוא שקד שומר. אחרי כי אין כל מאומה בידם. וזהו עצמת כוונת ברכת יברכך ה'. שיתברכו ממקור ההשגחה העליונה. הנמשכת משם היי' ב"ה. אשר הוא מורה על ההנהגה ההשגחיית ממעל למירוץ דרכי הטבע. ואחרי אשר נתברכו בקנין הטוב. אז יבא להם צורך ברכת וישמרך אולם בברכת יאר באו הדברים על הסדר יען כי כל אחד ואחד מהעם הקדוש הישראלי. יש לו חלק ונחלה בתורת ה'. כי כל אחד ואחד קיבל חלקו מהר סיני. וכענין אמרם ז"ל קוב"ה וישראל ואורייתא חד הוא. וחכמי האמת הפליגו לבאר כי ששים רבוא אותיות לתורה. וששים רבוא נשמות לישראל נמצא כי התורה היא קנין עצמותיי להם. ולזאת הוצרכו תחילה לברכת יאר. שלא יסכלו בכוונתה. והיא אפיסת הרע. ואחר זה בקנין הטוב הנכלל במאמר ויחונך. לעלות מעלה מעלה לחדש חידושים יקרים. אשר היא המעלה הגבוה שבגבוהות אשר אין ערוך אלי'. גם נכלל בברכה זו שנזכה למאור שפע הנבואה. ובספרי ר' נתן אימר זה מאור השכינה וכו' אשר כל אלה הן הצלחות אמיתיות לא עשה כן לכל גוי. וברכה זאת נמשכת מפאת עמיד התורה שאמר שמעון הצדיק. כי על ידי העמל וההגיון בתורת ה' בכל כוחו. יאיר ה' עינינו בה להשיג נפלאות מתורתינו הקדושה. ככתוב אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה. אז תבין כו'. ולהיות כי שתי הברכות האלו לא יתקיימו בידם. זולת בהיותם מתנהגים עפ"י דרכי התורה והמלוה כאשר טוו. ככתוב את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלקיך. אמנם בעת כי יחטא ויאשמו. וינתשו מעל הקשר אלקי הנה זה וזה לא יתקיימו בידם לזאת מהצורך עוד לברכם בברכת נשיאת פנים וזהו ענין ברכת ישא ה' פניו אליך. והכוונה שיסלח ה' להם על חטאתם אשר חטאו לו. [ובברכות פרק ג' כ' ב'] דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמי' דר' אסי וזמנין אמר לה משמי' דר' אמי. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה כתיב בתורתך אשר לא ישא פנים והלא אתה נושא פנים לישראל שנאמר ישא ה' פניו אליך. אמר להם ולא אשא פנים לישראל. שכתבתי להם ואכלת ושבעת וברכת. והם מדקדקין על עצמם עד כזית ועד כביצה. ע"כ. הנה כי בארו כוונת ישא ה' פניו שהוא על סליחת העון. אמנם אמרו וישם לך שלים. יתבאר על פי האמור במדרש. ויהי ביום כלות משה. אשמעה מה ידבר האל ה' וכו'. את מוצא בשעה שעשו ישראל אותה מעשה. וכעס עליהם הקדוש ברוך הוא שנאמר ויאמר ה' אל משה ראיתי העם הזה וגו' הרף ממני וגי'. מיד עמד משה וביקש רחמים מלפניו שיתרצה להם. כמה שנאמר ויחל משה וגו' ונתרצה להם הקב"ה נאמר וינחם ה' על הרעה וגו' אעפ"כ הי' בלבו עליהם שנאמר וביום פקדי וכו'. כיון שנעשה המשכן אמר ר' יהודא בר סימון הלך משה להרכין אזני במשכן. אמר משה תאמר שיש בלבי של הקדוש ברוך הוא על ישראל. הה"ד אשמעה מה ידבר האל ה'. מהו האל ה'. אמר משה שעד עכשיו עומד בכעסו עליהם והוא בקושי עמהם ואין האל אלא לשון חוזק כו'. או הוא נוהג במדת רחמים עמהם הדא הוא דכתיב ה' כו'. מיד פייסו הקדוש ברוך הוא שאין בלבו על ישראל כלום. הדא היא דכתיב ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו. ואמר ר' ברכי' בשם ר' יהודא בר סימון. לשעבר היתה איבה ביני ובין בני כו'. אבל עכשיו שנעשה המשכן שלום ביני ובין בני, הדא הוא דכתיב כי ידבר שלום אל עמו אלו ישראל שעשו המשכן. ואל חסידיו זה שבט לוי שכתוב בו וללוי אמר תומיך ואוריך כו'. אמר ר' שמעון בן לקיש מה לי ללמוד דבר זה מספר תהלים דבר תורה אפילו במקומה אינה חסירה כלום ראה מה כתיב וישם לך שלים. אימתי ויהי ביום כלות משה ע"כ. ובזה מבואר לנו כוונת ברכת וישם לך שלום. שהכוונה שלא יהי' בלבו עלינו. ע"ד מה שאמר הכתוב. אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון שלא ישאר שום רושם מהעון אפי' במחשבה. ואם נעמיק העיון יותר בזה. הנה יהי' ברכת וישם לך שלום. לתוספת טובה כעין בר יברכך. יאר. שביארנום. כי בכל אחת מהברכות יש בה שתי אלה מהפנים מניעת הנזק ותוספת הטוב. ככה לעומת זה גם בברכות ישא. הנה ראשיתה יורה על מניעת הנזק הבא מפעולת החטא. להסיר מאתנו חלאת העון אשר נכתמה נפשנו בעשייתו. וסופו וישם לך שלום. יורה על תוספת הטוב. והכוונה כי גם חלקי חומרייתו וגווייתו. יזדככו ויתמרקו ויתאחדו עם הנשמה האלקית. באופן שלא ינגדו עוד לנשמתו מהתאחד ומהתדבק בה'. ע"י עסק התורה ומעשה המצות כולנה. ויטו שכם אחד לעבוד את ה' ועל דרך מה שאמר הכתוב הסירו מעליו הבגדים הצואים והלבש אות' מחלצות. והדברים מבוארים אצלי באורך בדרוש גדולה תורה] ובשארי דרושים כי תדרשנו ומצאת וכל לה נכלל במאמר וישם לך שלום. וברכה זו מכוונת מול מאמר על העבודה. ששנה שמעון הצדיק. והוא משתי פנים אם מפאת כי החטא בא מפאת הרכבת הנשמה עם הגוף כי כל אחד בפני עצמו. אינו עלול לחטוא. וכענין משל החגר והסומא שאמרו חז"ל בסנהדרין בפ' חלק. ואם מפאת כי מהעבודה. והוא מעשי הקרבנות. נמשך הכפרה לכל חטאת כי עיקר מעשי הקרבנות. נתייסדו על זה להתם פשע ולכלות כל חטאת

המורם מזה היות שלשת הברכות האלו יברכך יאר ישא מכוונים ונמשכים. מפאת שלשה המצות אשר הן הנה עמודי העולם וקיומו. והוא התורה והעבודה וגמילות חסדים. כי יברכך הוא נגד גמילות חסדים. ויאר היא נגד התורה. וישא הוא נגד העבודה. אמנם באו שלא על הסדר שסדרן שמעון הצדיק. כי הוא ז"ל סדרן תורה ועבודה וגמילות חסדים וברכות הוא על סדר אחר. והיא. גמ"ח. תורה ועבודה. להיות כי הוא ז"ל סדרן דרך מעלתן. וזה מבואר כי גדלה מעלת התור' על מעלת העבוד'.