בית דוד (דרשות) כ

זולתי לתוספת הברכות. התלוים בוא"ו של ויתן לך זה לא ימנע ממך גם עתה. והוא מבואר

אולם שלש הברכות הנזכרות כאן. אצל יעקב. כי ראשונה אמר ולא הכירו כי הי' ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו. ועוד שנית. ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו. ועוד שלישית ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש. יעבדוך עמים כו'. הנה מכוונת מול שלשת הברכות יברכך. יאר. ישא. כאשר יב ביאורן להלן. אמנם טרם נבא אל ביאורן. נבאר בקוצר משנת משה קיבל תורה וכו'. הם אמרו שלשה דברים הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה. ועשו סייג לתורה. שמעון הצדיק הי' משירי אנשי כנסת הגדולה. הוא הי' אומר על שלשה דברים העולם עומד. על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים ע"כ

הנה הדבר חובה על כל משכיל. לתור בשכלו. ולחקור בו לדעת. מה המה אלה ענין השלשה עמודים האלה. ועל מה אדניהם נוסדו והוטבעו. עד כי העולם. נשען עליהם

אך אמיתת הענין הוא. כי להיות האדם הלזה מורכב מגוי' חומרית. ונפש משכלת אצולה משמי מעל. וממקום קדוש תהלך. כאשר כנהו בתואר חלק אלוה ממעל. ויען כי הם שני דברים הפכיים מן הקצה אל הקצה על כן לא יתכן התקשרותם והתחברותם יחד. מבלעדי כח אמצעי המייחדם ומקשרם. כמשפט כל הרוצה לחבר שני דברים הפכיים במזגיהם ותכונתם. כי לא יתכן לזה מבלעדי כח אמצעי. הממזגם ומערבם יחד כאשר מבואר כל זה למשקיפי בספרי הטבע. והאריכות בזה אך למותר. ולזאת הי' מהצורך להשלמת יצירת האדם לתת בו איזה כח המקשר נשמתו עם חומריותו. לבל יפרדו והי' לשני ראשים. ונמצא כי האדם בהכרח הוא כלול משלשה איכיות. והן המה חומריותו. ונשמתו. והכח האמצעי המקשרם ומאחדם. והן הנה עצמם השלשה כוחות. אשר כנהו חז"ל בשם נר"ן. כי הנפש החיונית. הוא חומריית הבאה מפאת הרכבת החומר והתמזגות היסודות זה בזה. והנשמה היא אלקית ורוחניות והכח המאחדן והמקשרן בשם רוח יקרא. ויען כי מהידוע כי קיום וחיות האיש הישראלי. על פני תב ארצה אינו, זולתי על פי קיום דרכי התורה והמצוה. כמבואר אצלינו בדרוש (הלומד מחבירו) לזאת מההכרח שהתורה באמתתה. תספיק תת כחה לקיום שלשת הכחות האלה. ויתחייב מזה שימצאו בה קצת מהמצות המועילות לקיום נשמתו וקצתן יהיו מועילו' לחלק חומריותו. וקצתן יתנו עוז לכח המאחדן ומקשרן יחד. והן הנה עצמם שלשה דברים אשר עליהם שנה שמעון הצדיק משנתו. התור' והעבודה. וגמילות חסדים. כי התורה. והוא ההגיון התוריי. תוסיף תת כח שלימותה אל הנשמה האלקית יען. כין גם שניהם המה מסוג אחד שאינם נאחזים בנושא חומריי. והשגת התורה אינה, זולתי על ידי אור הנשמה האלקית וגמילות חסדים שהוא ענין חומריי דבר הניתן מיד ליד. ולא יתכן מצו' זו רק בקרוצי חומריי להיותם בעלי חסרון. וצריכי' להעזר מזולתם. להשלמת חסרונם. בזה יתחזקו כוחות הנפש החיוני. אשר הוא גם כן ענין חומרי. ולזה מצוה זו יש לה פירות. לאכול פירותיהן בעולם הזה כמאמר חז"ל. אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה כיבוד אב ואם והבאת שלום וגמילות חסדים. והוא לפי שכולם אינם נצרכים רק לבעלי חומר. כמבואר. ואמרו עוד. עשר בשביל שתתעשר וגם זה מבואר. אולם העבודה נותנת כח ועוז אל הכח המקשרן. יען כי יש בה מאלו השתי פנים. מעשה חומריי. שורך טבוח לעיניך. על ירך המזבח צפונה אמנם בתוכיית' ובפנימית כוונת'. אין ערוך לרוחניתה והיא הנותנת כח עוז ותעצומות. לכל צבא השמים ועולמות העליונים ומורידות די שפעתן ארצה

ובמדרש. סמכוני באשישות. אלו הקרבנות. בשתי אישות. באש של מעלה. ובאש של מטה. והכוונה כי על ידי מעשה הקרבנות. יתקשרו ויתאחדו כל ברואי מעלה. הנרמזים באש של מעלה. עם יצורי מטה הנרמזים באש של מטה. ומזה יומשך שפעתן על כל יושבי תבל. שוכני עמק עכור הלזה. ועל כן יש כח בעבודתן לתת עוז ותעצומות. אל הכח המקשר והוא הרוח

