בית דוד (דרשות) קסד

ועתה אשא כפי השמימה ואקוד ואשתחוה לה' על כל הטוב אשר גמלני עד היום ושם חלקי מתופשי התורה ולומדיה מני עלומי עד עתה. כן לא ימיש חסדו מאתי על להבא לאורך ימים ושנים כי בימי עלומי נתגדלתי על ברכי הורי ומורי אדוני אבי הרב המאוה"ג החריף המפורסם וכו' מוהר"ר אברהם בהרב ר' אשר הלוי הורוויץ זללה"ה שהיה רבת שנים מו"צ בק"ק ווילנא ואמי הצנועה הרבנית מרת ליבא בונא תנצב"ה מיחוסי ווילנא, המה הדריכוני בדרכי התורה והיראה, ואחר זה נכנסתי תחת כנפי אדמו"ר מורי חמי הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר דוד טעביל זצ"ל שהיה מרא דאתרא בק"ק מינסק. וברוח בינתו הדריכוני. ובתורת אמת הורוני. ולילך בדרכי הלכה ולכוון למטרת האמת הוליכוני. לבלתי להלוך אחרי פלפולים שונים, רק לעיין בראשונים. שדבריהם על דרך האמת נכונים. כפי הדרך אשר קיבל מרבו הר' הגאון הגדול רשכבה"ג מוהר"ר חיים מוואלאזין זצ"ל וב"ה וב"ש כי יש אתי חידושים אשר להלכה ולמעשה בגוים. ולהעלותם על מכבש הדפוס ראוים. ואני נותן רוב תודה לה' הטוב על עבר והעתידה על להבא שלא יסור חסדו מאיתי כאשר עד הנה לא עזבוני חסדך כן אל תטשני לנצח לזכני ולהצלחני שאזכה בזכות תשב"ר ולומדי התורה להבנות מאשתי הצנועה והחסודה מנב"ת מרת יוכבד שרה בת מורי חמי הרב הגאון הגדול מוהר"ר דוד טעביל זצ"ל בזרעא חיא וקימא. אשר כל זה עיקר חפצינו. ועודנה אנחנו בבטחונינו. שירחם ה' עלינו. וישמע לתפילתינו. וימלא בקשתינו. ויאריך ימינו ושנותינו. ויברכינו בברכת לא ימיש התורה מפיך ומפי זרעינו. כי כל זה חפצינו לחיינו. אמן

ועתה אבקש מכם אתם נדיבי לב. להביא המחברת הלזה לבתיכם. ולהטיב לי מברכותיכם. וברכת דוד יהיו באהליכם. וגם בפרי עץ חיים יהי' חפציכם. למען ירבו ימיכם. ולבלות בכל טוב שנותיכם. וכל המסייעים. יתברכו בכפלים. מאלקי השמים שתולים יהי' כעץ על פלגי מים ויזכו לראית בנחמת ציון וירושלם. כחפציכם וכחפץ המחבר המברכם מעומק לבב שאול חיים בהרב המאוה"ג מוהר"ר אברהם הלוי הורוייץ זצ"ל שחי מו"צ בק"ק ווילנא. ואני הייתי רב בדובראוונא וכעת אני חונה לאורך ימים ושנים במאה שערים בקרתא קדישא דירושלם ת"ו בעל המחבר יד שאול. כלילת שאול ומקור חיים מצפה שאול. פרי עץ חיים

ובכדי שלא להוציא הניר חלק אמרתי להציג מה שחידש אדמו"ר מורי חמי הגאון זצ"ל, בהרמב"ם בפרק ב' מהלכות ביכורים

