עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית דוד (דרשות)

בית דוד (דרשות) קסה

Bait Dovid (derashot) 165 · בית דוד (דרשות) · free full Hebrew text

Open in the reader →

קונטרס אחרון

פרי עץ חיים

אמר המחבר אחרי שזכיתי להוציא לאור את הספרי דבי רב ממורי חמי הגאון וצ"ל אמרתי להיות נטפל גם לזאת. ולהציג לפני הקורא אהוב גם מה שיש לי להעיר במה שהביא מורי חמי זצ"ל בחיבורו וגם להציע מעט מחידושיי אשר יש אתי בכתובים בעז"ה. והצבתי לי מקום בקונטרס אחרון בסוף הספר בעז"ה וקראתי לו בשם פרי עץ חיים כי חיים הם למוצאיהם. ובאתי להודיע כי אם ימצא תמצא איזה דבר מחידושיי. אשר כבר דברו מזה המחברים בספריהם. ואף כי נזהרתי בזה מאד להביא דבר בשם אומרו. או ציינתי לעיין בספרו מש"כ שם. כאשר עיני המעיין לנוכח יביטו על כל זה לא ימלט שנשמט לפעמים שם האומר. גם יכול להיות אשר רשום איזה ענין פרטי ברעיוני אשר ראיתי מאז ומקדם. זכרוני כוזב לי כי חדש הוא אצלי. אמנם אגיד האמת כי גם זה מעט מזעיר הוא: ואחת שאלתי אותה ואבקש לכל קוראי באלה אל תמהרו לשפוך כאש חמה קנאת גבר להרוס את דברי עד אשר תחקרו מילין. ואם אחר החקירה והדרישה תראו כי טעיתי ושגיתי במקומות אחדים. תדינני לכף זכות כי כבר אמר לן אדונינו דוד המלך ע"ה שגיאות כו': ואשא כפי השמימה ואקוד ואשתחוה לה' הטוב על כל הטוב אשר גמלני עד היום הזה כן לא ימיש חסדו מאתי. עדי נצח. ואני תפלה לה' שיהיו דברי המעטים לחן בעיני חכמי הדור ויתקבלון מיליי בעלמא ויתאמרון בבכ"נ ובבתי מדרשות בשמי למען יהי' לי למזכרת עולם. וה' הטוב ייטיב עמי לזכני להוציא לאור גם את דדשותיי אשר דרשתי בעז"ה בקהל עם בפה קרתא קדישא דירושלם ת"ו. וגם ההספדים אשר קוננתי על גאוני ארץ אשר ב"ה המה בכתובים בעז"ה. והעיקר אצלי שאזכה להוציא לאור גם את יתר חלקי מחיבורי הגדול על יתר כללי וסוגיות הש"ס אשר יצא לאור רק חלק אחד כמבואר בהקדמתי. ייטיב ה' עמי ולזכני להוציאו בשלימות ולברך את ה' על המוגמר בהגמרי בכי טוב בעז"ה. ולהיות שלם בספרתי. ואליו יתברך שמו נשאתי לבי ועיני שבחסדו הגדול ידריכני. ובדרכי האמת ומשרים ינחני. אמן

ועתה אבקש שוב פעם מכם נדיבי לב להביא הברכה אל בתיכם. ובברכת דוד יהי' חפציכם. ופרי עץ חיים יהי' באהליכם. שתולים יהי' כעין על פלגי מים. ויזכו לראות בנחמת ציון וירושלם. כחפציכם וכחפץ המברכם ממעמקי לבב ובנפש חפצה

הנה ראיתי מה שהביא מורי חמי הגאון זצ"ל בדרוש א) המדרש בבראשית רבה פרשה מ"ג (כי ט"ס הוא מש"כ ס"ג) וז"ל מהיכן זכו ישראל בברכת כהנים ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן. ר"י אומר מאברהם שנאמר כה יהיה זרעיך. כה תברכו את בני ישראל. ר"נ אומר מיצחק. שנאמר אני והנער נלכה עד כה, לפיכך אמר המקום כה תברכו את בני ישראל. ורבנן אמרי מיעקב שנאמר כה תאמר לבית יעקב וכנגדו כה תברכו את בני ישראל. אימתי אני מגדל את בניך ככוכבים ר"א וריב"ח ר"א אומר כשאגלה בכה כה תאמר לבית יעקב. וריב"ח אומר כשאגלה על מנהיגיהם בכה. שנאמר כה אמר ה' בני בכורי ישראל עכ"ל המדרש ע"ש. וראיתי במפרשי המדרש שכתבו דדרשת המדרש הלזה אין כאן מקומו רק הדרשות האלה שייך להלן בפרשה מ"ד גבי הכתוב כה יהיו זרעיך ע"ש וראיתי במבחר פנינים שכתב שם במדרש בשם הה"ג ר' יעקב נכד הגר"א ז"ל וז"ל לא זכיתי להבין איך שייך המדרש לכאן הלא מקומו הוא לקמן פרשה מ"ד. ולמה הביאו לכאן עכ"ל ע"ש ואחרי העיון נלפע"ד אשר עיקר דרשת המדרש שייך רק כאן. אך מקודם צריכין להבין השאלה ששאלו בעל המדרש מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים הלא זכו מאהבת האב לבניו לברכם כמו שנאמר להם בני בכורי ישראל אהבתי אתכם אמר ה'. וגם אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו כו'. ואם נאמר משום דראינו שהקב"ה אמר למשה רבינו ע"ה דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה. תברכו כו' ולא אמר בקיצור דבר אל אהרן ואל בניו לברך את בני ישראל נראה מזה דהקפיד הקב"ה לומר בתיבת כה ש"מ דעיקר הברכה הוא בזכות כה ולזה דרשו חז"ל זה אומר כה וזה אומר כה ויש להתבונן באמת מה זה הוא שהברכה הוא דוקא בלשון כה. גם צריכין להבין במאי פליגי הנך תנאי ומאי באו להוסיף ולא סגי בזכות אברהם בלבד. ואף אם נאמר אחרי דבכל מקום נאמר זכות שלשת אבות אבל בפה נראה דכל אחד בא להוסיף על דברי חבירו הקדום לו. אבל אחרי העיון נראה דהך דרשת המדרש נסמך למה שדרשו סמוך לו ודרשי סמוכין דמקודם הביא המדרש הך דרשה דויתן לו מעשר מכל וז"ל אברהם אבינו נתן למלכי צדק מלך שלו' כהן לאל עליון ר"י בר סימא אומר מכח אותה ברכה אכלו שלשה יתידות גדולות בעולם אברהם יצחק ויעקב. באברהם כתיב וה' ברך את אברהם בכל. בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביצחק כתיב ואוכל מכל בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביעקב כתיב כי חנני אלהים וכי יש לי כל. בזכות ויתן לו מעשר מכל עכ"ל המדרש. וצריכין אנו לדעת מה הוא זה שנתברכו אבות העולם רק בזכות המעשר דויתן לו מעשר מכל ולא משארי מצות הלא אבות העולם קימו כל המצות ואפילו מצות דרבנן כמבואר בחז"ל ומדוע עמדו להם רק זכות המעשר בלבד ע"כ נלפענ"ד דכוונת המדרש הוא עפ"י הקדם מה שראיתי בנזה"ק שכתב שם וז"ל אחרי כי נודע שהקב"ה מנהיג העולם בעשר מדות והמה עשרה מאמרות שבהן נברא