ויען כי האדם הלזה היא הוא המקשר שתי קצות חלקי הבריאה. הן המה השמים והארץ כדבר הכתוב (ישעי' מ' ה') אנכי עשיתי ארץ ואדם עליו בראתי. אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי. הרצון להיות כי מהידוע אשר כל הנמצאים. השפלים. יושבי קצות ארץ הנושבת הלזו. הנה מתפעלים. מאת הממונים הגבוהים עליהם ונכבדים מהם והן המה כוחות כל צבא השמים. כמאמרם ז"ל אין לך כל עשב ועשב מלמטה. שאין עליו מלאך מלמעלה. שמכהו ואומר לו גדל. שנאמר הידעת חוקות השמים אם תשים משטרו בארץ. אמנם עם רוב פרסומו. יראה הדבר זר מאוד בקדמות הרעיון ובראשית ההשקפה. יען להיות כי התפעלות הנבראים. והיצורים אלה מאלה. יהי' לסיבות היחס וההתדמות אשר בינותם כפטיש יפוצץ סלע וכדומה. ובזולת זה הוא נמנע. וא"כ יפלא לנו מאוד. איככה יתואר היות היתפעלו. התחתונים לבושי גוש גלומי חומר עכור. אשר בעפר יסודם. מהעליונים אשר המה רוחנים פשוטים. נעדרי החומר משוללי הגשם. אולם הי' כל זה באמצעות האדם. אשר הוא הוכן בכוחו לקשר את שתי קצות חלקי הבריאה. יען כי הוא מורכב משניהן כאמור. ולזאת יכוון להיות מחברת לחבר את האהל להיות אחד להוריד די שפעת העליונים. על כל יצורי תבל ומלאה. וזהו דבר הכתוב אנוכי עשיתי ארץ. ואדם עליו בראתי וגומר. והוא מבואר

ואחרי אשר נתבאר. אשר קיום האדם בשלשה כוחותיו. הן המה התורה והעבודה וגמילות חסדים. מה נעמו אמרי שמעון הצדיק. באמרו על שלשה דברים העולם עומד. על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח. והוא מבואר ונכון. אולם השלשה דברים שאמרו אנשי כנסת הגדולה הראשונים. המה ג"כ מעין זה. כמבואר אצלי באורך בדרוש ההספד קחנו משם

ובאלה נבואה אל ביאור כוונת הברכה המשולשת בתור' האמורה מפי אהרן ובניו. ונאמר. אשר על צירי שלשת העמודים שהעולם עומד עליהם. אשר זכרם שמעון הצדיק. תסובינה שלשת הברכות שבברכת כהנים. אחת לאחת. כי ברכת יברכך היא ברכה גופניות. כאשר דרשו חז"ל. יברכך ה' בממון יברכך ה' בברכה המפורשת בתורה. וכה"א בריך אתה בעיר וברוך אתה בשדה. ברוך טנאך ומשארתך. אשר כל אלה המה קנינים זמניים. לבא באמצעותן אל האושר הרוחניי כאמור. ויען כי כל שלימות והצלחה. לא תושלם רק בשתי אלה הפנים. קנין הטוב והעדר הרע המפסידו. לזאת אחרי כי נתברכו בתוספת טובה נצטרף לזה עוד מאמר וישמרך. שעניני הוא מניעת הנזק. ושתהיה הטוב' ההוא שנתברכו בה. שמורה וקיימת אצלם לבל יקרם איזה היזק והפסד. לאבד מהם זאת הברכה ובתנחומא יברכך וישמרך עם הברכה שמרה. מלך בשר ודם יש לו אוהב. בסוריא. והוא יושב ברומי. שלח המלך אחריו. עלה ובא אצלו נתן לו מאה ליטרא של זהב.. טענו יצא לדרך. נפלו עליו לסטים ונטלו כל מה שנתן לו. שמא יכול לשמרו מן הלסטים. לכך נאמר יברכך ה' וישמרך. ע"כ. הנה עינינו הרואות. כי מלת יברכך ענינה הוא קנין פועל. עצם הטוב. ומאמר וישמרך הוא העדר הרע המפסידו. אמנם גם שניהם הוראתן. הוא, על הקנינים הזמניים. וברכה זאת נמשכת מפאת מצות גמילות חסדים כי ע"י מצות גמילות חסדים נזכה לברכה זו. יען כי מצוה יו יש לה פירות בעולם הזה. כאשר הקדמנו

אולם ברכת יאר. היא ברכה ריחנית. והכונה שיאיר עינינו. במאור תורתו הקדושה. לדעת עומק כונתה ולהסיר ממנו העוורן והסכלות. מעל עינינו. לבלתי נגשש כעוורים קיר. ללכת בה באורחות עקלקלות. ולחשוב