הרמב"ם בפ"ב מהלכות בכורים ה' י"נ כתב וז"ל הקונה אילן בתוך שדה חבירו אינו מביא לפי שאין לו קרקע שלשה יש לו קרקע ואעפ"י שאין לו אלא אילנות בלבד הרי הוא כמו שקנה קרקע קנה אילן אחד וקרקעו הרי זה מביא עכ"ל. וכתב עליו הראב"ד וז"ל א"א לא כי אלא מפני שבסתם קנה עמהם קרקע ואם פירש בלא קרקע אינו מביא עכ"ל והרב בכ"מ כ' ע"ז וז"ל ומ"ש ואעפ"י שאין לו אלא אילנות בלבד אינו סותר מ"ש תחילה יש לו קרקע די"ל דה"ק אעפ"י שקניית הג' אילנות הי' בענין שלא קנה קרקע על הדרכים שנתבארו בפכ"ד מהלכות מכירה כיון שקנה ג' הואיל ובקניית שלשה אפשר להמצא בדרך שקנה קרקע (קנה) אעפ"י שעכשיו קנאו בדרך שאין לו קרקע חשיב כקנה קרקע לענין בכורים ואפשר דיליף לה רבינו מדסתם תנא ותני והקונה ג' אילנות בתוך של חבירו מביא וקורא דמשמע דבכל גוונא שקנה ג' מביא וקורא אעפ"י שאין זה הכרע דהא בפרק הספינה קתני סתמא קנה ג' קנה קרקע וצריך לאוקמי בהנך גווני דמוקי לה בגמ' עכ"ל. עוד כתב ע"ז בשם הר"י קורקוס ז"ל נ"ל דכונת רבינו דודאי בקונה סתם מיירי שכן כתב בתחילת לשונו ג' יש לו קרקע ומה שכתב אע"פ שאין לו אלא אילנות ה"פ ואעפ"י שזה לא קנה בפי' אלא אילנות ואין עיקר דעתו אלא על האילנות והקרקע לא הזכירו ולא פירשו בשעת המקח וא"כ הרי הוא כמי שאין לו קרקע ואיך יאמר פרי האדמה אשר נתת לי והוא לא קנה אותה שלא החשיב והזכיר אלא האילנות והרי הוא בעיניו כמו שאין לו אלא אילנות אפ"ה כיון דסתמא יש לו הרי הוא כאילו קנה קרקע. עכ"ל: ושני הפירושים לא נראה לענ"ד כי מש"כ הכ"מ בעצמו דמיירי שקנה בדרך שאין לו קרקע ואעפ"כ מביא הואיל ובקניית שלשה אפשר להמצא בדרך שקנה קרקע אעפ"י שעכשיו קנה בדרך שאין לו קרקע חשוב כקנה קרקע לענין בכורים הא ודאי ליתא ואין הדין אמת כי מה בכך שאפשר להמצא לפעמים שיש לו קרקע סוף סוף כיון שעכשיו קנה בדרך שאין לו קרקע תו לא יכול לומר את פרי האדמה אשר נתת לי ה' ובוודאי פטור מלהביא ודלא כהכ"מ וזה ברור. ומש"כ בשם מהר"י קורקוס אעפ"י שהדין אמת מ"מ אין זה במשמעות לשונו של הרמב"ם דלפירושו הי' לו להרמב"ם לכתוב ואעפ"י שלא פירש קרקע ולא לכתוב אעפ"י שאין לו קרקע

ולע"ד נראה לפרש דברי הרמב"ם עפ"י מה שאמרו בב"ב [דף ל"ה ב'] מכר אילנות ושייר קרקע לפניו. פלוגתא דר"ע ורבנן לר"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר אית ליה לרבנן לית לי' ופירש הרשב"ם דמיירי בשני אילנות דבשלשה אילנות הכל מודים דקנה קרקע והתוס' הקשו ע"ז וכתבו לכך יש לפרש להא דשמעתין בג' אילנות ואע"ג דבעלמא בג' קנה קרקע שאני הכא דמיירי שאין שם קרקע אלא לצורך האילנות ופירש בהדיא שמשייר הקרקע לעצמו או בשדה גדולה ואומר בפירוש שכל הקרקע משייר דלכ"ע לא קנה בגוף הקרקע כלום אלא למ"ד מוכר בעין יפה מוכר יכול ליטע אחר במקומו כשיבש עכ"ל התוס'. וכן פי' הרי"ף בסוף פ' המוכר את הבית שהביא שם להא דר"ע ורבנן וסיים ע"ז דהלכה כר"ע והוא דהוו תלתא. ודו"ק

ומעתה נחזי אנן מה דינן לענין בכורים והסברא נותנת כיון שעכ"פ יש לו קרקע לענין כשיבש ליטע אחר במקומו אעפ"י שאין לו תחתיהן וביניהן וחוצה להם וגם מקום האילן אינו קנוי לדבר אחד רק ליטע מ"מ מביא כיון שמקום האילן קנוי לו גם לכשיבש ליטע אחר במקומו וכשיבש האחר יטע עוד אחר וכן לעולם הרי יש לו קרקע ומעתה יתפרשו דברי הרמב"ם כפשוטו בלי שום גמגום ואזיל בשיטת הרי"ף רבו דמש"כ ואעפ"י שאין לו אלא אילנות בלבד ור"ל שאין לי תחתיהן וביניהן וחוצה להם אעפ"כ הרי הוא כמו שקנה קרקע שהרי מקום האילן קנוי לו גם לכשיבש ליטע אחר במקומו וכן לעולם עד אין סוף. וזה ברור ואמת: